ביאור:בישראל מותר לבוא אל המלך בלבוש שק

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בפרס היה חוק, (אסתר ד ב): "וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק"( פירוט ).   מי שבא אל המלך, צריך לבוא בלבוש מכובד; אין כניסה לעניים.   מעבר לכך: מי שבא אל המלך צריך לבוא בלבוש שמח; אין כניסה לאנשים עצובים ומתאבלים.

ובישראל בדיוק להיפך, (שמואל ב יד ב): "וַיִּשְׁלַח יוֹאָב תְּקוֹעָה, וַיִּקַּח מִשָּׁם אִשָּׁה חֲכָמָה, וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: הִתְאַבְּלִי נָא וְלִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אֵבֶל וְאַל תָּסוּכִי שֶׁמֶן, וְהָיִית כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל מֵת. וּבָאת אֶל הַמֶּלֶךְ וְדִבַּרְתּ אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה וַיָּשֶׂם יוֹאָב אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיהָ".   אפשר לבוא אל המלך בכל לבוש; המלך דווקא נותן עדיפות לאנשים עצובים ואבלים. הרי לשם כך הוא המלך, כדי לעזור לאנשים!

הדבר נכון לא רק לגבי דוד מלך ישראל, אלא אף לגבי מלכי שומרון החוטאים; אמנם הם לא היו צדיקים גדולים, אבל אזנם הייתה קשובה לצעקת כאב, (מלכים ב ח ג): "וַיְהִי מִקְצֵה שֶׁבַע שָׁנִים, וַתָּשָׁב הָאִשָּׁה מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וַתֵּצֵא לִצְעֹק אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל בֵּיתָהּ וְאֶל שָׂדָהּ", (מלכים ב ו כו): "וַיְהִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עֹבֵר עַל הַחֹמָה, וְאִשָּׁה צָעֲקָה אֵלָיו לֵאמֹר הוֹשִׁיעָה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ".

ולא רק צעקת כאב של בני ישראל אלא אפילו של אויבי ישראל, (מלכים א כ לב): "וַיַּחְגְּרוּ שַׂקִּים בְּמָתְנֵיהֶם וַחֲבָלִים בְּרָאשֵׁיהֶם, וַיָּבֹאוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ 'עַבְדְּךָ בֶן הֲדַד אָמַר תְּחִי נָא נַפְשִׁי'. וַיֹּאמֶר 'הַעוֹדֶנּוּ חַי? אָחִי הוּא'".

תגובות

ספר ויקרא פרק י כתוב:

(ו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה.

ספר ויקרא פרק כא כתוב:

(י) וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲ‍שֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם.

(יא) וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא.

(יב) וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה.

מי שעומד לפני מלך המלכים לא יבוא לפניו בלבוש שק וכי את התורה הזו יישם המלך אחשוורוש

כי לפני המלך יש להטהר כאשר אנחנו מתרחצים ומטהרים לכבוד קדושת יום שבת המלכה

ואמנם נכון הדבר כי מלך צדיק שופט עניים אשר לא ילבשו חליפות בגדי יקר

אך גם על העניים ובגדיהם להיות נקיים וטהורים בעמדם לפני השופט הקדוש

-- Daian Moshe, 2013-11-21 12:59:44

לכהן, המשרת את ה' באופן קבוע, אסור לבוא לפני ה' בלבוש שק - הוא צריך להיראות ייצוגי ומכובד.

אבל לאדם עני ופשוט מותר לבוא לפני ה' גם בלבוש פשוט.

אחשורוש חשב את עצמו לאל ולכן יישם את חוקי ה' על עצמו.

-- Erel Segal Halevi, 2013-11-21 22:37:23

ברצוני להגיד כי על פי התורה גוף האדם הוא הבגד לנשמה לכן כשעומדים לפני אלהים יש להיות טהורים

ולא מדובר על להראות יצוגי כי אם אדם למשל איש עסקים או פוליטקאי דיפלומט בכיר הלובש חליפה יקרה ואם הוא טמא במעשיו אז לא יוכל לעמוד לפני אלהים כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב.

ספר זכריה פרק ג כתוב:

(א) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ.

(ב) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָ‍ִם הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ.

(ג) וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ.

(ד) וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲו‍ֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת.

(ה) וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהוֹר עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד.

שים לב מה כתוב:....

רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲו‍ֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת.

לאמור כי כשעומדים לפני אלהים הוא מלך המלכים יש להיות לבוש מַחֲלָצוֹת. לאמור ללא עֲו‍ֹן

-- Daian Moshe, 2013-11-22 07:09:43

אני מסכים עם משה במעמד לפני ה' (וגם עם אראל במעמד לפני מלך ישראל), וכן ישעיה טוהר עם "רצפה במלקחיים". וכן נאמר על מחנה ישראל במלחמה:

דברים כג טו: "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"

לעומת זאת על מחנה ישראל הרגיל יש פסוק שפרופ' לייבוביץ היה נוהג להזכיר:

ויקרא טז טז: "וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם"

רש"י: השכן אתם בתוך טמאתם - אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהם

כנראה יש הבדל בין צורך ההיטהרות של נביא (או לוחם) ובין ישראלי רגיל, שיכול להרגיש קרבת ה' גם כשהוא חוטא. "קרוב ה' לכל קוראיו".

-- hagai hoffer, 2013-11-22 12:22:43

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-12-05.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/hvdlim1/sk