ביאור:שופטים יא כ

הוספת קישורים
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


<< · ביאור · שופטים יא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ · >>




נאום יפתח - טענה שניה[עריכה]

הטענה השניה של יפתח, בנאומו המדיני מול מלך בני עמון על חבל הגלעד, היתה:

(שופטים יא יט): "וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון, ויאמר לו ישראל 'נעברה נא בארצך עד מקומי'. ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו, ויאסף סיחון את כל עמו, ויחנו ביהצה, וילחם עם ישראל. ויתן ה' אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל, ויכום, ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא. ויירשו את כל גבול האמרי, מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן".

יפתח טוען, שבני ישראל לא לקחו את הגלעד מידי בני עמון אלא מידי סיחון מלך האמורי, והדבר נעשה במלחמה להגנה עצמית. בני ישראל לא יזמו את המלחמה - הם פנו אל סיחון וביקשו ממנו לעבור דרך ארצו, בדיוק כמו שביקשו לפני כן לעבור דרך ארץ אדום וארץ מואב ( בפסוקים הקודמים ). סיחון יכל לסרב, בדיוק כמו שמלך אדום ומלך מואב סירבו; לא היתה לו כל סיבה לחשוש, שהרי בני ישראל לא תקפו את אדום ומואב אלא הלכו מסביב לארצם. למרות זאת, סיחון נהג בניגוד לחוקי ההגינות ותקף את ישראל. בני ישראל נאלצו להגן על עצמם, ובמלחמה זו כבשו את חבל הגלעד מידי סיחון.

מאחר שהכיבוש נעשה על-פי החוק הבינלאומי, במלחמה צודקת להגנה עצמית, אין הצדקה לערעור על הבעלות של בני ישראל בשטח זה.

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

המאמר מסתמך על מלבי"ם: " "הארצות שהזכיר, כבשו מסיחון, שהיו אז תחת ממשלתו, וגם זה לא היה שלא כדין עד שיוכל לטעון עליהם, כי בעת שלח מלאכים גם על סיחון, החל סיחון לתגר בם מלחמה, ולא הספיק לו מה שלא הניחם לעבור בארצו, רק... לא הניחם אף ללכת בגבול ארצו ולסבבה כמו שסבבו ארץ אדום ומואב כי לא האמין להם, ולכן אסף את עמו ויילחם בם, באופן שהוא התחיל במלחמה וה' נתנו ביד ישראל, ולקחו את ארצו, שהיא ארץ האמורי, לא ארץ מואב, כי הארצות האלה היו אז לאמורי" " (מלבי"ם) . לדבריו, הקטע השני בנאום יפתח כולל שתי טענות:

  • בני ישראל לא לקחו את הגלעד מידי מלך בני עמון אלא מידי האמורי;
  • גם הכיבוש מידי האמורי היה בהתאם לחוק הבינלאומי, במסגרת מלחמה להגנה עצמית.

הטענות הללו כשלעצמן אינן מספיקות, שהרי לפי הדין, אם אדם קנה רכוש גזול, גם אם קנה אותו באופן חוקי לחלוטין, הוא עדיין צריך להחזיר אותו לבעליו המקוריים. כדי לשמור את הרכוש לעצמו, הקונה צריך להוכיח שבעל הרכוש התייאש ממנו: " "מכרה הגזלן או נתנה במתנה... אינה חוזרת בעצמה מיד הלוקח, הואיל ונתייאשו הבעלים, בין לפני מכירה ונתינה בין לאחר מכירה ונתינה, קנאה הלוקח ביאוש ושינוי רשות" " ( רמב"ם הלכות גזלה ואבדה ב ג ) , " "המציל מיד ליסטים ישראל - הרי אלו שלו, מפני שסתם הדבר שנתייאשו הבעלים. ואם ידע שלא נתייאשו - חייב להחזיר. אבל המציל מיד לסטים עובד כוכבים או מוכס עכו"ם - חייב להחזיר, שסתם הדבר שלא נתייאשו הבעלים. ואם ידע בודאי שנתייאשו הרי אלו שלו. ומפני מה סתם ליסטים ישראל נתייאשו הבעלים וסתם העכו"ם לא נתייאשו? - מפני שהבעלים יודעים שהעכו"ם מחזירין מיד הגזלן אף על פי שאין שם עדים שגזל, אלא בראיות רעועות ובאומד הדעת." " ( שם ו ג ) . במקרה זה, בעל החפץ צריך לדרוש פיצויים ישירות מהגזלן, ואינו יכול לתבוע את רכושו מהקונה.

הטענות הבאות של יפתח יבררו שבעלי הקרקע אכן התייאשו, ולכן מלך בני עמון אינו יכול לתבוע את השטח מבני ישראל, ועליו לבוא בטענות אל האמורים.

מבחינה רוחנית, כיבוש חבל הגלעד על-ידי האמורי מעלה שתי שאלות:

  • מדוע ה' איפשר לאמורי לקחת את חבל הגלעד מידי בעליהם הקודמים - בני לוט?
  • אם ה' רצה לקחת מהם את ארצם - מדוע לא התיר לבני ישראל לקחת את חבל הגלעד ישירות מבני לוט?
להתייחסות לשאלות אלו, ראו ראש וקצין / הרב אלחנן בן נון, ישיבת בית אל , סעיף 1 "הזכות המוסרית ".

דמויות וביטויים[עריכה]

כיבוש ארץ האמורי מתואר בפירוט בתורה, (במדבר כא כא-): "וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר...", וכן (דברים ב כו-): "ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר..."( פירוט ).

העם האמורי נזכר במקומות רבים נוספים בתנ"ך כסמל לעם חזק וקשוח .

גבול = קו התוחם שטח, וגם השטח התחום בקו . בפסוקים אלה, עבור בגבולו, גבול האמרי = השטח השייך לאמורי, השטח התחום בקו הגבול של ארץ האמורי.

מקראות גדולות[עריכה]

" עד מקומי" - ארץ כנען מקום אשר נתן לי ה'" ( מצודות )

" ולא האמין" - כי חשב לרמותו באו ויכבשו ארצו" ( מצודות )

" ויירש" - מלשון ירושה" ( מצודות )

"" ויירשו וגו' מארנון ועד היבק" - שאתה אומר שהוא שלך (פסוק יג) הם מסיחון לקחו " ומן המדבר ועד הירדן" - מדברות היו שם לפני הירדן " ( רש"י )

" מארנון וגו'" - אם כן המחוז ההיא לקחו מסיחון אשר כבש הוא מאז ממואב ומעמון" ( מצודות )

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-05.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נאום יפתח - טענה שניה

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/joftim/jf-11-1922


<< · ביאור · שופטים יא · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ · >>



אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:שופטים_יא_כ&oldid=858239"