באר היטב על חושן משפט ריח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף א[עריכה]

(א) כור:    הוא שדה שרגילין לזרוע עליו ל' סאין. סמ"ע.

(ב) ליקח:    וא"י לו' איני רוצה שדה מופסקת בסלעים ובלבד שלא יפסיקו בכל אורך השדה דאז א"י להעביר המחרישה ביניהן. הרא"ש והטור. שם.

סעיף ב[עריכה]

(ג) מים:    פי' דאז אינן ראוים לזריעה כלל ה"ה בסלעים שאין גבוהין י"ט אפילו אינן ראוין לזריעה כלל נמדדין עמה משום דאין לך שדה שאין בו טרשים או גאיות וה"ל ללוקח להתנות ע"מ שתתן לי הכל במישור. שם.

(ד) קבין:    פי' ד' קבין לכור וכן לפי ערך שלא יהי' קב א' כשמוכר לו בית רביעית כור דעד שיעור זה מוחל הלוקח ומקבל במקחו טרשים וגאיות טפי לא. שם.

(ה) מובלעים:    דיש קב מישור ביניהן הפסק דאל"כ מחשב כסלע יחיד. שם.

(ו) ג':    דכל פחות מג' כארץ מישור דמי גם בעלמא אמרינן דהוי כלבוד. שם.

(ז) י':    פי' גובה עשרה. שם.

סעיף ג[עריכה]

(ח) שוה:    דאז אין המחרישה נכנסת ביניהן לחרוש מצד זה לצד השני כן פי' הר"ש ומזה נשמע דמ"ש לעיל בהא דמובלעין ברובה של שדה כו' צ"ל דהוא באופן שהמחרישה נכנסת בין כל חלק וחלק. שם.

(ט) הראיה:    לשון הטור הלכך אם כבר נתן המעות עליו לקבלן ואם עדיין לא נתן המעות א"צ לקבלן. שם.

סעיף ד[עריכה]

(י) למעלה:    פי' וראוין לזריעה קצת אבל מ"מ אין יניקת הזרעים בטוב כיון שסלע למטה מהעפר ומלשון הר"ן משמע דהאיבעיא הוא דמשום דיש עליו עפר מעט שאינו בעומק המחרישה מ"מ ראוי לזרוע שם איזה ענינים. שם.

(יא) סלע:    פי' ואפשר להעתיק ולעקר הסלע משם ויהי' תחתיו ראוי לזרוע. שם.

סעיף ו[עריכה]

(יב) יותר:    כן הגיה הסמ"ע מכח קושייתו מהרשב"ם ע"ש והש"ך כת' דנ"ל דהרמ"א איירי כאן בכל ענין אפי' אינו מובלע בתוך ה' קבין ובתוך רובה של שדה אבל ד' קבין צריך שיהא דוקא בכל התנאים הנ"ל כי להרשב"ם דינא דבית כור לא עדיף אלא לענין שנמדדין אפי' גבוהין אבל בכל דבר הוא דומה לנדון דלעיל ועיין בטור ויבורר נ"ל ודוק עכ"ל.

(יג) עומד:    דכל שהוא עומד בתוכו וידוע שבית כור עפר זה מוכר לו אע"פ שלא דקדק לו' בשעת הקנייה בית כור זה ה"ל כאומר הן חסר הן יתר וכן הוכיחו התוס' והרא"ש מהש"ס. סמ"ע.

(יד) ומחצה:    כשיעור זה מגיע כשמוכר כור ביחד שהוא שלשים בית סאה ואז מגיע רובע הקב לבית סאה וה"ה לפי ערך זה כפי ריבוי או מיעוט הבית סאין שמוכר לו וכמו שיתבאר שם.

סעיף ז[עריכה]

(טו) מנכה:    ול"ד למ"ש הט"ו בריש סימן רל"ב דכל דבר שנמכר במדה אפילו לית ביה שיעור אונאה המקח בטל דהתם דוקא כשהטעהו וא"ל שהוא כך וכך מדות ולא נמצא כן אבל הכא לא א"ל בבירור שהוא כך וכך אלא א"ל שימדדו אם הוא בית כור כמו שהוא סבור ואם ימצא פחות מזה ינכה לו מהדמים כ"כ התו'. שם.

סעיף ח[עריכה]

(טז) כל:    פי' אף הרביעיות עצמן ינכה לו או ישלם לו דכיון שבא לכלל חזרה במה שהוא הפחת או היתר ביותר מהרביעין דודאי לא ניתן למחילה צריך לנכות או לשלם לו אף הרביעין עצמן ודומה לזה בדברי הט"ו לקמן סי' רכ"ט ור"ל ע"ש. שם.

(יז) יתר:    פי' דהפחת הוא כ"כ הרבה עד שבשביל פחת כזה לא נקרא בית כור לא מהני ניכוי הדמים אלא אם ירצה מבטל המקח. שם.

(יח) מכוון:    פי' ולא מהני מה שרוצה לנכות לו מהדמים לפי ערך אף שא"ל הן חסר ויתר כיון שיש לו קרקע מצדו להשלים לו הפחת. שם.

סעיף ט[עריכה]

(יט) ליפות:    אבל אם ירצה המוכר ליקחנה בעיניה צריך הלוקח ליתנה לו דלא אמרו ליתן לו דמים אלא ליפות כח המוכר ועיין בטור. שם.

סעיף יא[עריכה]

(כ) בד"א:    ר"ל דיד הלוקח על העליונה ליתן לו כשעה שלקחה. שם.

(כא) בזול:    ה"ה דהוה מצי למימר כשעמד הקרקע בשער הראשון אלא דהרמב"ם תפס ל' הש"ס דאיירי שם כשלא עמד בשער אחד. שם.

סעיף יד[עריכה]

(כב) או:    ר"ל ל"מ בזה שהולכין אחר לשון בין חסר בין יתר כיון שאמרו באחרונה ונראה דחזר ממאמרו מדה בחבל שאמר בראשונה אלא אפי' אמר מדה בחבל באחרונה אפ"ה אין לו אלא כדין בין חסר כו'. שם.

(כג) הפחות:    מפני שג' דינין תלוין בג' לשונות שאומר דהיינו אם אמר סתם בית כור צריך ליתן לו בית כור שלם ואפי' ניכוי דמים לא מהני. ומדה בחבל הוא ג"כ בדקדוק אבל מהני ביה ניכוי דמים. ובין חסר בין יתר הוא לשון גרוע של"ד קאמר והולכין בזה אחריו. שם.

(כד) חסר:    נראה דר"ל בין שיהי' לגריעותא דלוקח כגון שיש בו חסרון בין שהוא לטובתו כגון שיש יתרון בשניהן הולכין אחריו ומש"ה כתב ואין לו ר"ל להלוקח ולא איירי דוקא בדנתן כבר הדמים אלא אפי' אם פיחת ולא נתן עדיין דמים צריך ליתן למוכר כל דמי בית כור דכבר נגמר המקח בשעת קנייה והמעות הן חוב עליו ועפ"ר שהוכחתי פי' זה לדברי הרמב"ם שכת' המחבר כאן לשונו ולא כהמ"מ וב"י וע"ש שביארו לדברי המחבר בענין אחר עכ"ל הסמ"ע ועיין בש"ך שהשיג עליו בכל מ"ש בסעיף זה וכתב דנ"ל עיקר כהמ"מ וב"י וע"ש ושכ"כ הב"ח ע"ש באורך.

סעיף כג[עריכה]

(כה) הפחות:    כן הוא בש"ס ב"ב דף קע"ג ע"ש ובפרשב"ם ר"פ המוכר את הבית סוף דף ס"א. ש"ך.

סעיף כד[עריכה]

(כו) בכלל:    מה שמסופק הסמ"ע אם העבדים בכלל לא ידענא מאי מספקא ליה הא פשיטא דאינן בכלל מקרקעי אלא מטלטלי וכדלקמן סי' רמ"ח ס"י. שם.

(כז) נכסי:    אפי' אמר כל כ"כ הטור בשם ה"ר יונה ונראה שטעמו מדכת' הר"י בסוף דבריו אבל האומר כל נכסי אני מוכר גם המטלטלים בכלל דלאיזה צורך הזכיר כל אלא לדיוקא אצטריך דבנכסי דבי חייא אפי' כל לא מהני אבל לפע"ד זה דוחק ויותר נראה דתיבת כל הוא ט"ס או י"ל דה"ק אבל האומר כל נכסי דבי חייא אני מוכר לך גם המטלטלים בכלל וא"כ י"ל דהר"ר יונה מתרץ דברי רשב"ם. שם.