אם הבנים שמחה/פרק רביעי

<< · אם הבנים שמחה · פרק רביעי · >>

א

פרק האחדות והשלום הנקרא מאמר "תקנת ישראל" כמבואר בספר הקדוש אוהב ישראל לרבינו הקדוש מאפטא זצ"ל בהקדמה כי מספר "אוהב ישראל" הוא כמספר "תקנה" להורות כי רק הוא הוא תקנתן של ישראל ולא זולת. א') במדרש איכה פרשה ג' בפסוק בילה בשרי ועורי שבר עצמותי בילה בשרי זה צבור ועורי זה סנהדרין כשם שהעור חופה על הבשר כך סנהדרין חופין על ישראל שבר עצמותי עיצומי בני אדם שהיו כבני העצומים עכ"ל המדרש והיא פלא איך דרשו חז"ל מקרא זה על צבור ועל סנהדרין ואנשים גדולים ועצומים שבישראל ומה רצו בזה? אך האיר ה' עיני להבין עומק כוונתם ללמד בזה מוסר השכל איך להתנהג עם הצבור שיגיעו להצלחה ולברכה ומה הוא החיוב של המנהיגים כלפי העם איך להנהילם ולנחותם בדרך האמת להגיעם אל שלימות האמיתי בכל הענינים, ואקדים מה שראיתי לשני נביאים שמתנבאים בסגנון אחד בפירוש פסוק זה שהצגתי בראש דברי הלא המה החכם המופלא מו"ה שלמה וירגא בספרו שבט יהודא (בעל קורא הדורות שהי' חי באיטאליא לפני שלש מאות שנה) והחכם רבינו בעל מהר"ם שי"ף בדרשותיו לפ' דברים (הנספח לש"ס חולין) שדקדקו בפסוק שאמר בילה בשרי ועורי ושב עצמותי שהוא בלא סדר כי תחלה הוא העור ואח"כ בשר ואח"כ העצמות וא"כ הי' לו להתחיל מן העור וללכת לצד פנים בילה עורי ובשרי ושבר עצמותי או להתחיל מן העצמות ולצאת לצד חוץ היינו שבר עצמותי ובילה בשרי ועורי אבל עתה אין סדר למו ודחקו לפרש דהפסוק רצה לומר שהנגע עומד באמצע והוא בבשר ופעמים יוצאה לחוץ וזהו אומרו ועורי שיצאה לעור ופעמים נכנסת יותר לפנים וזהו ושבר עצמותי ולפעמים יוצאת ונכנסת לחוץ ולפנים עכ"ד אבל עדיין צריכין למודעי מה הי' כוונת המקונן בזה שצייר המכה באופן זה דוקא שהתחילה מאמצע והלכת ומתפשטת לצדדים לחוץ ולפנים ולמה לא צייר שהתחילה מן העור ונכנסת אל הבשר ומשם לעצמות כאשר מצינו כן במקרא אדם כי יהי' בעור בשרו וכו' או שהתחילה מעצמות והתפשטה לצד חוץ אל העור שיהי' עכ"פ כסדר ולמה כיון המקונן לצייר דוקא באופן הנ"ל ונראה לי דכוונה מיוחדת הי' לו בזה לרמז מה הי' הסיבה שאבדנו את ארצינו וחרב בית מקדשינו וגלינו מאדמתינו אף שהיינו אומה חזקה ואימתינו הי' מוטלת על כל יושבי הארץ כמאמר המקונן לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים רק החסרון האחדות בעם הישראלי גרמה לנו את החורבן כי אילו היינו באחדות ובאגודה אחת בלי פירוד לא הי' אומה בעולם שהי' יכול לכבוש ארצינו מידינו רק פרצה המכה באמצעותינו ע"י פירוד הלבבות שנעשה בחיק ישראל שנהייתה בתוכינו מפלגות שונות ולחמו זה בזה מה שזה בונה זה סותר ואין סדרים למו כמבואר בקורות ימי היינו מעת הזאת ונרמז בקצרה בש"ס ומדרש נמצא דיצאה המכה אז מאמצע מאמצעות ישראל בעצמה ויצאה לחוץ ולפנים עד שע"י שנהרס היסוד בחיק ישראל עצמה עי"ז הי' יכולת ביד האויבים מבחוץ לבא עליהם ולכובשם והי' להם המלחמה לפנים ולאחור וזה שקונן הנביא בילה בשרי היינו שהמכה בא מאמצע ישראל עצמם וכמו שא"ה מהרסיך ומחרביך ממך יצאו ע"י אי הסדרים שנתהוה במחנה ישראל וזה הי' הגורם שפרצה המכה אח"כ לפנים ולאחור וזהו עורי שהוא מבחוץ ושבר עצמותי שהוא מבפנים וזהו נמי כוונת המדרש בילה בשרי זה צבור היינו שפרצה המכה בצבור הישראלי עצמה שנקרעה לקרעים וכתות ומפלגות שונות עם שיטות ואידעאלאגים שונות וכל כת לחמה בעד אידעאלאגיע שלה, וכת שכנגדה בעד שלה ולחמו זה את זה וכך פסקה כל סדר ומשטור בארץ ואין סדרים למו ורק צרות וצלמות העירו בזה בכל מחנות ישראל ודין גרמא שהאויב בא מבחוץ וכילה את הכל וזה ג"כ מה שאמר המדרש ועורי זה סנהדרין כשם שהעור חופה על הבשר כך סנהדרין חופין על ישראל רצו לומר בזה דחוב הסנהדרין בתור מנהיגי העם הוא לאחד את כל העם הישראלי להיותן באחדות ובאגודה אחת כשם שהעור מאחד את כל חלקי הבשר וחופה אותה להיות אחד כך יהיו הרועים משתדלים בכל עוז לאחד את כל חלקי העם שיהיו באגודה אחת ואז יהי' קיום לעם הישראלי ויפרחו ויציצו עד רום המעלה ואין שטן ואין פגע רע אבל אם הרועים לא ישגיחו על זה לאחד אותם להיותם באחדות אז יגרמו בזה שיפרוץ המכה בצבור ותצא גם אליהם ושיאבדו השפעתם עליהם ויהרס היסוד ותכלה ותבלה את הכל והיינו בילה בשרי זה הצבור ואח"כ ועורי היינו שגם הסנהדרין יאבדו את מקומם ואח"כ ושיבר כל עצמותי אלו עצומי בני אדם היינו שהי' בעם אנשים גדולים ועצומים שהיו עתודים להועיל להאומה ג"כ ישברו ויאבדו מבלי להביא איזה תועלת להדור וכן הי' באמת בעת הזאת ודין גרמא בנזיקין והחורבן והגלות וזה גם הגורם לאריכות הגלות בעוה"ר מפאת חסרון האחדות בינינו כי עדיין השטן מרקד בינינו ועתידין הרועים ליתן את הדין על זה יען שאינם משתדלים לאחד את כל עם הישראלי באגודה אחת וכי רק זה לבד התרופה למכותינו כידוע מחז"ל^[1]

ב

ב') ורבינו הר' ר' בער זצ"ל אמר לתלמידיו קודם הסתלקותו מיינע קינדער איהר זאלט זיך האלטען אין איינעם וועט איהר אללעס איבער קיממען וועט איהר גיין אלץ ווייטער נישט צוריק ח"ו והרמז והוא באחד ומי ישיבנו עכ"ד ולימוד ומוסר זה שייך גם לאומתנו בכללה ויפה פטפט פייטין אחד אודות ישראל ואמר עמי המאושר! והאומלל! מאושר הנך בהתאחדות, אומלל הנך בהתפזרות, חלש הנך בפזרותך וחזק הנך באיחוד רצונך עמי המאושר! והאומלל! אומלל הנך בריבוי הבמות שבך כי ריבוי הבמות קללה באהליך, ומאושר הנך באחדותך כי אחדותך מכת מות להקמים עליך על במותיך חלל! הרוס במותיך הקם את חומותיך ואזור ברזל מתניך להתאחדוך ואז תקום ותכונן ותעמוד לנצח ודפח"ח.

ג

ג') שוב ראיתי שכל דברי האמורים למעלה מבוארים בקינת ירמיה שקנן לא האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים מחטאת נביאיה עונות כהניה (ופירש רש"י מחטאת נביאיה של שקר היתה לה הרעה הזאת) כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור פני ה' חלקם (ופירשו המפורשים כי נצו מלשון כי ינצו אנשים שהיו מריבים זה עם זה ועי"ז גם נעו התנענע מצבם ונתרופף קיומם מתחתם) אמרו בגוים אחר ששמעו הגוים שהם נצים זה בזה והם כבר הורגים איש באחיו אמרו לא יוסיפו עוד לגור דהיינו שמתחילה לא האמינו שיכולין לכבוש את ישראל מפני שהוא עם חזק הנה עתה אמרו לא יוסיפו עוד לגור אותם (והוא מלשון ויגר מואב) כי פני ה' חלקם (ר"ל כי חרון אף ה' חלקם הפרידם וחלקם לחלקים רבים ועי"ז נתשה גבורתם מהם והכל בא מחטאת נביאיה ועונות כהניה היינו חטאת המנהיגים שלא ראו לאחדם ולאגדם באגודה אחת עכ"ד המפורשים והן הן הדברים שכתבתי למעלה, וחכם אחד מחכמי הפאליטיקער אמר בזה"ל דיע ענטצווייאוננ איינעס פאלקעס בעדייטעט איהר אונטערגאנג עיין ירושלמי יומא פ"ק ר' יוחנן בר תירתא אמר מצאנו שלא חרב בראשונה אלא שהיו עבדו כוכבים ומזלות ומגלי עריות ושופכין דמים אבל בשני מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות וכל ווסת טובה היתה בהן (כל מדה טובה הי' להם) אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם וקשה היא שנאת חנם מג' עבירות החמורות הנ"ל (עיין עשרה מאמרות להגאון המקובל אלקי מפאנו שפירש שהשנאת חנם בא ע"י שהיו אוהבי ממון והיו מקנאים זה את זה שלחברו יש ממון וגדולה יותר ממנו), ועיי"ש בירושלמי דהעון קנאה דהי' בבית שני גרם חורבן יותר מהעון של בית ראשון דבבית ראשון לא הרסו האויבים רק את התקרה אבל הכתלים נשארו אך בבית שני החריבו והרסו גם את הכתלים ואת היסודות שנאמר ערו ערו עד היסוד בה וסיים הירושלמי שם כל דור שלא נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו היינו ע"י שגם בימינו עדיין השטן מרקד בינינו בשנאת חנם וקנאת איש מרעהו גורמין בזה אריכות הגלות ודחיית בנין ביהמ"ק ע"כ נחשב כאילו נחרב בימינו פוק חזי מה שאמרו חז"ל דבבית שני היו יגיעין בתורה וזהירין במצות ורק משום הקנאה שהי' ביניהם גרמו חורבן יותר גדולה מבבית ראשון עד שאפילו היסודות נהרסו מזה אתה דן לומר שאם רואין אנשים אפילו מיגעין עצמם בתורה וזהירין במצות אך המה מטילים קנאה ושנאה ועושים פירוד לבבות ע"י אמתלאות שונות המה המהרסין כל בנין ישראל ומחריבין את היסודות של קיום עם הישראלי ומאריכין את הגלות ועליהם אמר דוד כי השתות יהרסון צדיק מה פעל מה תועלת יש בצדקתו ובעבודתו אם גורם במעשיו להרוס יסוד בנין וקיום עם הישראלי ושי"ת יעזרינו שנהי' באהבה ובאחוה זה לזה ואז אין אומה ולשון ישלוט בנו אכי"ר.

