באר היטב על חושן משפט ריט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) השדה:    זהו עדיף מהדין שבס"ב אם מצר לו ג' מצרים ולא הד' דהכא אמרינן דדעתו היה לקצר וכונתו הוא למכור כל מה שהוא בתוך מצר מזרח ומערב. סמ"ע.

(ב) תלם:    פי' כשיש בהן ט' קבין שהוא שיעור שדה. שם.

סעיף ב[עריכה]

(ג) כיצד:    פי' דג' המצרים קנה בכל ענין אבל מצר הד' לא קנה בכל ענין אלא כאשר מבאר והולך ומש"ה הוסיף מלת כיצד. שם.

(ד) מובלע:    כלל דברי הט"ו בזה הוא אם יש בו תרתי לטיבותא דהיינו שאינו מובלע ויש בו דבר חשיבות שיש בו ט' קבין שהוא שיעור שדה או שיש עליו רכב דקלים שהוא ג"כ דבר חשיבות כמ"ש בסי' רט"ו ורי"ח אז ודאי אינו מכור עמו ואם יש בו תרתי לגריעותא שהוא מובלע וגם אין בו דבר חשיבות כלל אז ודאי מכור עמו ואם יש בו חד צד לטיבותא וחד צד לגריעותא זה מסור לב"ד. שם.

סעיף ג[עריכה]

(ה) הקצר:    דיד בעהש"ט על התחתונה ואמרינן דמצרים הרחיב לו ולא היה דעתו להקנותו גם מצר מזרח אלא כנגד קצר שמצר לו במערב. שם.

(ו) תור:    מדה"ל למכתב מצר ראובן מן המזרח ומצר לוי מן המערב וכתב לו מצר ראובן ושמעון מן המזרח ודאי היה דעתו להקנותו שדה שלו מצד מזרח כשיעור רוחב השדות שיש לראובן ושמעון מצד שדהו ומדמצר לו מצר מערב קצר אמרינן שדעתו היה ליתן לו כראש תור דהיינו באלכסון מסוף כלות מצר מזרח הארוך לצד מצר מערב הקצר ופירוש תור הוא שורה שנותן באלכסון על פי השורות. שם. ועמ"ש הרמב"ן בחדושיו בזה.

סעיף ד[עריכה]

(ז) שיראו:    ז"ל הה"מ כולן בעיות בש"ס ועלו בתיקו ופסק רבינו שודא דדייני עכ"ל ובבד"ה תמה עליו ויפה תמה דלא כהב"ח שהבין שתמה אהך דינא דס"ב וליתא דדין דהתם איתמר להדיא שודא בש"ס משא"כ הכא מיהו נ"ל דגם כונת הרמב"ם כאן אינו לשודא רק כפי מה שיראו הדיינים שיעור שמכר לו משא"כ בס"ב שכת' כפי מה שיראו לאיזה דרך שדעתו נוטה יעשה כן נ"ל. ש"ך.

סעיף ו[עריכה]

(ח) פליגא:    פירוש שכ' לו שדה פלוני אני מוכר לפלו' מצר מערב שלו הוא ראובן ומצפון שמעון ומדרום לוי ומצר מזרח היא הארעא דמינה פליגא ור"ל השדה שפלגתי מאותו שדה שמכרתי לו הוא מצר מזרח שלו (וה"ה אי לא מצר לו אלא מצר מערב לחוד ועל מצר מזרח כ' לו דמינה פליגא דבהא סגי כמש"ל) או שבמקום פליגא כת' פסיקא ור"ל השדה ששיירתי לנפשי ופסקתי משדה זו שמכרתי לו ולא פירש כמה מכר לו ממנו וגם אינו ידוע כמה שייר ממנו לנפשו. סמ"ע.

(ט) חצי:    דדרשינן יתור לשונו דלא הוה צריך לכתוב ואילין מצרנהא כי אם ליפות כחו כדי של"ת יד בעהש"ט על התחתונה. שם.

(י) תשעה:    דבציר מהכי אי אפשר דהרי שדה מכר לו. שם.