ביאור:אפלטון והתנ"ך: המדינאי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בדיאלוג של אפלטון "מדינאי" הוא מתחיל מחלוקות שונות, כמו בין שופט ומצווה – שזה אולי מקור לשלוש הרשויות של מונטסקיה, אחר-כך הוא מקביל בין המדינאי לרועה – והקבלה זו היא תנ"כית מאוד, כדוגמת משה ודוד. אז הוא מספר על דור של ילודי אדמה, בו החיות לא טרפו ואלוהים היה רועה ולא היו שום סדרי מדינה בנמצא. בתום התקופה הזו ניתנו לאדם מתנות מאת האלים – האש, האמנות, זרעים וצמחים. ואומר כי יש לתאר את המדינאי של ימינו ולא את זה של פעם. מאפייניו – דאגה, או השגחה, או טיפול. יש להבדיל בין רודנות לזו שבהסכמה. ולמשל – במלאכות יש גורמים ויש גורמים מסייעים. המשטרים הם שישה:

1. מונרכיה, שלטון יחיד – רודנות ומלוכה

2. אוליגרכיה, שלטון המעטים – ובה אריסטוקרטיה, שלטון הטובים

3. דמוקרטיה, שלטון העם – ובה גם, לבסוף מוזכר, שלטון ללא חוקים, שאפשר לקרוא לו אנרכיה, אף כי אין הדבר מופיע בכתוב.

החוק לא יכול להתאים לכל מצב. מדינאי אמיתי חוקר ולא רק מציית לחוקים. והרי זה מלך. אך אנשים פוחדים מרודן. מבין השישה כאשר יש חוקים הטוב ביותר הוא מונרכיה והרע ביותר – דמוקרטיה, וכשאין חוקים – כשכולם מתנהגים בפריצות - להפך, הטוב ביותר – מה שמביא להצלחת המדינה – דמוקרטיה, והרע ביותר – מונרכיה. ויש מין שביעי טוב מכולם, והוא – השליט החכם, כב"המדינה".

הנוטים לאורח חיים שקט לא יתרגלו לקרב ויהפכו לעבדים, ואמיצי הלב במידה יתרה יאבדו בקרב, יביאו על עצמם כליון, "לפיכך מצאנו את שביקשנו בתחילה: ששני חלקי הסגולה הטובה חלוקים זה על זה מטבעם לא במעט, ומביאים גם את בעליהם לידי אותה מחלוקת?" (כל כתבי אפלטון, כרך ג', עמ' 345). מזכיר במשהו את דרך האמצע לרמב"ם, ששמעתי שהיא מופיעה כבר אצל אריסטו, ואולם אפשר למצוא אותה גם בתנ"ך, כדוגמת: משלי, ל', 8-9: "שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי. פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי". והוא ממשיך – והמדיניות מבחנת בין השניים – וזה משל השתי והערב של האריגה.

נמצא, כי לפי אפלטון ההימנעות מקרב של הפצפיסט נובעת מתוך תכונה טובה של שאיפת שלום, שהיא חלק מהמידה הטובה, אלא שעליו להישמע לשלטונות המאזנים את המידה הטובה בין כל האזרחים. וכיצד יש על המושל לנהוג? במציאות הישראלית המיוחדת כולם חייבים גיוס על פי חוק בלי יוצא מן הכלל. ואולם במציאות התנ"כית אין זה כך, אלא בה נאמר: דברים כ ח: "ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו". האיש הירא ורך הלבב יכול להיחשב כאותו פצפיסט והרי הוא פה משוחרר לביתו.

בעניין סוגי המשטרים, מעניין הוא כי בתקופת השופטים, כאשר לא היה חוק, ככתוב - שופטים יז ו: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה", השיטה הייתה מעין דמוקרטית, שלטון העם. ראייה לכך אפשר לראות ברגע המעבר מתקופה זו לתקופת המלוכה – שמואל ממליך את שאול לפי בקשת העם - שמואל א יב א: "ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך". לעומת זאת תקופת המלכים מתאפיינת בשלטון החוק ובנוקשות. כך מופיע ברחבעם - מלכים א יב יא: "ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים".

ובעניין החלוקה בין גבורה וחכמה, כשנביט בשליטים דווקא, כי אז נראה ששאול, המלך הראשון, הצטיין בגבורה בהילחמו בעמלק, אך לא בחכמה יתרה כשלא חיכה לשמואל ושלא הוריש לגמרי את עמלק כדבר ה'; ממשיכו דוד הצטיין הן בגבורה בשלל מלחמותיו והן בחכמה, הנותנת בידו לומר דברי שיר ונבואה - שמואל ב כג ב: "רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני"; ואילו שלמה בנו הצטיין רק בחכמה, כי בימיו היה שלום, מלכים א 12: "וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף", ודווקא בזמנו נבנה בית המקדש, דבר שלא זכה לו דוד דווקא בשל גבורתו - דברי הימים א כב ח: "ויהי עלי דבר ה' לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני", באופן שמזכיר לנו את קללתו של שמעי בן גרא - שמואל ב טז ז: "וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל". ואולי על כך אמר ירמיהו – ירמיהו ט כב-כג: "כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה'".

עוד - אפשר לראות חלוקה זו כחלוקה הקבלית בין הגבורה והחסד, שביניהם עובר ציר האמצע, עמוד השדרה, שהוא המדינאי כאן. וכן הקבלה מפרידה בין החכמה בעלת הביטוי החיובי ובין הבינה בעלת הביטוי השלילי, שהיא כמלאכתו של אפלטון, המערער ובודק כל סברה, כששתיהן יחד יוצרות את הדעת. על סמך דברים אלה דנתי בעבר בדמויות משה ואהרון ובדמות המשיח וראה:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0207_0.html

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1002_2.html

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-02.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t08a12_2