ד

ד) נתחדש לי בעזה"י טעם נכון בדברי חז"ל שאמרו שכל זמן שישראל באגודה אחת אין אומה ולשון יכולה לשלוט בהם עם דברי הרבינו בחיי בפ' וישלח בפסוק שאמר שלמה מעין נרפש מקור משחת צדיק מט לפני רשע ופירש הרב רבינו בחיי שפירוש הפסוק היא כך דמה שהצדיק מט לפני הרשע הוא דומה למעין נרפש ומקור משחת כלומר כמו מעין זה שנעשה עכור בטיט ושאר דברים המעורבים בו אפי"ה סופו שיצלל מימיו ודברים המעורבים בו נופלים למטה ומים העליונים נשארו צלולים כן אף שהצדיק היא מט לפני רשע סופו שיוצלל ויעלה למעלה והרשע נופל למטה וראי' לזה ממעשה פרעה וישראל וממעשה מרדכי והמן עכ"ד ודפח"ח, ואני מוסיף על דברי הרבינו בחיי דזה דוקא אם המים של המקור והמעין המה נחים ושקטים ויושבים בשלוה זה עם זה ואינם מתנענעים ממקומם אז יצללו המים והדברים המעורבים בתוכם נופלים למטה והם עולים למעלה זך וצלול אבל אם המים בעצמם זזים ונדים ממקום למקום ולוחמים זה בזה אז בזה מעכירו את עצמם כי ע"י הנענוע שמנענעים והמלחמה שיש בין חלקי המים יעלו את הטיט שכבר נפל למטה למעלה ויעכירו את עצמם כן הוא ממש אצל בנ"י אם הם יושבים במנוחה ושלוה בין עצמם אז יפלו הרשעים למטה אבל אם יש התאבקות ופירוד ומלחמות בין עצמם בזה יעלו את הדברים המעורבים ביניהם המה שונאי ישראל ויעכירו את המקור ח"ו ויגביהו שונאיהם של ישראל למעלה ח"ו ונראה דזה הי' כוונת אסתר במה שהזהירה את מרדכי לך וכנוס את כל היהודים שיהיו בכניסה אחת באהבה ובחיבה ונוחים זה לזה ואז יצללו ויעלו למעלה והמן הרשע יהי' מט לפני הצדיק ועשו כן ותיכף הרגישו הפעולה מזה כי התחיל המן ליפול למטה וזה שאמרה זרש להמן אשר החילות ליפול כי נפול תפול יותר ויותר למטה כי ע"י מנוחת המים יצללו ויעלו למעלה וזה שכיונו חז"ל במאמרם שאמרו כל זמן שישראל באגודה אחת אין אומה ולשון יכולה לשלוט בהם כי אז יקוים בנו שבע יפול צדיק וקם ורשע באחת יפול וכדברי הרבינו בחיי הנ"ל.

ה

ה') על כן החיוב מוטל בראש וראשון על הרועים ומנהיגים שבישראל להשתדל בכל עוז ומאמצי כחם לעשות שלום בישראל ולקרבת זה לזה שיהיו באהבה ובאחדות זה עם זה פוק חזי מה שכתב רבינו הח"ס בדרשותיו בהפטורה ליום ב' דר"ה בפסוק מצא חן במדבר עם שרודי חרב הלוך להרגיעו ישראל ופירש הוא ז"ל וזה לשונו כבר כתבתי במקום אחר כי המחלוקת הוא מפריד ישוב בני אדם ועושהו מדבר וגם כבר נאמר כי מטבע הגרים להיות שלום גדול ביניהם (כוונתו על הגר בארץ נכריה) ע"כ אמר הנביא כמתמיה עם שרודי חרב הי' מהראוי להיות אוהבים זה לזה והנה מצאו חן להיות מדבר דוקא נפרדים במחלוקת אז הלוך להרגיעו ישראל אמר הלוך במקור לא אמר הלך אלא הלוך כאומר הישראל שהוא הת"ח הממונה על ישראל אין לו לעשות שום דבר תמיד כי אם להרגיעו ולשום שלום ומנוחה ביניהם עכ"ד הצריך לענינינו וביותר דבריו הקדושים מתאימים על זמנינו כי אנו כעת באמת עם שרודי חרב שנשארנו ונמלטנו מחרב היונה שהי' מכלה כמה אלפים ורבבות ורבי רבבות מישראל וה' הצילנו ואנו נותנים תודה על לשעבר וצועקים על להבא ה' שמע בקולנו סעוד וסמוך לנמהרים עזור נא את הנשארים קרב קץ נחמה רחם אום לא רוחמה ע"כ הי' מן הראוי שאנחנו יתר הפליטה נהי' אוהבים זה את זה ולהסיר מאתנו כל דבר הגורם פירוד לבבות ולא לגרות זה כנגד זה רק נהי' כלנו כאיש אחד ובלב אחד ועל זאת מחויבים הת"ח הממונים על הצבור בכל אתר ואתר להשתדל וכדברי רבינו הח"ס בביאור הכתוב הלוך להרגיעו ישראל וכנ"ל.

ו

ו') ומרגלא בפומיה דרבינו הקדוש מצאנז זצ"ל לספר משל נפלא לאחד שתעה במדבר גדול וארוך ימים רבים ולא מצא הדרך הנכונה להביאו לעיר מושב ובהלכו נבוך אנה ואנה פגש באחד זקן שבא לקראתו ושמח נגדו שמחה גדולה בחשבו שאדם זה בודאי ינחנו בדרך נכוחה לצאת מהמדבר האיום הזה שאלו אי מזה בא ולאנה הולך ושח לו דאגתו כי זה ימים רבים אשר תועה במדבר הנורא הזה ואינו מוצא מבוא ליכנס לעיר וביקש מאתו לרחם עליו שינחנו במעגלי צדק להצילו מהמבוכה שהוא בו ענהו זקן זה שגם לו קרה מקרה כזאת ושהוא ג"כ תועה במדבר הזה לא רק ימים רבים רק שנים רבות עד שנעשה זקן ועד כעת לא מצא המסילה לצאת מהמדבר הגדול הזה ולא טוב גורלו מגורלו ורק אחת מיעצהו שבדרך הזה שהלכו עד כה לא ילכו מעתה כי בדרך הזה בטח לא ישיגו אורחות חיים כאשר נוכחו לדעת שעוד לא השיגו חפצם בדרכם שהלכו עד כה ורק מוכרחים לבקש להם דרך חדש ולילך בו בכח משותף כי טובים השנים מן האחד ואז יש לקוות שבעזר השם ישיגו מטרת נפשם עכ"ד רבינו. כמו כן אני אומר על דורינו זה שכנסו אותנו בכור ברזל ובתנור בוער כאש ובעוה"ר רוב מאחב"י יושבי אירופא נאבדו בכור ברזל הזה והמעט שנשארו המה ממש כאוד המוצל מאש ועם שרודי חרב והנה ראינו והוכחנו לדעת שהדרך שהלכנו עד כה באריכות הגלות שהי' מלא במחלוקת ופירוד לבבות ובמפלגות שונות ובשנאת חנם לא נחם אותנו אל מקום חפצינו רק אדרבא נחם אותנו אל הכליה רחמנא ליצלן וכמו שכתב רבינו הרמ"א בתשובה שראה כמה קהלות שנחרבו ע"י המחלוקת וכמה וכמה מדינות ובתוכם היו כמה אלפי קהלות גדולות וקטנות קדושות כעת המה שממות וחרבות ודרכי ציון אבלות וכל זאת יש לתלות רק ע"י ריבוי המחלוקת שהי' בישראל כאשר כתוב באור זרוע הגדול ה' תפלה בתשובת ר' חסדאי כמה שנוא המחלוקת שגורם כילוי ממון ישראל והסתלקות השכינה וכיון שאין שכינה בישראל אין שומר ישראל עיי"ש (וכעת אינו לפני) וכבר כתב רבינו הנו"ב להגאון ר' איצקל האמבורגער ז"ל שאין מחלוקה לש"ש בזה"ז ואם הוא כתב כן בימיו שהי' עוד דור דעה אנן יתמי דיתמי מה נענין אבתריה גלל כן אין לנו עתה שנשארנו במתי מעט והננו עם שרודי חרב אין לנו לעשות רק כדברי רבינו הח"ס הנ"ל לתווך השלום בינינו ולקרב אחדים אחד אל אחד ולחזק האחדות בינינו ולהתחיל חיים חדשים לגמרי ולנתק מאתנו המוסרות הישנות שגרמו פירוד לבבות בינינו ויתורגם בל"א וויר מיססען בעגינען איין גאנץ נייעס לעבען צו פיהרען איין לעבען דער איינטראכט איין לעבען דער איינ-הייט ולקבץ כל הכוחות שנשאר עוד ביתר הפליטה בעמנו בני ישראל להיות כאיש אחד ובלב אחד אז יהי' ה' בעזרינו לבנות את הנהרסות ולעשות לנו קיום עומד וחזק בעולם ולא נהי' עוד לשמצא בגוים כי ה' ישרה שכינתו בינינו ויהי' שומר עלינו וכדברי ר' חסדאי בתשובה הנ"ל שמכלל לאו אתה שומע הן.

