ביאור:ויהי החודש הזה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אחד השירים שמקובל לשיר לכבוד ראש-חודש הוא:
יהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה
וישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה.
- פיוט: במוצאי יום מנוחה
- כל השיר והסברים נוספים באתר "חיבה"
מיהו "אבי חוזה"? מה הקשר ל"בית זה"? מה הקשר ל"קול ששון וקול שמחה"? ומה כל זה קשור לראש-חודש?
1. הביטוי "קול ששון וקול שמחה" נזכר רק בדברי ירמיהו (ז34, טז9, כה10, לג11), ולכן יש שפירשו ש"אבי חוזה" הוא הנביא ירמיהו.
- אולם, אין שום סיבה לקרוא לירמיהו "אבי חוזה"!
2. כמה "חוקרים" טענו שחל שיבוש בשיר, ושבמקום "אבי חוזה" צריך לכתוב "נביא חוזה".
- אולם, גם הביטוי "נביא חוזה" לא נזכר בשום מקום בתנ"ך, וזה ביטוי מאד מוזר - הרי אין הבדל עקרוני בין נביא לחוזה.
3. נראה לי, ש"אבי חוזה" הוא אביהם הרוחני של כל הנביאים, הנביא הגדול מכולם - משה רבנו. משה רבנו קיבל נבואה שבה נאמר (שמות יב א): "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". בנבואה זו תיאר לו ה' את יציאת מצרים, שתוכננה לאמצע אותו חודש. הנושא המרכזי בנבואה היה עבודת קרבן הפסח, שאותו התחייבו בני-ישראל לאכול כל אחד בביתו ("ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר"). אפשר לתאר לעצמנו, שאותם בני ישראל שהאמינו לדבר ה' בוודאי היו מאד שמחים כשאכלו את קרבן הפסח - הם ידעו שהם ממש על סף הגאולה!
המשורר מבקש, שהחודש הזה יהיה כמו אותו חודש שנזכר בנבואת "החודש הזה לכם..." של "אבי חוזה", אז, במצרים; שהחודש הזה יהיה החודש של הגאולה. וגם היום, כמו אז, יישמע בכל בית ובית "קול ששון וקול שמחה" - שמחת הגאולה.
וכן אנחנו מבקשים גם בתפילת מוסף של ראש חודש: "ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשנו".
ראיה לפירוש זה מצאתי בסליחות לערב ראש השנה בנוסח אשכנז, שנאמר בהן: "כנבואת אבי חוזה: הרנינו גוים עמו", ושם ברור שזה משה (תודה לאריאל קטן על המקור) .
תגובות
[עריכה]- נשמע הסבר הגיוני.
- גם ההסבר הראשון (שאבי חוזה הוא ירמיה) מאד הגיוני ואל לנו לזלזל כך בפירושים קדמונים. הפסוק מירמיה לג יא הוא:
"קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת כִּי-טוֹב יְהוָה כִּי-לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְהוָה"
ועל פיו ניתן לפרש בקלות את מילות השיר כך:
יהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה (ירמיה בפס' הנזכר, בקשה שהקב"ה יחיש את הגאולה)
וישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה (הבית המדובר הוא בית ה' = בית המקדש בו ישראל מביאים קורבנות תודה ושמחים בגאולה).
- על (דברי הימים ב לה כב): "ולא שמע אל דברי נכו מפי אלוקים", אומר רש״י: "ולא שמע אל דברי החוזה שאמר וסכסכתי מצרים במצרים". אם כן, רואים שירמיהו הוא הנקרא חוזה. -- מני סנדו, 2012-05-17 14:48:04
- ראיה זו אינה נכונה שכן זה קאי על ישעיהו! שהתבטא כך בפרק יט. וכן נאמר בדבריו 'חזון ישעיהו' 'אשר חזה' וכדו' משא"כ בשאר נביאים.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
- הערה נוספת לגבי ירמיהו: מובא במדרש רבה על ספר דברים: "שאל אביך" - אלו הנביאים שנקראו אבות כמו שנאמר באליהו אבי אבי רכב ישראל.(ע"פ רש"י, דברים, ל"ב, ז'.)
- מכאן שאין כל מניעה לקרוא לירמיהו "אבי חוזה" ואכן נבואתו היא הנזכרת בשורה שלאחר מכן. אכן קצת קשה מהסליחות שנזכרו בקטע המקורי אך אין בהם להחליף את דברי רש"י הקדוש ללא ראיה מבוססת יותר. --אליסף גוטליב.
- פירוש נהדר! יישר כח וגם ביוצרות לפרשת שקלים בנוסח ספרד נקרא משה רבינו אבי חוזה. [1] .-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
- ראיה נוספת לכך ש"אבי חוזה" הוא משה: בקדושתאות לפרשת שקלים "מטבע כחז אבי חוזה" - זהו כמובן משה רבינו (שקלים ד ע"ב). Biegel (שיחה) 23:52, 22 באוגוסט 2022 (IDT)
- פירוש נהדר - קיבלתי את דבריך וגם חשבתי עליהם מצד הסברא שלי. ותמוה אמאי "ישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה" שקאי החופה וקידושין קאי איציאת מצריים. ונראה לפרש ע"פ הושע ב' י"ח - כ"ב שקאי על הגאולה העתידית "והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי... וארשתיך לי לעולם, וארשתיך לי בצדק ובמשפט בחסד וברחמים; וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" שמצאנו ביחס לגאולה העתידית ("כנבואת אבי חוזה") מדובר כחתונה בין קודשא בריך הוא וישראל. -- אלעד פיקסלר ויהודה רבינוביץ' י"ח סיון תשפ"ד, ישיבת מעלות
קיצור דרך: tnk1/klli/jirim/wyhi_hxodj_hze