ביאור:זכריה יב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





על מי יספדו יושבי ירושלים[עריכה]

[לא גמור]

אחד השלבים האחרונים של מלחמת סוף העולם הראשונה מתואר בפסוקים:

זכריה יב ט:

"והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם.

ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים,

והביטו אלי את אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על היחיד , והמר עליו כהמר על הבכור"

על מי בדיוק יהיה המספד הזה?

1. על האנשים שהם עצמם דקרו, במלחמת האחים בין אלופי יהודה לבין יושבי ירושלים (ביניהם, על-פי דברי חז"ל, "משיח בן יוסף");

2. על האנשים שהגויים דקרו מהם במהלך המלחמה;

3. ואולי, כפי שפירש שמוליק חנצ'ינסקי, על הגויים שהם ייאלצו לדקור - ה' יבקש מהם להשמיד את כל הגויים שבאו עליהם, אולם אולם הם לא ירצו לעשות זאת: הם יתמלאו רחמים על כל הגויים הרחוקים, ויצטערו על כל אדם שהרגו במלחמה כאילו שהוא בן יחיד או בן בכור.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-06.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:על מי יספדו יושבי ירושלים

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/zk-12-10