ביאור:בראשית רבה טז
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
פרשת בראשית
[עריכה]פרשה טז
[עריכה]ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן
פרשה טז רמז א
[עריכה]ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן
- רבי סימון פתח:
אֲבָנִים (אפילו אבנים) - שָׁחֲקוּ מַיִם! תִּשְׁטֹף סְפִיחֶיהָ - עֲפַר אָרֶץ! וְתִקְוַת אֱנוֹשׁ - הֶאֱבַדְתָּ! תִּתְקְפֵהוּ לָנֶצַח - וַיַּהֲלֹךְ? מְשַׁנֶּה פָנָיו - וַתְּשַׁלְּחֵהוּ? (סוף תשובת איוב לצופר הנעמתי) |
- 'תתקפהו לנצח - ויהלך, משנה פניו - ותשלחהו (תשובת איוב לצופר) -
- תוקף שנתן הקב"ה לאדם הראשון - לנצח: לעולם היה.
- 'ויהלך' - כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא,
- והלך אחר דעתו של נחש - 'משנה פניו ותשלחהו'.
דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך. |
- רבי סימון אמר (שם יב) 'עמו חכמה וגבורה'
- בשעה שהיה מושלם לבוראו - ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת:
- ואלו הן ד' ראשי נהרות: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו':
פרשה טז רמז ב
[עריכה]
להשלים ציטוט הפסוקים בבראשית. |
- 'שם האחד פישון' - שהוא מגדל פשתן, ומימיו מהלכין בשופי
- 'הוא הסובב את כל ארץ החוילה' - עדיין לא היתה חוילה, ואת אומר: 'הוא הסובב'? אתמהא!
- אלא: מגיד מראשית אחרית אשר שם הזהב (ישעיהו: נבואת 'למי תדמיוני') זהב וודאי.
- 'וזהב הארץ ההיא טוב' - אמר רבי יצחק:
- טובוי דהוא בביתיה
- טובוי דהוא בלוויתי
- א"ר אבהו:
- טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו:
- אדם פורט זהוב אחד - והוא מוציא ממנו כמה יציאות!
- אמר ריש לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב. ולמה נברא?
- בשביל בית המקדש:
- שנאמר: וזהב הארץ ההיא טוב!
- היך?
- מה דאת אמר: ההר הטוב הזה והלבנון (פרשת דברים).
- 'שם הבדולח ואבן השוהם'
- אמר רבי איבו:
- את סבור כבדולח הזה של פטמים?
- יגיד עליו ריעו ועינו כעין הבדולח
- מה זה אבן טובה אף זה אבן טובה: