במוצאי יום מנוחה

בְּמוֹצָאֵי יוֹם מְנוּחָה, הַמְצֵא לְעַמְּךָ רְוָחָה
שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְנֶאֱנָחָה, וְנָס יָגוֹן וַאֲנָחָה

יָאֲתָה לְךָ צוּרִי, לְקַבֵּץ עַם מְפֻזָּרִי
מִיַּד גּוֹי אַכְזָרִי, אֲשֶׁר כָּרָה לִי שׁוּחָה

עֵת דּוֹדִים תְּעוֹרֵר אֵל, לְמַלֵּט עַם אֲשֶׁר שׁוֹאֵל
רְאוֹת טוּבְךָ בְּבוֹא גוֹאֵל, לְשֶׂה פְזוּרָה וְנִדָּחָה

קְרָא יֶשַׁע לְעַם נְדָבָה, אֵל דָּגוּל מֵרְבָבָה
יְהִי הַשָּׁבוּעַ הַבָּא, לִישׁוּעָה וְלִרְוָחָה

בַּת צִיּוֹן הַשְּׁכוּלָה, אֲשֶׁר הִיא הַיּוֹם גְּעוּלָה
עַתָּה תִּהְיֶה בְעוּלָה, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

מַעְיָנוֹת אֲזַי יְזוּבוּן, וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן
וּמֵי יֵשַׁע יִשְׁאֲבוּן, וְהַצָּרָה נִשְׁכָּחָה

נְחֵה עַמְּךָ כְּאָב רַחֲמָן, יְצַפְצְפוּ עַם לֹא אַלְמָן
דְּבַר ה' אֲשֶׁר נֶאֱמָן, בַּהֲקִימְךָ הַבְטָחָה

וִידִידִים פְּלֵיטֵי חֶרֶץ, נְגִינָתָם יִפְצְחוּ בְמֶרֶץ
בְּלִי צְוָחָה וּבְלִי פֶרֶץ, אֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה

יְהִי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, כִּנְבוּאַת אֲבִי חוֹזֶה
וְיִשָּׁמַע בְּבַיִת זֶה, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה

חָזָק יְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ, אַמִּיץ יַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתֵנוּ
וְהוּא יִשְׁלַח בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, בְּרָכָה וְהַצְלָחָה

בְּמוֹצָאֵי יוֹם גִּילָה, שִׁמְךָ נּוֹרָא עֲלִילָה
שְׁלַח תִּשְׁבִּי לְעַם סְגֻלָּה, רֶוַח שָׂשׂוֹן וַהֲנָחָה

קוֹל צָהֳלָה וְרִנָּה, שְׂפָתֵינוּ אָז תְּרַנֵּנָה
אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא.

המחבר:יעקב מנוי