ביאור:ארץ הקודש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



בפסוקים רבים נאמר, שקיום המצוות תלוי בארץ:

  • הקשר בין ה' לבין עם ישראל תלוי בארץ, כמו שנאמר לאברהם (בראשית יז ח): ""וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" ".
  • מצוות הפסח (שמות יב כה): "והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן ידוד לכם כאשר דבר, ושמרתם את העבדה הזאת".
  • מצוות צרעת הבתים (ויקרא יד לד): "כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם".
  • מצוות ערלה ונטע-רבעי (ויקרא יט כג): "וכי תבאו אל הארץ, ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל".
  • מצוות העומר ויקרא כג י: "... "כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם, וקצרתם את קצירה, והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן..." "
  • מצוות השמיטה והיובל (ויקרא כה ב): "כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם, ושבתה הארץ שבת לידוד".
  • מצוות החצוצרות (במדבר י ט): "וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם, והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני ידוד אלהיכם ונושעתם מאיביכם".
  • מצוות מנחות ונסכים במדבר טו ב: "... "כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם..." "
  • כל המצוות הקשורות למלך (דברים יז יד): "כי תבא אל הארץ אשר ידוד אלהיך נתן לך, וירשתה וישבתה בה, ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי..."
  • מצוות חלוקת הנחלות במדבר לג נא: "... "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן.  וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם; וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ.  וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-הָאָרֶץ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ:  כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ, לָרֶשֶׁת אֹתָהּ.  וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת-נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת-נַחֲלָתוֹ--אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה:  לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ..." "
  • הפרשת ערי מקלט (במדבר לה י): "כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען..."
  • וכל המצוות (דברים יא לא): "כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר ידוד אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה; ושׁמרתם לעשׂות את כל-החקים ואת-המשׁפטים אשׁר אנכי נתן לפניכם היום..."

לכאורה ניתן לומר, שהפסוקים דיברו על ארץ כנען משום שזו הארץ שאליה עתידים בני-ישראל להיכנס בזמן מתן תורה, ו"דיבר הכתוב בהווה". האם בימינו ישנה אפשרות לקיים את התורה גם בארץ אחרת?

לדעתי התשובה היא לא, כי ארץ-ישראל היא הארץ שניתנה לעם ישראל; ארצות אחרות ניתנו לעמים אחרים, ואסור לנו לקחת אותן לעצמנו, כמו שנאמר בכמה מקומות (דברים ב ה): "אל תתגר ו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר", (דברים ב ט): "אל תצר את מואב ו אל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה", (דברים ב יט): "וקרבת מול בני עמון אל תצרם ו אל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה").

אך מה יקרה אם יהיה עם שיסכים להתחלף איתנו מרצונו - האם במקרה זה יהיה כדאי לנו לעבור לארץ אחרת ולקיים שם את התורה? לדעתי התשובה היא לא, כי ארץ- ישראל היא ארץ מיוחדת מאוד ויש לה קשר מיוחד לה':

  • בדברים יא יב מתוארת ארץ-ישראל כ: "ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", כלומר - ה' מייחס חשיבות מיוחדת לארץ ישראל ולמה שנעשה בה (ע"ע " משמעות השורש "דרש" ).
  • בדברים לב ח, אומר משה: "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם; יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים, לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה', עַמּוֹ: יַעֲקֹב, חֶבֶל נַחֲלָתוֹ": ה' הכין מקום מיוחד, שבו הוא יתייחד עם עמו.
  • כך אפשר להסביר גם את העובדה, שה' רצה לשלוח מלאך להביא את בני-ישראל אל הארץ, אבל - רק עד גבולות הארץ ולא יותר; כאשר בני-ישראל נמצאים בתוך הארץ, ה' מנהיג אותם בעצמו, ללא מלאך. ראו מלאך הדרך - מערכה ראשונה .
  • ראו עוד בספר הכוזרי.

פסוקים שאינם מוכיחים טענה זו:

  • הביטוי " " "של נעליך/נעלך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו - [אדמת] קודש הוא" " " - נראה לי, שהביטוי אינו מתייחס דווקא לארץ-ישראל או למקום גיאוגרפי מסוים, אלא לתפקיד (ראו של נעליך - של נעלך ), ולכן אינו מוכיח שארץ-ישראל היא ארץ הקודש.
  • בשמואל א כו יט, מתלונן דוד על האנשים שגרמו לו לעזוב את הארץ - "כִּי-גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים"; אם כי ייתכן, שדוד מתכוון לא דווקא לארץ-ישראל אלא לעם ישראל (עם ישראל נקרא בכמה מקומות "נחלת ה'").
  • במקומות רבים בספר דברים נאמר, שמותר להקריב קרבנות רק "במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם", וה' בחר בירושלים, ולכן כדי להקריב קרבנות חייבים לגור בארץ שכוללת את ירושלים; אך ייתכן, שלביטוי זה יש משמעות כללית יותר, והוא אינו מתייחס דווקא למקום מסוים שנבחר באופן חד-פעמי, אלא למקום שה' יכול לבחור בכל דור מחדש, ולכן, באופן תיאורטי, ישנה אפשרות שה' יבחר לשכן את שמו במקום אחר (ראו המקום אשר יבחר ה' לשים בו את שמו ).

אפשר להפריך כל אחת מן הראיות בנפרד, אך כל הראיות יחד מצטרפות, לדעתי, למסקנה, שכדי לקיים את התורה בשלמותה, חייבים לגור בארץ-ישראל.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/erc_hqodj