ביאור:דיו - עדיו - צעדיו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

"עדיו לבלום" (תהילים, לב', 9).

לסוס אומרים 'דיו', וכאן - 'עדיו', ובלעז יש עוד - 'אדיוס', ובעברית אולי זה קיצור של צעדיו, כמו שהוא נגזר מהשורש הקצר יותר - 'עד'. כך גם 'סעד' הוא משען לעייף מן הדרך, מן הצעד, אולי. וכך היא גם המילה 'יעד', כמובן. ו'מעד' - הוא מי שכשל צעדו. 'רעד' הוא אבל כנראה קרוב ל'רעע'. ו'עומד' כנראה הוא כמו עד (גם בצירה). ו'עד' עצמו כבר פרשנו בעיון באות ד', שהיא מבטאת קצה, וכן - יד, שמשמעותה גם מורחבת מהאיבר בגוף שנקרא כך וצורתו מאורכת, וכך היא גם במשמע של יעד, או מקום הנצחה, כמו - 'יד ושם'. וגם הוא חלק מן הדרך.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t2632_0