באר היטב על חושן משפט רכ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך חושן משפט רכ |

סעיף א[עריכה]

(א) המים:    פירוש שיש להן מקום בספינה שמשתמרין שם מים מתוקין שמימי הים א"י לשתות כי מלוחין הן. סמ"ע.

(ב) אבל:    שכל אלו אף שהן עשוין לצרכי הספינה מ"מ אין שם ספינה עליהן ויכול לעשות בהן ג"כ שימוש לדברים אחרים. שם.

סעיף ב[עריכה]

(ג) הקרון:    דעל הפרדות יכולין לרכוב ולבא למקום חפצו בלא הקרון משא"כ בעגלות בלא פרדות והרי הן קשורים יחד. שם.

סעיף ד[עריכה]

(ד) הצמד:    עיין בתשו' ראנ"ח סי' ק"ה.

סעיף ה[עריכה]

(ה) הפרה:    עפ"ר ושם הוכחתי דהרמב"ם דכ"כ איירי בקשורין יחד הפרה בעול וכן בס"ו מכר את העגלה כו' דוקא בקשורין מיירי ובס"ד מכר את הצמד כו' מיירי באינן קשורות וצ"ל דהטור וב"י והרמ"א לא פירשו כן וס"ל דטעמו בזה דאף דאין הבקר נגררות אחר הצמד ה"ט דבקר שנים הן וחשובין משא"כ פרה יחידה ובמוכר העגלה ס"ל דנמשכת הבקר אחריהן אע"ג דלא נמשכו הפרדות אחר הקרון דחשיבי טפי אבל הוא דוחק. סמ"ע.

סעיף ז[עריכה]

(ו) שעליו:    וה"ה אם א"ל וכל מה שראוי להיות עליו וכ"כ הטור בשם הרמ"ה (ועיין בט"ז שהאריך בביאור דברי הרמ"ה וכת' דהב"י לא ביאר כל הצורך בזה ע"ש).

סעיף ח[עריכה]

(ז) ראיה:    פירוש אע"פ שא"ל מכור לי הצמד או הקרון ונתן בעדו ק' זהו' לא אמרינן ודאי לא נתן בעד הצמד או הקרון לבד סך זה כי אם בצירוף הפרדות והבקר קמ"ל דלא. סמ"ע.

(ח) טועה:    כלומר רואין כמה נתן לו עודף אם העודף אינו כ"כ יותר ואפשר לו' שכוונתו הי' על העגלה או הצמד לבד ובטעות נתן לו העודף אז רואין אם העודף הוא רק שתות אז המקח קיים ומחזיר האונאה ואם העודף יותר משתות יש לו דין ביטול מקח וכמבואר דיניהן בסי' רכ"ז ואם העודף כ"כ דא"א לתלות דנתן לו כ"כ בטעות בעד הצמד לבד בזה אמרינן דיודע הי' דאין הצמד שוה כ"כ ול"מ דאין נותנין הבקר ללוקח וגם הוא א"י לבטל המקח אלא גם כל המעות שנתן ישארו ביד המוכר דאמרינן דבמתנה נתן לו כל העודף ובטור כתוב עוד דאפילו אם עדיין לא נתן הלוקח כל הדמים וגם כבר משך הצמד והבקר אפ"ה מוציאין מיד הלוקח כל הדמים וגם הבקר ונותנין אותן להמוכר ע"ש. שם.

(ט) ודוק':    עיין בס' א"ר ד' צ"ו ע"ב.

סעיף י[עריכה]

(י) סתם:    אמת שכ"כ בהרא"ש אבל הטור כת' בשמו דאפילו אמר ליה פרה ושפחה זו סתם כו' והדין עמו דסבירא ליה דלא כת' הרא"ש דהולד נמכר עמה בסתם כי אם באומר שפחה זו דזו משמע כמות שהיא לפניך וראה שהיא מעוברת אבל באומר שפחה סתם מראהו שפחה איזה שירצה וכן מוכח מתוספתא (וכ"כ הב"ח ע"ש). שם.

סעיף יא[עריכה]

(יא) הולד:    שיד הלוקח על התחתונה והמוכר י"ל מניקה שאמרתי משום חלבה ובשפחה נמי כוונתו הי' להודיע שהיא ראויה להניק את בן הלוקח. שם.

סעיף יד[עריכה]

(יב) הראש:    פירוש אפילו אחר שחיטה שם.

סעיף טז[עריכה]

(יג) אשפה:    הוא מקום עשוי להנחת זבל בהמותיו והוא היה נמוך או גבוה ג'. שם.

סעיף יח[עריכה]

(יד) המחוברים:    ז"ל הטור שאין חילוק בין מוכר לנותן אלא בקרקע שהוא חשיב בטלי אגביה בנותן אע"ג דלא בטלי במוכר אבל במטלטלין אין חילוק בין מוכר לנותן. שם.