בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שופטים יא כז.

ה' ישפוט את העם הפותח במלחמה לא צודקת[עריכה]

שופטים יא כז : "וְאָנֹכִי לֹא חָטָאתִי לָךְ, וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי; יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן"

יפתח סיים את דבריו למלך בני-עמון ואמר לו: "- ואנוכי (בני-ישראל) לא חטאתי לך (לבני-עמון); ולכן אין כל הצדקה שתפתח במלחמה: ואם תילחם בי, אתה עושה איתי רעה - אתה חוטא לי; ואמנם אין בית-דין אנושי שיכול לשפוט בינינו, אבל ה', השופט של כל הארץ, הוא ישפוט היום בין בני-ישראל ובין בני-עמון - הוא ישפוט אותך על הרעה שאתה עושה לי בכך שאתה פותח במלחמה לא-צודקת".

---

נחש מלך בני-עמון העמיד צבא כבד על גבול ישראל, והיה ברור שהוא מתכוון לפתוח במלחמה. יפתח, שופט ישראל, ניסה לשכנע אותו שלא יילחם, ובסוף המשא-ומתן אמר לו את הפסוק שלנו. מכאן אנחנו למדים עקרון חשוב: לא כל מלחמה היא צודקת. יש אנשים החושבים, שהמילה "מלחמה" היא מעין מילת-קסם, המתירה את איסורי גזל ורצח; אולם למעשה, מלחמה שאינה מוצדקת היא רעה; אסור לעם אחד להילחם בעם אחר שלא חטא לו. וכל המעורבים במלחמה כזאת יישפטו בבית-המשפט הגבוה ביותר - בית-המשפט של ה'.

הקבלות[עריכה]

1. ה' נקרא לראשונה "שופט כל הארץ" בדברי אברהם אבינו, בקשר למשפט סדום ועמורה, בראשית יח כה : "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!" ( פירוט ).

2. הנביא ישעיהו מנבא, שבעתיד העמים יקבלו על עצמם מרצונם את משפט ה', ולכן לא יהיה בכלל צורך במלחמות, ישעיהו ב ד : "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת; לֹא יִשָּׂא גּוֹי אֶל גוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" ( פירוט ); מיכה ד ג : "וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים, וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק; וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת; לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה".

3. יפתח שוב התלונן על מלחמה לא-צודקת כאשר בני אפרים תקפו אותו, לאחר שובו מהמלחמה בבני-עמון, שופטים יב ג : "וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ, וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי, וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדִי; וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי?". "היום הזה" - בנגוד למלחמה עם בני עמון, שבני עמון באו להלחם עם ישראל עוד לפני שבכלל קראו ליפתח ( עמוס ) .

4. פסוקנו נזכר פעמים רבות בדברי המדינאי האנגלי ג'ון לוק, בספרו המסכת השניה על ממשל מדיני :

אחת הסיבות העיקריות להקים ממשל מדיני היא, כדי למנוע מצב של מלחמה. מצב מלחמה נוצר כשאין שופט מוסכם, כשהברירה היחידה של הנפגע היא לצעוק אל ה'. כך אמר יפתח בפסוקנו: יִשְׁפֹּט ה' הַשֹּׁפֵט הַיּוֹם בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמּוֹן, וזו היתה ההצדקה שלו לפתוח במלחמה. אילו היה שלטון מוסכם, המוסמך לשפוט בין יפתח ובין בני-עמון, לא היו מגיעים למלחמה (פרק ג, פיסקה 21) .
התוקף, הפותח במלחמה לא צודקת, אינו קונה בכך כל זכות לשלטון על הזולת. בדיוק כמו שהשודד אינו קונה לו זכות לרכושו של הנשדד. אם המנוצחים בקרב אינם יכולים לפנות למשפט עלי אדמות, יש להם זכות לצעוק לא-ל בשמיים, כמו שעשה יפתח בשעתו, ויוכלו להמשיך ולצעוק עד שיקבלו בחזרה את זכותם הטבעית, להקים שלטון נבחר בהסכמה. ואם תאמר, שחוסר-הכניעה של המנוצח, הצועק לא-ל, יגרום לצרות ובלגן - הרי אלה בדיוק אותן "צרות" הנגרמות מכך שאדם פונה לבית-משפט לבקש צדק. אדם הפונה שלא כדין, נענש; אדם הצועק אל א-ל בשמיים, חייב להיות בטוח לגמרי שהצדק איתו, אחרת ייענש (פרק טז, פיסקה 176) .
כשהשלטון מועל באמון העם, מתנהג בעריצות, ומנסה לנצל את השלטון שלו לטובת עצמו, מותר לעם להתמרד. ומי ישפוט בשאלה אם השלטון אכן מעלו באמון העם? תשובתי: העם יהיה השופט. כי כשמתעוררת השאלה, האם השליח פועל כדין, השופט הראוי ביותר הוא השולח. וכששואלים: מי ישפוט? ודאי אין מתכוונים שאין שופט כלל, כי הא-ל בשמיים הוא השופט הנצחי, שופט-הצדק היחיד. אלא הכוונה, שאין שופט עלי אדמות. וכל אדם יכול לשפוט את עצמו ולהחליט, האם אדם אחר פתח במלחמה כלפיו, והאם יש לו זכות לצעוק אל השופט העליון בשמיים, כמו שעשה יפתח (פרק יט, פסקאות 240-241) .

תגובות[עריכה]

תודה אראל. יהי רצון שתחזינה עינינו במשפט צדק לרשעים שופכי הדמים.

-- Tomer Greenberg, 2022-03-14 21:10:52

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ה' ישפוט את העם הפותח במלחמה לא צודקת

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-03-17.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jf-11-27