ז

ז') ואל יתמה עלי השומע איך אפשר לכלול יחד בכלל אחד כל אלו הקצוות שיש בישראל על זה אשוב דהלא מצינו בזמן מרדכי ואסתר דכינס וקיבץ את ישראל בכלל אחד והאם תחשוב שבימי מרדכי הצדיק היו כולם בדעה אחת הלא גם אז היו בדעות שונות והרבה מהם היו מהמתבוללים פקח עיניך וראה במדרש איך הי' מרדכי מתחנן אליהם שלא יתגאלו בפת בג המלך כיון דהסעודה הי' בלא אונס ואעפי"כ שמונה עשר אלף נתגאלו במאכלי אסורות ועשו תועבות גדולות ולא נתנו לבם לדברי הצדיק מזה תבין שהיו גם אז בחלוקי דעות ושונות ואעפי"כ כשבא עליהם גזירה כלולה שכלל כל כלל ישראל בין ישראל אדוק בתורה ומצות בין ישראל חוטא ופושע ר"ל הי' מבין שהתרופה להמכה הזאת אינו רק לקבץ ג"כ יחד כל כלל ישראל בקיבוץ וכלל אחד שיהיו באחדות יחד מן הקיצון יותר שמאלי עד הקיצון יותר ימיני מבלי משים שום חילוק בין ישראל לישראל וכאשר אמרה לו אסתר לך כנוס את כל היהודים ושזה דוקא יהי' הרפואה להמכה שאירע לישראל דכמו שהצרה בא בהתכללות כל ישראל כן הרפואה ג"כ צריך שיבא ע"י ההתכללות שיכוללם יחד וע"כ אמרה לו כנוס את כל היהודים דוקא כל היהודים מבלי משים שום חילוק בין ישראל לישראל וכן מצאתי באשכול הכופר להמקובל אלקי רבינו אברהם סבע לחותנו זקנו של רבינו הב"י בפירושו על המגילה בפסוק ליהודים היתה אורה שכתב שכל הדברים שהיתה בצרה נגדם היתה בהצלה עיי"ש. ובזה אני מפרש הקרא עת צרה הוא ליעקב וממנה יושע וכן אנו אומרים בתפלתינו ומתוך צרה המציאם רווחה היינו שאנו יכולים ללמוד הרפואה מהצרה עצמה דכעין ביאת הצרה כעין זה היא ביאת הישועה וכמו דהצרה בא בהתכללות כל כללי ישראל כמו כן נמצא רווחה ורפואה בהתכללותינו יחד לדבר ה' אז נשיג רווחה וישועה מה' וכן עשה מרדכי ועלה בידו לכוללם יחד ע"י שהי' נותן לבו על צרת הדור והי' דואג ומתאנח על כבודן של ישראל והי' נותן אל לבו מה שמבואר בזהר ובש"ס ובמדרשים שצריך לאהוב ולקרב את כל בר ישראל אפילו היותר גרוע כי גם המה זרע אברהם יצחק יעקב וקירבם ולא ריחקם עד שבכח האהבה שהראה להם הי' יכול להשפיע עליהם לאט לאט עד שחזרו למוטב בקבלת התורה מחדש וכמו שכתב באשכול הכופר בפסוק כי מרדכי היהודי וכו' ורצוי לרוב אחיו דורש טוב לעמו שהי' מתעסק בעניניהם ומשתדל לעשות שלום ביניהם והי' מועיל להם ואומר להם דברים טובים והי' מישרם בדעות אמיתיות עיי"ש אבל הכל הי' במענה רך ולא בצעקות ובקולות ולמידין אנו מכל האמור דבמקום שהצרה כלולה לכל ישראל צריך שיהי' השלום ג"כ כלולה לכל ישראל וכמו שכתב האשכול הכופר מה שהי' בצרה צריך להיות נגדה בהצלה ורק אז נשיג רווחה וישועה מן השמים, וכבר הארכתי והוכחתי לעיל בפרק ג' מאות נ"ו עד אות ס"ו שגאולתינו תלוי באחדותינו כלנו יחד כל כלל ישראל מכל הקצוות ושיש לנו הכח לזה וחוט המקיף והמחבר אותנו יהי' בהשתתפותינו כלנו במפעל בנין הארץ ולעיין הקורא שם ואין מהצורך להכפיל הדברים פה שנית ורצוני כאן בפרק האחדות רק לחזק הדברים שכתבתי למעלה ולהראות כי זה רצון אבינו שבשמים וכמו שכתב רבינו השל"ה בשער האותיות שער א' דעל כן נקראים אנחנו כנסת ישראל כי כלנו מכונסים ומתייחדים בסוד אחדותו יתברך וע"כ יש למנוע שלא להתקוטט ושלא לעשות מחלוקת בישראל כי הרעה הגדולה שבעולם הי' המחלוקת שהוא קשה מע"ז כמ"ש רז"ל דורו של אחאב היו מנצחים במלחמותיהן אף שהיו עובדי ע"ז מפני שהי' חיבור ושלום ביניהם ודורו של שאול היו מנוצחים במלחמה אעפ"י שלא הי' בהם חטא מפני שהיו דלטורין מחרחרי ריב ביניהם וסוד הענין כמבואר לעיל כי אנחנו כנסת ישראל מיוחדים בסוד האחד האמיתי וכשיש מחלוקת אז ח"ו יש חלוקה ופירוד למעלה וקיצוץ בנטיעות ע"כ מי שמצפה להיות זוכה פני השכינה ירוץ מזהמת הנחש וירחיק ממחלוקת אפילו ממיעוט קמה ומה לי להאריך בגנות המחלוקת כי כל הספרים מלאים מזה נקוט האי כללא בידך כי עון הפירוד והמחלוקת יותר קשה מעון ע"ז כמו שמצינו באחאב ושאול עוד אמרו חז"ל בג' מקומות ויתר הקב"ה על ע"ז ולא ויתר על המחלוקת וביאר שם אלו השלשה מקומות ויתר הקב"ה על ע"ז ואת המקום שלא ויתר על המחלוקת עיי"ש שהאריך בזה ע"כ אחיי! ורעי! אל תאמינו לאלו שבאים לעשות פירוד בין דבקות ישראל באמרם שאי אפשר לאחד את כל חלקי ישראל שיהיו לעץ אחד מפני שהוא סכנה להיהדות דאפילו לו יהי' כדבריהם וח"ו הי' איזה שמץ סכנה יותר אהוב לקב"ה שיהיו לאחדים באחדות ממה שיהיו פרודות וכמו שכתב רבינו השל"ה בשם חז"ל והכפיל בדבריו הראי' מאחאב ושאול ובאמת לאו סכנה הוא כלל ואדרבא אם יהי' להם קירוב הדעת מצד החרדים גם המה יהיו מתקרבים אלינו בהטיית לבם לטוב וכמו שהבאתי לעיל בפרק ג' אות נו"ן בשם הפרדס יוסף בשם אבות דר"נ דהרבה פושעים היו בישראל ונתקרבו לת"ח ויצאו מהם צדיקים וחסידים וכשרים ויותר נאמנים לנו דברי חז"ל והשל"ה מדברי המפרידים בין הדביקים אפילו יהיו מי שיהיו אפילו עם א ברייטען פערנעם גדול מאד וגם כבר הבאתי שם מדברי החוקר אלקי מרן מהר"ל שרוח הקודש מדברת מתוך גרונו שהאחדות בישראל הושם בטבע וגם זכותה דאמנו רחל מסייעת לזה שלא יהי' לנו האחדות הזאת למכשול ולפוקה ח"ו מה גם דורנו זה שנכנסו בכור ברזל ואלו שיצאו בעזר ה' יצאו מלובן ומרוכך אשר יכולין להטותן לטובה וכבר כתב השל"ה כי אחדות ישראל הוא אחדותו יתברך והגאון בתשובה מאהבה ח"א סי' ר"ה כתב בזה"ל אם לבנות ביהמ"ק אלא במחלוקת מוטב שלא תבנה עכ"ל וכש"כ כשיש מקום לבנות ארצינו הקדושה שהוא אתחלתא דגאולה ולקרב בזה בנין ביהמ"ק וכמו שהארכתי לעיל והבאתי כן מבעל משנת חסידים ותלוי באחדות ישראל בודאי החוב לאחד את כל ישראל ולהמניע כל מחלוקה וכל פירוד ולבנות ארצינו באחדות וגם ראיתי בתשובת מהר"י ענזיל זצ"ל שהביא בשם רבינו מהר"ל שכ' בספריו דידוע דשמו של הקב"ה הוא שלום וחותמו אמת והנה מי קרוב יותר אל הגוף שמו או חותמו בודאי יודה הכל ששמו קרוב אל עצמות האדם יותר מחותמו וכן הוא אצל הקב"ה ששמו שלום חשוב אצלו יותר מחותמו שהוא אמת ע"כ צריך הרבה פעמים לוותר על האמת שהוא רק חותמו של הקב"ה מפני השלום שהוא שמו של הקב"ה עכ"ד רבינו מהר"ל שדיבר ברוח קדשו^[2]

ח

ח') והנה מצאתי כתוב בכת"י אדם גדול (בשער הכת"י לא מצאתי רשום שמו של הכותב אבל מכותלי מכתבו ניכר שאדם גדול הוא) שביאר הקרא והי' הקשורים ליעקב והעטופים ללבן דידוע דמדת יעקב הי' האמת כדכתיב תתן אמת ליעקב ותיבת אמת הוויין אותיות מרוחקין מאד כדאמרו בגמרא דשבת הא' והת' המה האותיות הקצוות והמ' הוא באמצע והאמת מחברם להראות שיש כח למדת האמת לחבר אפילו השני קצוות שהן היותר מרוחקין זה מזה כמו הא' שהוא קצה ימיני עם הת' שהוא קצה השמאלי אפ"ה המ' שהוא אמצעי שבאותיות מחברם יחד וידוע שהאות מ' הוא כ' ו' כמבואר בב"י סי' ל"ו שהוא עולה שם הוי"ה לרמז שבעת שרוצים לחבר שני הקצוות השי"ת מסייעם לזה ושזה רצונו ומאויו לאחד הקצוות להיות אחד וע"כ חותמו אמת עיין של"ה שער האותיות שכתב שאמת רומז על האחדות כמו שאמר אפייטן אמת חותמו להודיעו כי הוא אחד וזה הי' מדת יעקב אבינו לחבר ולקשר הכל אפילו המרוחקים ולעשותם אחד וזהו והי' הקשורים ליעקב לקשר ולחבר הכל ביחד כי הקדושה הוא רשות היחיד ואלו ההולכים בדרך זה המה מכת יעקב וזהו והי' הקשורים ליעקב שייכים ליעקב והעטופים אלו הרוצים לעשות פירוד בין הדבקים ומעטיפים דבריהם במעטה היראה המה ללבן המה שייכים לכת לבן שגם הוא נתחסד ורצה להיות יותר חסיד מיעקב כמו דמצינו שאמר ליעקב לא עשה כן במקומינו וכו' וגרם בחסידתו זה חורבן לעולם כדאיתא במקובלים שאלמלא הי' ניתן רחל ליעקב תיכף בראשונה הי' מעמיד ממנה י"ב שבטים שבטי י"ה והי' תיכף עולם התיקון ולא הי' גלות מצרים ולא שאר גליות וזה שא"ה ארמי אובד אבי וירד מצרים ורש"י נדחק בזה איך אבדו אבל בהנ"ל מובן מאד שבאמת אבדו בחסידותו וגרם גלות מצרים וזש"ה ארמי אובד אבי ומפורש במה וירד מצרים שעל ידו ירד מצרים ובזה אבדו עד היום הזה מה שאנו היום בגלות הכל גרם לבן במה שרימה ליעקב ורצה להיות חסיד יותר מיעקב וכן הוא גורל כל אלו המתחסדים העושים פירוד בין הדבקים ומעטיפים דבריהם בחסידות ויראה המה שייכים ללבן וזהו והעטופים ללבן וגורמין חורבן וקלקול לישראל כמו לבן עכ"ד הגדול הנ"ל ודפח"ח, ואני מוסיף על דברי הגדול הנ"ל מדברי מדרש תהלים סי' י"ח בפסוק תפלטני מריבי עם אמר בן עזאי אמר דוד נח לי למלוך על כל העולם כולו ולא למלוך על שני עטופי סדינין עכ"ל ופירש המפורש (שהוא הגאון מהר"י כהן חתן המהר"ל מפראג) העטופים בטליתות ובציצית עכ"ד, היינו "שיינע יידען" והיא פלא והפלא שדוד המלך התפלל לפני הקב"ה שיצילו מריבי עם היינו מ"שיינע יידען" שנח לו למלוך על כל העולם כולו ולא למלוך על אלו העטופים שמעטיפים הכל תחת טלית וציצית רצונו לומר במעטה היראה ובאמת המה בעיניו רק מריבי עם והוא ראי' גדולה ואלימתא לדברי הגדול הנ"ל עכ"פ אנו רואין שגם דוד המלך הי' מרעיד מפניהם והתפלל עליהם להצילו מהם ומהמונם מפני שאלו גורמים הריסות וחורבות בעולם הישראלי וכמו שהבאתי לעיל מהירושלמי דפ"ק דיומא וד"ל וה"ו לא כלל כל שיינע יידען נכנסו בתפלת דוד המלך רק אלו שהמה מריבי עם שעושים מריבות בישראל באמתלאות שאלו ואלו מזיקים להיהדות וכדומה לזה וצריך להרחיקם ולדחותם ולהדיפם מעדת ישראל על אלו יצא בתפלתו הנ"ל כי מי שבאמת שיינער יוד מדתו לקרב ולא לרחק וכמו שהבאתי לעיל בפרק קמא מרבינו הח"ס בענין שמאי והלל ששמאי הי' מדתו לרחק והלל הי' מדתו לקרב ואמר ששמאי עשה כדין שריחק רק מי שהי' בדין לרחק והלל עשה שלא כדין שקירב מי שבדין הי' שלא לקרב וסיים אעפי"כ הלכה כהלל עיי"ש וכן עיין במדרש פינחס לרבינו ר' פינחסל מקאריץ שידוע ומפורסם שרוח הקודש הופיע בבית מדרשו והי' לו גילוי אליהו ועיין בדף ס"ב ע"ב שכתב תלמידו בזה"ל בקיץ האחרון לפני הסתלקותו אמר שצריך להניח כל המחלוקת בישראל שלא יהי' פירוד לבבות משום יהודי עכ"ל הא לך בפירוש שאמר רבינו שלא יהי' פירוד לבבות משום יהודי משמע אפילו מן הגרועים ופחותים שג"כ יהודים המה וכמו שאמרו בסנהדרין דף מ"ד ישראל אעפ"י שחטא ישראל הוא ודוק וזכור ממי יצאו דברים הללו מצדיקים כמו רבינו הח"ס ורבינו פינחס מקאריץ אשר השכינה הי' מדברת מתוך גרונם וכן הוא באמת מדת השיינער יוד אשר הוא באמת שיינער יוד ודי לחכימא ודוק.

ט

ט') כתב רבינו המקובל אלקי הרמ"ע בשברי לוחות על מה שדרשו חז"ל בפסוק הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב (איוב ל״ו:ה׳) מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס ולכאורה בקרא לא נאמר הכי רק ולא ימאס בוא"ו וכתב הרמ"ע כי זה דרך הגמרא כי הכא דהא כביר קמא דוקא שבחו של מקום היא והדר כתיב ולא ימאס כביר כח לב הרי שיש וא"ו במלת ולא וגם בגמרא לא כתבו כביר בתרא שהיא שבחן של צבור בשעה שהן באגודה אחת בכח לב שהיא התפלה והגמרא לקצר נקט כביר חדא זימנא והשמיט הוא"ו שלא להפסיק הענין כאילו יאמר הן אל כביר לא ימאס ופשוט, והנה כפל כביר בכתוב הוא ככפל מלת יברך שבפסוק ה' זכרנו יברך זה וזה (היינו כביר ויברך) בגמיטריא ע"ב ס"ג מ"ה בין (שהוא רל"ב והוא הד' מילואין של שם הוי"ה ית"ש) כי בזמן שישראל באגודה אחת הן הן שמו של הקב"ה עכ"ד הקדושים ואני הפעוט אוסיף נופך משלי על דבריו הקדושים כי כביר הן אותיות יברך לרמז על ענין נשגב מאד של האחדות כי בזמן שהמה כביר כח היינו באגודה אחת ממילא ה' יזכרם לטובה ויברך אותם וזה שאמר הרמ"ע כי כפל כביר בכתוב הוא ככפל מלת יברך שבפסוק ה' זכרנו יברך להורות ששני פסוקים אלו עומדים זה מול זה שבזמן שהן כביר כח היינו באגודה אחת אז ה' זכרני יברך ונכון מאד בסייעתא דשמיא.

י

יוד) אחיי! ורעיי! התבוננו וראו עד כמה גדול כח של אחדות ישראל שהרי רבינו הרמ"ע שכל דבריו דברי קבלה אמר שבזמן שישראל באגודה אחת הן הן שמו של הקב"ה ממש ולא דוקא שם פשוט רק השם הגדול עם כל ד' מילואיו שהן ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כלול בהם כי ד' מילואין של הוי"ה ב"ה עולה כמנין כביר והוא שמו הגדול, ובזה נראה לפרש קרא כי לא יטוש ה את עמו בעבור שמו הגדול היינו כשהן באגודה אחת שאז המה ממש שמו הגדול וכנ"ל אז לא יטוש אותם ולא ימאס אותם אף אם המה ח"ו במדרגה פחותה מאד כאשר אמר הכתוב הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב כשהן כאיש אחד ובלב אחד דמהוצרך לומר לא ימאס מכלל דהוי ראויין למאס ח"ו עכ"ז כשהם כביר כח לב באגודה אחת לא ימאס אותם ועוד יברך אותם כדכתיב ה' זכרנו יברך שבאו שניהם על ענין אחד לדברי רבינו הרמ"ע וגם כאשר הוספתי אני כי כביר הוא אותיות יברך להורות בזמן שאנו בבחינת כביר באגודה אחת אז ה' יברך אותנו וכעת נראה להוסיף עוד עם דברי האריז"ל המובא בשל"ה במאמר בית דוד כי "יהי אור" עולה ד' מילואין הוי"ה רל"ב ע"כ אם נהי' בבחינת כביר באגודה אחת נזכה ל"יהי אור" שהוא כמנין "כביר" שיהי' לנו כמו שהי' בימי מרדכי ליהודים היתה אורה שמחה וששון וכו' אכי"ר.

יא

י"א) ובמקו"א ביארתי דברי רש"י בפ' בהעלותך גבי אהרן כשראה חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא הי' עמהם בחנוכה אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות עכ"ד וצריך להבין במה הי' שלו גדולה משלהם ובמדרש הוסיפו שאמר לו הקב"ה אל תירא לגדולה מזו אתה מתוקן הקרבנות בזמן ביהמ"ק הן נוהגים אבל הנרות הן לעולם שנאמר אל מול פני המנורה עכ"ל ג"כ קשה איך מורה מאל פני המנורה שהוא לעולם גם קשה הלא באמת גם הדלקת נרות הי' רק בזמן שביהמ"ק קיים. אבל נראה בעזה"י ואקדים מדרש בפסוק ביום כלות משה להקים את המשכן אמר ר' יוסי בר סימון יום שהוקם המשכן נכנס משה והי' שומע קול הדר וקול נאה וקול משובח אמר משה אשמעה מה ידבר האל אמר ליה הקב"ה למשה שלום אני מדבר להם שנאמר כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה וכתיב בתריה אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצינו אימתי ביום הוקם המשכן וכל מדרש הזה הוא פלא וצריך ביאור. ונראה בסייעתא דשמיא דידוע מטבע העולם דיותר יוקשה על האדם לקיים כל דבר שנעשה ונפעל מהקישוי שהי' לו בעשותו מתחלה ואם כי מתחלת עשייתו הי' לו להתאמץ ולאסוף כל כחותיו לנצח כל העיכובים והמניעות שעמדו לו לשטנו במלאכתו והוא מקשה לבו וגומר פעולתו ובאמת עלה לו זה בקישוי גדולה אבל עוד יותר מן הקישוי יש בקיום פעולתו שיתקיים ויעמוד חי ולא יתבטל ברוב הזמן ובאמת צריך לזה התאמצות יותר גדולה להחזיק ולקיים מה שכבר נפעל ונעשה שלא יושלט בה ההפסד והכליון כמאמר החכם הזמן קשה שמפסיד ומכלה את הכל וכמו שרואין ממעשים דכל יום שעשו ותיקנו איזה דבר במסירת נפש וברוב הזמן נתבטל ונאבד ומה גם אם פעולה ההוא הוא דבר גדול אשר חיי האדם תלוי בו וכש"כ פעולה כזו אשר חיי הרבים תלויין בה בודאי דשלא בנקל עלה להביאה לידי גמר והי' צריך לזה התקשות והתאמצות גדולה מאד אבל עוד יותר מן ההתקשות וההתאמצות נחוץ לזה לקיים ולהחזיק על להבא שתוכל לפעול פעולתה ולהשפיע טובתה לבני אדם שבשבילה נתקנה ונתהווה בעולם והוא ידוע מחק הטבע. ועתה נחזי במה דקמן בבנין המשכן שצוה הקב"ה כמו שא"ה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שתכליתה היתה לעשות מרכז לישראל ושהקב"ה ישרה שכינתו שם כדי שיהי' קרוב לעם קרובו ומשם יצא להם כל מיני השפעות טובות ושיהיו בנ"י ע"י מרכז זה תמיד בהתקשרות ובדבקות עם אבינו שבשמים בודאי שפעולה גדולה ויקרה כזו אשר הי' מעותד להיות קשר אמיץ בין הקב"ה לישראל היתה צריכה התאמצות גדולה להכינה ולחוקרה ולעשותה הכל על מכונה כדי שתוכל למלאות תעודתה הנשגבה אשר בשבילה נתקנה וכל אחד ואחד מישראל נתן חלקו לזה רק איש אחד נשאר מעל ועמד מבחוץ מבלי תת חלק בפעולה הרוממה הלזו ואיש הלזה לא הי' אחר רק אהרן כהנא רבה דישראל איש אלקי קדוש ונורא כזה ואך בצדק חלשה דעתו שלא נשתתף בפעל הנשגב הלזה ונצטער מאד כאילו היתה סיבה מן השמים לדחותו מזה עד שבא לו הרגיעה מפי הקב"ה בעצמו להניח ולהפיס דעתו ואמר לו אהרן בני לגדולה מזו אתה מתוקן והענין הוא כאשר אמרתי דהעיקר באיזה פעולה קיומו של הפעולה שתתקיים בתמידית ותפעול פעולתה בלי הפסק לצורך מה שניתקן והנה פעולתו של המשכן הי' לרכז את כל עם ישראל למקום אחד ולקשרם לאבינו שבשמים והי' מוכרח לבחור באדם אחד שידאוג עבור זה שיתקיים מרכז וקישור הזה תמיד שלא יבוטל ח"ו וידוע שביהמ"ק נחרב ע"י חסרון השלום בין ישראל וגברה השנאת חנם ומחלוקת ופירוד לבבות עד שנחרב על כן הי' נחוץ אחר בנין המשכן וגומרה וחינוכה וניתנה לפעולתה המיועד לה להחזיק השלום בין ישראל ולקרב הלבבות זה לזה שיהיו באהבה ובאחוה זה עם זה כדי שיתקיים המשכן ואז ישיגו המטרה בבנין המשכן משא"כ אם יהי' פירוד לבבות ביניהם ויפרע השלום אזי ח"ו יחרב המשכן ויבוטל כל הענין לגמרי ופעולה יקרה כזו תלך לאבדון ח"ו ובזה יתבאר מאד מדרש הנ"ל דבאמת בנין המשכן הי' פעולה נשגבה מאד אבל קיום המשכן עוד נשגב ממנה וקיומו אינו בטוח בלתי השלום ועיקר הפירוד נצמח עפ"י רוב שאלו מחזיקים עצמם לחסידים ות"ח ואת ההמון לפחותי ערך ואינם רוצים להתחבר עמהם וזה גורם מחלוקת ופירוד לבבות בישראל ובין כך ובין כך השלום נכרעת ושכינה מסתלקת מישראל וכמו שכתב באו"ז ה' תפלה בתשובת רבינו חסדאי עיי"ש. וזה המכוון במדרש הנ"ל דבאמת ביום שהוקם המשכן הי' להקב"ה נחת רוח מבניו שהקימו בנין רם ונשגב כזה וחינכו אותו בשמחה ובהתלהבות גדולה עד שעלתה לרצון לפני אדון כל ומשה רבינו חשב בלבו שבודאי בלתי ספק עוז וחדוה במקומו ומיום שברא עולמו לא הי' לפניו יתברך שמחה כזו וכמו שאמרו במדרש שיום הקמת המשכן הי' גדול כיום בריאת שמים וארץ עד שחשב משה בלבו אשמעה מה ידבר ה' כאומר שבודאי הקב"ה ידבר בשבע רצון מבניו ישראל וישבח אותם לפניו על הנחת רוח שקיבל מהם וזה יהי' אישורו היותר גדולה בעולם לשמוע מפי הקב"ה את שבח ישראל אבל הקב"ה אמר לו אהובי משה תדע שבאמת יש לי שבע רצון מבניי אבל יראה אחת מרחפת על פני עבור קיום התמידי של מפעל הנשגב הלזה שיתקיים כן תמיד וחלילה וחס שלא יתבטל כי גדול קיומו של דבר מבנינו ועל זה אין רק עצה אחת והוא כי שלום אני מדבר להם שיהי' שלום ביניהם כי באמת אין בלבי על בני כלום רק כי ידבר שלום אל "עמו" ואל "חסידיו" היינו שיהי' השלום בין אנשים חסידים ובין פשוטי העם המכונים בשם עם ואל ישוב לכסלה מה שהיצה"ר מסכל דעתם לומר שא"א לאנשי מעשה להתחבר יחד עם דלת העם כי זה מעצת היצה"ר לגרום פירוד בין דבקות ישראל זה עם זה ולעשות חילוק לבבות ביניהם אך קרוב ליראיו כי באמת כולם יראים את ה' ואפילו ריקנים שבהם מלאים מצות כרמון ואז כי יהיו באחדות ובשלום כולם יחדיו ישיגו ישעו לשכון כבוד בארצנו וזה קאי גם על העתיד להורות שתמיד יהי' כן כשיהיו באגודה אחת אז יזכו לשכון כבוד בארצינו ואימתי גילה הקב"ה סוד זה סוד קיומו של משכן וסוד ישכון כבוד בארצינו שתלוי רק בהשלום ואחדות של ישראל ביום שהוקם המשכן אז גילה זאת הקב"ה למשה שסוד קיומו של ישראל וסוד לשכון כבוד בארצנו שנעלה מהגלות ונשכון בארצינו בכבוד ובתפארת הוא רק כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו לכל הסוגי בני אדם שיהיו בישראל יהי' שלום ביניהם כי כולם אהובים לפניו יתברך ועיין באוה"ח הק' בפ' האזינו בפסוק ואמר אי אלקימו צור חסיו בו שכתב בזה"ל ואמר ישראל אי אלקימו הגם שאין מעשיהם מהוגנים אעפי"כ יבא בטענה לפני האלקים הרמוז בתיבת צור והיא חסיו בו כי ישראל הגם שירשיעו ויעברו על חלק ממצות ה' אעפי"כ כל מחסיהם בה' ועליו סובלים דלות ושפלות ונהרגים על קדושת שמו ועומדים ומצפים לצור גואלם והוא אומרו חסיו בו עכ"ד הק'. ואנו בזמנינו בעתות הקשות הללו רואין בעינינו שנאמנים דברי רבינו הקדוש זי"ע ועכ"י. ועתה נבא לביאור דברי רש"י הנ"ל והוא אחר דגילה הקב"ה למשה דאם דבנין המשכן בעצמו הי' מפעל נורא ונשגב אבל קיומו הוא עוד יותר נכבדה מבנינה והקיום תלוי בשלום בין ישראל בכל חלקי העם הוצרך לברור איש אחד שיהי' נפשו מסוגלה לסגל ולהחזיק השלום בין העם ומי הי' מוכשר לזה יותר מאהרן שהי' מתכונת נפשו אוהב שלום ורודף שלום כמבואר בפרק אבות ועיין בספורני שם בהעלותך שביאר ענין המנורה עשייתו והדלקתו הי' לאחד ולקשר כל חלקי העם המיימינים הם העוסקים בתורה שנקראת ימין והמשמאלים שהם העוסקים בחיי שעה להיות אחד להפיק רצון האל יתברך באופן שיושג כוונתו יתברך בין כולם וירוממו שמו יחדיו כמו שקבלו עליהם כאשר כתוב ויענו כל העם יחדיו כל אשר דבר ה' נעשה כלומר בין כלנו נשלים כוונתו וזה מעשה המנורה להורות האחדות המכוון לתכלית אחד עכתו"ד הרי דהדלקת המנורה הי' לפעול האחדות בישראל ועי"ז יוחזק השלום ויובטח קיום המשכן בישראל וזה שאמר הקב"ה לאהרן שלך גדולה משלהם דעל ידך יהי' קיום למשכן ופעולתו יתמשך בתמידית ובזה יגדל כחך מהם כי קיום הדבר יותר נכבד מבנין הדבר וגם זה הי' הכונה במדרש שהוסיף שאמר הקב"ה לאהרן אבל הנרות הן לעולם רצה לומר כל ענין הנרות שבא על אחדות ישראל הוא לעולם שלעולם תלוי קיום עם הישראלי בהתאחדותם יחד ודוק והבן כי הדברים מתוקנים מאד בעזה"י.

יב

י"ב) ודברים הנ"ל נוגעים גם לנו בזמנינו שאנו יגיע כח ועיפי רוח מרוב הצרות ומרירות נפש שהשתרגו עלי צווארנו עד שהגענו לידי יאוש כמו שיש לשמוע מפי רבים שח"ו תמנו לגוע ואין חזון ואין תקוה לאיזה שינוי לטובה במעמדנו ונראה דעל דורינו זה כיון דוד המלך בתפלותיו בתהלים סי' פ"ה דעיין תוס' ישנים ביומא דכתבו דדוד המלך תיקן ספר תהלים על עת שיהיו ישראל בגלות והתפלל בעדם (וכבר הזכרתי כמה פעמים דבעת כתבי ספר זה אין ספרים במחיצתי לציין בדיוק המקומות) שובנו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו הלעולם תאנף בנו תמשוך אפך לדור ודור הלא אתה תשוב תחיינו ועמך ישמחו בך הראנו ה' חסדך וישעך תתן לנו (כאומר רבש"ע האם אין די בהצרות שהגיענו וכנראה שהכעס והאף ח"ו יתמשך עלינו לעולם ולדור דור הלא כבר הי' העת שתשוב תחיינו ותראה לנו חסדך וישעך תתן לנו וע"ז משיב דוד לעצמו) אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצינו רצונו לומר שהטה אזנו לשמוע מה ידבר ה' על טענתו זה שטען לפני הקב"ה שיפיר כעסו מעמנו ויראה לנו מעתה חסדו וישועתו ועל זה בא לו התשובה משי"ת כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה היינו שכל זמן שלא יוחזר השלום אמיתי בין ישראל בין כל הכתות כחכם כעם מן שיינעם יוד המכונה בשם חסיד עד איש פשוט וגרוע המכונה בשם עם כי אפילו הגרוע ביותר מישראל מעם ישראל הוא והוא חלק מחלקי עמנו שכל זמן שלא יתווך השלום בינינו שנהיה באחדות עם הכל עם כל העם מן הקצה אל הקצה אין לצפות על איזה הטבה ח"ו וזה שאמר הכתוב כי ידבר שלום אל "עמו" ואל "חסידיו" שיוחזר השלום בכל חלקי העם מחלק שנקרא עם עד חלק שנקראו חסידים ואל ישובו לכסלה שלא ישובו אל הכסילות הישנה בהרבה מיני פירוד לבבות ומחלוקות ובכמה מיני במות שבנו במחנות ישראל כאשר הבאתי לעיל באות א' שאלו ריבוי הבמות בישראל הביאו רק קללות והריסות בישראל ודין גרמא לכל הצרות שהניענו אבל כשנתאחד שנהי' כלנו עם אחד אז אין שטן ואין פגע רע נוגע בנו וכמו שהבאתי לעיל בשם הרבינו ר' אלימלך וגם במדרש אמרו אמר ר"א בנו של ר"א הקפר אפילו עובדים ע"ז ושלום ביניהם כביכול הקב"ה אומר אין השטן נוגע בהם שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו אבל בשנחלקו מה נאמר חלק לבם עתה יאשמו עכ"ל וכשאנו באחדות נחשבנו כולנו לפניו יתברך ליראים וחושבים שמו יתברך כאשר הבאתי לעיל מרבינו ר' מילך ז"ל שרק על הפרט יש למצוא פגם ועון אבל לא כשהם בכללות בכלל אחד כי אז הם עומדים בקדושתם וצורתם חקוקה לפניו יתברך ואז יקוים בנו אך קרוב ליראיו ישעו לשכון כבוד בארצנו היינו ששי"ת יהי' קרוב לנו ונזכה עי"ז לגאולה שלמה ולחזור לכבודנו ולארצנו ורק על ידי זה נשיג הישועה שאנו מצפין עליה כל כך בכליון עינים וזה אמת לאמיתה של תורה וכבר הבאתי לעיל בשם רבינו אברהם סבע חמיו זקנו של רבינו הב"י דמהצרה יש להתחכם על הרפואה דכמו דהצרה היתה כוללת את כל כלל ישראל רק כן יש להשיג את הרפואה דיכללו את כל כלל ישראל בכלל אחד אז אין שטן ואין פגע רע וכן היתה בגזרת המן וכנ"ל וכן יש לנו לעשות אחר שהצרה שבאה עלינו היתה כוללת את כל אישי ישראלי אשר רק בשם ישראל יכונה.

יג

י"ג) על כן ארימה קולי אל בני דורינו אשר עברו בכור הברזל הנורא והקשה וכל יסורי איוב ואולי עוד יותר עברו עלינו ואין חזון ואין סבר לאיזה תרופה למכותינו ננסה נא אך הפעם לקיים את דברי חז"ל כפשטן שהודיעו אותנו כמה פעמים אין מספר שכל תקותינו הוא רק באופן שנאחד אותנו באחדות גמור בלי פירוד וכמו שהבאתי למעלה ממדרש ומש"ס ואז נראה אמיתת דבריהם כי נשיג את המטרה שאנו חפיצים ונזכה לישועה האמיתית בעזר הבורא ועל כן עלינו להכריח את כל האומה הקדושה מקצה אל קצה והבריח התיכון הזה שיבריח אותנו מקצה אל קצה יהי' דוקא במפעל הבנין של ישוב ארצינו הקדושה שרק מצוה זו מסוגלה לזה וכמו שהארכתי בפרק דלעיל וגם מטעם החוב הישן המעמיס עלינו מאז ומקדם מחויבים אנו לעשות כן וכמו שכתבתי לעיל ואז נפיק רצון מאת השם ויפקדנו בדבר ישועה ורחמים בב"א וח"ו לא יהי' נגרם שום היזק להחרדים ע"י קיבוץ ואיחוד זה כי ניקח דמיון מבנין בית חרושת גדול שקורין פאבריק שחומה גדולה מקפת אותה מבחוץ וחומה זו עושה אותה לאחד אף שמבפנים יש בתוכה כמה וכמה מיני חדרים ותאים ומפלגות שכל אחד ואחד מיוחד למלאכתה השייכים להפאבריק והחומה הגדולה המקפת אותם עושה אותם כולם לדבר אחד וקורין את כולם לפאבריק אחד כמו כן בענין חיבור כל כלל ישראל במפעל הקדוש הנ"ל הוא רק החומה המקפת את כולנו אבל מבפנים יהי' כל חרד וחרד נוהג כחפץ לבבו ובחינוך הבנים ככתוב בתורה וכמסורה לנו מאבותינו הקדושים ורק בבנין ובישוב הארץ נהי' אגודים וקשורים יחד כי באמת לזה מוכרח ההתאספות כל הכחות של האומה יחד ככתוב בעזרא ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלים עוד שם כי אנחנו יחד נבנה לה' אלקינו וכתב באבן עזרא כי אנחנו יחד רמז לכל קהל ישראל עיי"ש וכבר הבאתי לעיל את דברי רבינו הרמב"ם בהקדמה לזרעים שמוכרח לאנשי החכמה אנשי ההמון עם כדי שלא יהי' הארץ שממה ועל כן נבראו ההמון לעשות חברה להחכמים שלא ישארו שוממים שהרי הקב"ה העמיד הרשעים בא"י כדי להסיר השממות וזה הענין פירשו חכמים ואמרו מה זה כל האדם כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה עכ"ל הרי דיש תועלת בם ע"כ בודאי דלענין הבנין צריך ההתחברות דכולם ויצא כבוד שמים גם מהם וכמו שהבאתי לעיל בפ"ג אות ג' בגליון בשם הגאון ר' שלמה קלגר ז"ל, ועלינו לקוות כי אחר שיהי' שם קיבוץ גדול יכוון ה' את לב כל אחב"י המקובצים שם לאהבה את ה' ותורתו כמו שכתב הרמב"ם והח"ס מביאו האוה"ח הק' ואהבת יונתן שכל זה יהי' עוד קודם ביאת המשיח וכמו שהבאתי לעיל בארוכה ע"כ אין לנו להתחכם כלל רק לנו לעשות את שלנו וה' יעשה את שלו וכמו שכ' רש"י בפ' במדבר.

יד

י"ד) עיין דברי חיים לרבינו מצאנז זצ"ל בהשמטות לפ' ראה שביאר דברי המדרש שכל העולם לוים זה מזה וכתב רבינו הטעם שיהי' העולם כולו קשור זה עם זה המציאות כלו כאיש אחד ובלב אחד והאברים קשורים באיש יחד ואם לא הי' התקשרות באברים הי' האדם בטל וזהו תכלית האדם שיהיו האברים קצת נצרכים לקצתם וקצתם משמשים לקצתם והנה ידוע לכל משכיל שאין התנשאות לידים לומר שהמה עושין בשביל שאר אברים כי כלם הם אחד וגם אין ליתר האברים להתעצב ולדאוג שאין להם פעולות הידים כי גם הידים יש לה חסרון שהם חסרי השכל ורק במח הוא השכל וא"כ אינו מגדר חסרון והתנשאות לאחד על חברו כי זה הוא בכללות דבר אחד אשר לו אברים כאלו הללו בעלי פעולה והללו בעלי שכל ובזה מושלם שלמות האנושי ואם יחסרו אברי השכל או אברי הפעולה או שישתמשו הראש בפעולה והידים במושכל בודאי הי' בטל מין אנושי אך למה הי' הבריאה בדרך זה זהו מרצון שי"ת כמו שאין טעם למעשה בראשית למה נבראו כך ובגמרא ירושלמי ובמדרשים אמרו שכביכול נמלך עם ב"ד שלמעלה על כל אבר ואבר האיך לבראתו ובכל מעשה בראשית אמרו לדעתן נבראו ובצביונן נבראו וא"כ בודאי כן הוא דרך הבריאה באיש להיות בו אברים חסרים הצריכים להשלמת זולתם וכן העולם בכללו נברא כך עכ"ד הקדושים הנאמרים בחכמה ובאמת וכן הוא ג"כ בחיי האומה שצריכים זה לזה צריכים אנשים שיהיו בבחינת ידים עושי מלאכה בכל המינים שהוא וכן צריכים אנשים שיהיו בבחינת מוח הראש והם עיני העדה ובהצטרפותם יחד המה אומה אחת ושלמה בכל מיני שלימות אבל כשיתחלקו ויפרדו זה מזה אז יובטל חיי המדינית ולעולם לא ישיגו אורחות חיים ע"כ אנו צריכין לכל איש ואיש לבנין ארצינו הקדושה ונתאחד ונתקשר כלנו להיות עומד כאיש אחד ובלב אחד וזהו רצון העליון בקישור כל פרטי ישראל בקשר אחת וכמו שמוכיח על זה מצות ד' מינים כידוע ממדרש חז"ל שמורים על ד' מינים שבישראל דיתקשרו כולם באגודה אחת ובזה אנו מקשרים עצמינו לבורא כל עולמים וימתקו כל הדינים מעלינו ושי"ת ישפיע עלינו ברחמיו המרובים שפע חיים וברכה עד בלי די ויקוים בנו ולתתך עליון על כל גוי הארץ ע"כ אחיי! ורעיי! אין לנו עצה אחרת רק לעשות כמו שכתבתי לקשר ולאחד את כל כלל ישראל ולעשותם כחבורה אחת לענין מ"ע דישוב א"י וגם הנביא (בזכריה ח׳:י״ב) אמר כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה והשמים יתנו טלם? ונחלתי את שארית העם הזה את כל אלה ובמדרש למדו מזה דברכת הארץ תלוי בשלום כדכתיב כי זרע השלום וכו' והבן, ונראה לומר דמפני מה נקט הנביא פה לשון זרע ולא אמר כי בני השלום לרמז על מה שאמר הגאון המקובל רבינו חיים בספרו ספר החיים (לאחי המהר"ל מפראג וחברו של הרמ"א זצ"ל) בסוף ספר גאולה וישועה וז"ל ומפני שמצינו שהקב"ה מבטיח ישראל שלא יעשה בהם כלה מזכירם תמיד בלשון זרע כמו אתן לזרעכם ונחלו לעולם וכן הרבה פעמים בתנ"ך והטעם כי כמו שיש כמה בצלים ושאר מיני ירקות שאינם ראוים למאכל מפני שנתקשו בארץ ואפי"ה אינו עוקרם מן הקרקע רק מניחם עוד ויעשו זרע כי מאותו זרע הוא מצפה להביא עוד פרי מאכל לשנה אחרת כך אין הקב"ה מכלה את הדור הרע הזה אעפ"י שנמצאו חייבים לפניו לפי שעכ"פ צריך להעמיד מהם זרע האבות הקדושים ומצפה כי כשרש גזע הדור השפל זה יצאו עוד צדיקים גמורים שעתידים להיות בימי הגאולה ואז ישמח ה' במעשיו וביום ההוא יהיה ה' אחד ואז מן הגלות נעשה גאולת עולם על ראשם בהוספת הא' המורה על יחוד שמו יתברך ויתעלה זכרו לעד ולנצח עכ"ד הקדושים הרי אפילו אם הדור אינו ראוי ח"ו הקב"ה משתמש בהם בתור זרעים על דורות הבאים שיהיה דור כשר וכמו שכתב הרשב"ם בסוף פ' ואתחנן דאפשר דילכו אלף דורות שיהיו מכעיסים לפניו ח"ו ואח"כיצמח מהם דור כשר עיי"ש כמו כן יהי' הדור של קיבוץ ישראל לארץ ישראל שלא יהיו ראויין כלל מצד עצמן לכנות אותם בשם ישראל כי לא הי' ניכר עליהם היהדות כלל אעפי"כ הם חשובים לפני הקב"ה ויביא אותם לארצם כי ישתמש בהם בתור זרעים כי יתגדל מהם בדורות הבאים זרע ברך ה' אשר היו ראויין להשרות שכינתו עליהם ועל כן נקט הקרא הנ"ל מלת זרע להורות דאפלו עם אלו דהמה רק בבחינת זרע לחוד צריך לקשר השלום עמדם ואז ינחיל ה' את כל אלה לשארית עמו והבן עד היכן הדברים מגיעים ודוק.

טו

ט"ו) והלום אינה ה' לידי קונטרס אלה מסעי (מספר מנסיעת הגאון הצדיק מו"ה פישל סופר זוסמאן זצ"ל ראבדקקה"י דפה עיר הבירה) וראיתי שם בעמוד ל"ב בשם הגאון הצדיק ר' יוסף חיים זאננענפעלד זצ"ל דלימד זכות על אלו חלוצים הנשחתים וכה לשונו שם שנדפס בל"א וועגען דיעזע פערדארבענע חלוצים זאפיעל אפפער קראפט אונר אויסדויער אויפברינגען דען באדען בעארבייטען זא בעקונדען זיע דאמיט דאך איינען זאלכען חיבת הארץ דאס צו ערווארטען איזט דאם דער כח חיבת הארץ זיע מחזיר למוטב זיין ווירד עכ"ד (עיין לעיל פ"ב אות ח' ט' מה שכתבתי אודות חלוצים אלו ודוק). ואגב אעתיק את תשובת הגאון הצדיק מרא דארעא דישראל מרן ר' יוסף חיים זאננפעלד זצ"ל שהשיב להגאון הצדיק מו"ה פישל סופר הנ"ל על שאלתו אודות קנין שדות בא"י מה דעתו בזה והשיב לו בזה"ל. בעזה"י ירושלים עה"ק תובב"א יום הששי עש"ק לסדר אמור ל"א למטמוני"ם פור"ת לפ"ק. חיים וברכה ושלום וכל טוב סלה מצוין לכבוד אהובי מחותני הרב וכו' התנא דני נשיאה המפורסם לשם ולתהלה כש"ת מו"ה פישל סופר זוסמן נ"י ויזכה לראות בטוב ירושלים בב"א. אחדש"ה הד"כ והנני אומר לו לעבודתו בקודש חזק ואמץ וכינוס לצדיקים נאה להם ונאה לעולם השי"ת ברחמיו יחון על עמו ועל חסידיו ונזכה להתעוררת שלמה ולגאולה קרובה לכלל ופרט לישועתו ועל דבר השאלה אומר אני בודאי הגיע השעה שיתעוררו בעלי יכולת ליתן לב להיישוב בקודש אם כי מאז לבם של ישראל עם הקודש הומה לחיבת הקודש לא הי' כי אם לתמוך באותם המעטים השרידים שנתנו לבם לעלות בקודש אבל לשום לב להרבות היישוב בקודש בזה כנראה לא התעוררו וכבר דבר בקדשו הגאון הצדיק זצ"ל בהקדמות סדרו היעב"ץ כראוי בענין הקודש והעיר אוזן ומוסר ובכל זאת הגם כי אגודת ישראל עשו למעשה בזה והתעוררת גדולי גאוני חסידי פולין נ"י עשה רושם גדול הלא המה ג"כ עשו לאחר שנתנו לבם לעלות לאה"ק ע"י שלוחיהם ולהתבונן על הדבר וכמו כן יעשו כל המתנדבים בעם בזה לבור מתוכם אנשי מדע היודעים פרק בדרך ארץ ולהתבונן בענין הקדוש הזה ולאחר תועצה אח"כ עם הגדולים אשר בארץ וכנראה נתקיים בנו אם תעירו וכו' עד שתחפץ והנראה שהחפץ הזה התעוררת עליון השי"ת ברחמיו יחיש ישועה לעמו בב"א ואשמח לקראתו בבואו לבקר ארץ הקדושה ואחתום מעין הפתיחה בברכה יזכה לעשות חיל מתורה ומצות ומע"ט ועוד לראות בישועה קרובה כעתירת לב ונפש המחכה ד"ש הד"כ ושלום חותנו הגאון סבא קדישא שי' לאי"ט. ה"ק יוסף חיים זאננענפעלד ואח"כ כנסוע הגאון ר' פישל סופר לאה"ק בפגשו עם הגאון הצדיק הנ"ל אמר לו אלזא דער רבי איזט מסכים (ר"ל לעסוק בענין ישוב הארץ) וואס הייסט מסכים! זאגטע ער ענטריסטעט איך ווינשע עס אונד פערלאנגע פאן אייך קאממט אונד קויפט נחלות באה"ק אונד האלטעט שמיטה, נאטירליך וויע עס דיא אנדערע מאכען ער מיינטע דאמיט דיא בני ברק פאן גערער רבי נ"י אונד פתח תקוה ע"ב בקונטרס אלה מסעי הנ"ל מה שהעתקתי לענינינו.

טז

ט"ז) עוד ראיתי בקונטרס הנ"ל שהביא בשם מרא דארעא ישראל הגאון הצדיק הנ"ל מה דמרגלא בפומיה לומר וראה בטוב ירושלים דלעולם צריך רק לראות את הטוב של א"י דאס הייסט דיע גוטע זייטע פאן ירושלים מען זאלל זיך היטען ח"ו קיין מרגל צו ווערדען דיא מרגלים זינד נענש געווארדען ווייל זיא האבען מרנן געווען אויף א"י בעת שלא הי' שם שום יהודי על אחת כמה וכמה עתה שיש שם קיבוץ גדול מיהודים עכ"ד (עיין מה שכתבתי לעיל ד' י"ז בשם החסל"א, ושפת אמת, ונחלה לישראל). ואפריון נמטי לידי"נ הרב האברך החריף עצום הגביר מו"ה אליעזר זוסמאן שליט"א בן להגאון הצדיק מו"ה אפרים פישל סופר ז"ל ראבדקקה"י דפה שהעתיק לי מכת"י אביו ז"ל מתוך ההספד שהספיד את רבינו הגאון מו"ה חיים יוסף זאנענפעלד ז"ל וזה לשונו כי מי יחמול עליך ירושלים ומי ינוד לך חיבת הארץ! בלא רסן ובלא גבול לא קלל לשום אדם הי' מצער את עצמו יותר מכל על אלו אשר באו וטמאו את הארץ בחילול שבת קודש מאכלי אסורות חמץ בפסח והוא היה מלמד זכות על אלו הנדחים ואמר האדמה אשר הם עובדים בחיבה יתירה תחזור אותם למוטב ותטהר לבבם מי שמוציא שם רע אפילו כל שהוא על יושבי העיר הקדושה הי' מוכיח אותו ולי אמר כי בש"ע או"ח מי' תק"פ כתב המחבר שי"ז אלול הוא תענית צדיקים שבו מתו מוציאי דבת הארץ והקשה המג"א הא ואמר באבוד רשעים רינה ותירץ השל"ה שהיו צדיקים עיי"ש הרי דאפילו צדיקים יכולים להיות מרגלים עד כאן מתוך הכת"י הנ"ל אות באות שהעתיק לי ידי"נ הנ"ל עכ"פ נשמע מדברי רבן של ישראל הנ"ל דאפילו צדיקים יכולים להיות מרגלים ודוק. והנה נאמר על ארץ ישראל שה' אלקינו דורש אותה תמיד וקדושת הארץ קשור בקדושת בוראנו ית"ש וכאשר הבאתי לעיל בפרקים הקודמים מצרור המור ע"כ כמו שהקב"ה הוא סוד האחדות כן הוא גם ארצינו הקדושה אחוז בסוד האחדות וכבר האריך בזה בנצח ישראל ממרן מהר"ל מפראג ז"ל ע"כ ממילא אין סובל את ישראל עליו רק ג"כ כשהם בסוד האחדות ועל זה רמז הכתוב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ היינו דוקא כשהם באחדות אחד בלי פירוד אז המה נשואים מן הארץ וסובלתם עליה ע"כ מן הראוי לעשות כמו שכתבתי לעשות את כל ישראל כחבורה אחת בעסק בנין הארץ הקדושה ועי"ז יהיו באחדות.

יז

י"ז) כבר הבאתי לעיל פרק שלישי מהתניא ז"ל דלמד מהמלחמה דהי' בזמנו לענינים הנוגעים אלינו עם הישראלי וגם הבאתי מהתנדב"א שיש ללמוד מהם דרך עבודה לנו ע"כ גם לנו ללמוד מהמלחמה דזמנינו למה שנוגע לנו אנו רואים כעת דכדי להגיע להמטרה הגבוה ששמו נגד פניהם התאחדו מלוכות שעמדו זה מול זה בדרך התנהגות המדינה משני קצוות קיצונות ואעפי"כ כדי לאסף הכוחות לגבור חיילים התאחדו בקשר אחת ושמו מן הצד כל דבר העושה פירוד וחילוקי דעות שרק באופן זה יש להשיג את המטרה כמו כן לנו לעשות לאחד כל כוחותינו בעבור מטרת קדשינו וכה ראיתי ג"כ בעתון היומים שכומר גדול ממדינה זו אמר בעת שעשו לו במקום אחד קבלת פנים ששי"ת יסייע לנו שלא לחפש בין אדם לחברו דברים הגורמים התרחקות והתפרדות זה מזה רק דברים הגורמים התחברות והתקרבות זה לזה ואם כי בשעת שלום היינו מרשים לעצמינו להתחלק במפלגות שונות אך בעתים הקשים האלו שכמונו חיים כעת אסור להתפרד זה מזה רק אנו מחיובים לראות שנהי' כלנו כאיש אחד ובלב אחד עכ"ד ומה נאמר ומה נדבר אנו שכל כך מצבנו איום ונורא איך מן המוסר לנו לעשות כך עוד ראיתי בעתונים שהאדון יושב ראש המיניסטעריאום פה במדינה שהי' נקרא גראף טעלעקיא? אמר ג"כ בשעת קבלת פנים אחת, שהוא רק רב החובל הנקרא שיפס- קאפיטאן ותעודתו הוא להוביל הספינה למקום חפץ ההצלחה אבל כל זה יעלה לו אם הספינה הוא אחת ושלמה אבל אם הספינה נשבר לשברים ונחלק לחלקים אי אפשר בידו להובילה על גבהי ההצלחה כי טרם הגיעה למטרת חפצה תשקע הספינה בתהומות הים עכ"ד עוד ראיתי שהאדון מיניסטער של מדינת שוועדען אמר באסיפה אחת שצריך לחשב עם מצב העת וכפי המצב יכלכל האדם את דבריו ומי שרוצה לאחוז בעתים קשים כאלו בחקים ומנהגים של עת הנארמאלי בעת שהכל הלוך במרוץ הטבעי וההרגלי הוא מעשה שגעון עכ"ד, וכבר אמרו חז"ל במגילה אם חכם מאומות העולם אומר דבר חכמה חכם יתקרי וגם אמרו במדרש איכה אם יאמר לך אדם דיש חכמה בגוים תאמין וכבר הקדמתי לעיל דדבר טוב שרי ללמוד מהם ע"כ העליתי אלו דברים הנ"ל דיהי' לנו למוסר השכל בעת הקשה הזה שאנו בו כעת אך באמת אין אנו צריכין ללמוד זאת מהם כי כבר אמר כן רבינו הקדוש בעל נועם אלימלך שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם ומומם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר וכו' ותמיד כשהיו ישראל בצרה הי' ההשתדלות היותר גדולה של מנהיג הדור לתווך את השלום ביניהם ולאחד אותם באחדות גמור וכן מצינו בשמואל א' ז' כשבאו הפלשתים על ישראל כתיב ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל אל ה' ויקבצו המצפתה וישאבו מים וכו' ובירושלמי תענית פ"ב איתא אמר רבי שמואל בר רב יצחק לבש שמואל חלוקן של כל ישראל עיי"ש והיא פלא מהו חלוקן של כל ישראל רק הכונה דלבש את כל ישראל בחלוק אחד היינו שאיחדן באחדות אחת זהו הי' ראשית מעשהו ועי"ז פעל הצלתן של ישראל מיד הפלשתים וזהו נמי מה דנאמר שם דאמר שמואל קבצו את כל ישראל ויקבצו היינו דנתקבצו ונתחברו זה עם זה וכן אמר שם ויקח שמואל אבן אחת וכו' ויקרא את שמה אבן העזר דיינו להורות שרק מה שנעשו כולם כאבן אחת עזרם מיד הפלשתים ודוק וזה נמי הרמז ביעקב אבינו שנאמר בו ויקח מאבני המקום ואמרו חז"ל דלקח י"ב אבנים ונעשו כולם אבן אחת דהנה יעקב ראה אז החורבן והראה בזה דאין תרופה למכת הגלות עד שיהיו נעשו כולם כאבן אחת ומיד שנעשו כאבן אחת והנה ה' נצב עליו והבטיח לו שמירתו והבן כי הדברים כנים ואמיתיים.^[3]

יח

ח"י) אמר המחבר באות זה שהוא אות חי רצוני בעזה"י לסיים ספר הנוכחי וביחוד פרק זה הד' המדבר מאחדות ושלום בין ישראל וכבר אמרו חז"ל סימנא מילתא לטבא ועיין לרבינו יעב"ץ בסידורו בדיני תקיעת שופר שכתב בזה"ל דבר נפלא קרח בטור או"ח בסימניו שנזדמנו דיני שופר בסי' השוה עם גימטריא שלו ואעפ"י שלא נתכוון המחבר לכך מ"מ נפל האמת באמת להראות כי מן השמים הסכימו על ידו לפי שעשה חבורו לש"ש וכל העוסקים במלאכת שמים לשמה מראין להם סימן טוב מה שלא עלה על דעתם עכ"ל הקדוש (עיין בסידור הנ"ל בהנהגת ליל שבת חוליא ג' אות י"ז שכתב ג"כ כן) וכבר הבאתי לעיל שגם רבינו הרשב"א בהקדמתו לתורת הבית כתב ג"כ שגלוי לכל בעלי עינים שהכל לפי הצורך מסייעין למלאכת שמים וכן כמוני בספרי הנוכחי סהדי בשחק שלא הי' לי שום כונה מתחלה לסיים ספרי בתיבת ח"י רק אח"כ כאשר ציינתי האותיות מצאתי שהסיום הוא במלת חי ועל זה שמחתי מאד כי אני רואה בזה כהסכמה מן השמים על כל הדברים שהעליתי בספרי זה ואברר יותר דברי כי מצינו בברכות שמונה עשרה דאנשי כנה"ג תקנוה ומהם כמה נביאים ובעלי רוח הקודש כמבואר במגילה ד' י"ז סיימו השמ"ע בברכת שים שלום טובה וכו' בא"י המברך את עמו ישראל בשלום לרמז דיסוד הכל הוא השלום ואם אין שלום אין כלום (כדברי רש"י בחקותי) ובברכה שלפניה הנוסח וכל החיים יודוך סלה למה נקטו דוקא הלשון וכל החיים לרמז דאם אנו רוצים בחיים אזי הסיבה לזה הוא השלום וכמו שאומר אח"כ שים שלום המברך עמו ישראל בשלום אז נזכה לחיים ועל זה בא סמיכת תיבת החיים לשלום הנזכרת בברכה דאחריה על דרך שאמר הכתוב בריתי היתה אתו החיים והשלום היינו ששני מושגים הללו אגודים זה בזה ומצינו כמה פעמים בתורה ויאמר ה' אל משה דבר אל בני ישראל וידוע דתורתינו הקדושה היא נצחית וקאי על כל דור ודור היינו שבכל דור ודור יש בחינת משה כידוע מתיקוני זהר דאתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא שהוא הת"ח ובכל זמן אומר לו הקב"ה שידבר אל בני ישראל והתבוננתי ונתעוררתי כי ראשי התיבות של דבר אל בני ישראל הוא מספר "טוב" וס"ת הן מספר "רע" רמז על הקרא דפ' נצבים ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע (ופרש"י שם זה תלוי בזה אם תעשה טוב הרי לך חיים ואם תעשה רע הרי לך המות) ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך (ופרש"י אני מורה לך שתבחרו בחלק החיים) ואותיות האמצעות של דבר אל בני ישראל המה מספר תקנ"ג ואם נקח עוד השני אותיות "אל" שאין בה אות אמצעי ונצרף אל האותיות האמצעות הנ"ל אזי הוא מספר תקנ"ה שהוא מספר "אוהב ישראל" שמרמז על תקנתן של ישראל וכמו שהצגתי בראש פרק זה בשם רבינו מאפטא זצ"ל להורות כי אהבת ישראל הוא הקו המכרעת בין טוב ובין רע שהוא החיים והמות אם יהיו באהבה ובאחדות זה עם זה אזי יכריע הטוב וזה תקנתן וח"ו אם יהי' היפך זה אז יכריע הרע ח"ו וע"כ ניתן בפסוק אהבת ישראל בין טוב לרע להורות על ענין הנ"ל וכל זאת חייב הת"ח שבכל דור ודור לדבר אל בני ישראל להודיע אותם ענין זה ולומר להם שרק זאת הוא תקנתן לאהוב את כל אחד מישראל אפילו היותר גרועים (עיין תומר דבורה להאיש אלקי מקורדווארי בהרבה מקומות מגודל החיוב ומגודל התקנה שיש בזה כשישראלים אוהבים זה את זה אפילו הפחותים והשפלים והגרועים ח"ו ובספר מקדש מעט על תהלים הביא בשם הקדוש רבינו מלובלין זי"ע שאמר שהוא אוהב יותר הרשע שיודע שהוא רשע מהצדיק שיודע שהוא צדיק עיי"ש שאמר בטעמא דמילתא להקדוש מפשיסחא זצ"ל) והנביא אומר בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו והפסוק הוא מקישוי ההבנה א' קשה לקרוב ולרחוק הוי ליה למימר כי תחלה צריך האדם לשלום עם הקרובים לו ואח"כ עם הרחוקים לו, ב' מהו ההמשך אמר ה' ורפאתיו עם מה שאומר מקודם אבל נראה בהקדם מה ששמעתי מגיסי הרב הגאון הצ' מו"ה שלמה שליט"א (בן לאדמו"ח הגאון הצדיק ז"ל מו"ה דוד פריעד-מאנן זצ"ל אבדק"ק צעהלים שהי' רב בק"ק באדען אצל וויען וכעת בין הגולים בשווייץ המקום יהי' בעזרו לראות במהרה בישועתן של ישראל) שזקנינו הגאון קדוש אלקי מרנא ר' מנחם כ"ץ שהי' נקרא בפי כל ר' מנחם פראסניטץ אבדק"ק צעהלים (שהי' מגדולי תלמידי רבינו הח"ס שלמד אצלו חמשה עשר שנים עשר שנים בימי בחרותו וחמש שנים אחר חתונתו והי' אדם מבעלי מדרגות גבוהות וכשהי' יחד עם רבינו מצאנז אכל אתו יחד מקערה אחת וכשהייתי אצל גיסי הגאון ר' מרדכי ראט-טענבערג אבדק"ק אנטווערפען מצאתי אצלו כת"י ממנו ז"ל פנקס גדול מלא בקבלה מעשיות שקיבל מרבו הח"ס וכה לשונו שם קבלתי ממורי וכו' ובקשתי את גיסי נ"י שיתן לי פנקס זה אבל לא רצה ליתן וכעת לא ידענו מה הי' לו לגיסי עם ביתו ה' ירחם עליו בכלל כל ישראל אכי"ר). קודם הסתלקותו קרא להחברה קדישא (כי אמר להם שלא יעמדו סביבו כי כשיגיע השעה ישלח אחריהם) והתקבצו כל הקהלה ובירך אותם והזהירם על השלום ואמר בביאור דברי חז"ל גדול השלום ששמו של הקב"ה נמחק על ידו כי שני מיני שלום יש, א' כשאין מתחברין זה עם זה רק כל אחד פונה לעצמו ואין ביניהם דבר מה וממילא אין מחלוקה ביניהם אבל אין זה שלום אמיתי רק בדרך שלילית, ב' כשמחברין זה עם זה ויושבים באהבה ובחיבה באגודה אחת וזהו השלום האמיתי והנה מצינו בסוטה דמחמת החשש שהי' להבעל על אשתו נעשה פירוד ביניהם ונתרחקו זה מזה וע"י שנמחק שמו של הקב"ה חזרו ונתקרבו ונעשה שלום ביניהם וזה שאמרו חז"ל גדול השלום תדע שאיזה שלום הוא מגודל הערך ועיקר זה ששמו של הקב"ה נמחק על ידו היינו שלום כזה שמקרב רחוקים וחיים חיי האחוה ושלום ורעות שמתחלה היו רחוקים ונעשו קרובים שלום כזה הוא גדול ומאד נעלה עכ"ד הקדושים ואלו היו דבריו האחרונים ובהם נפטר לעולמו זכותו יעמוד לצאצאיו ולכל ישראל והנה איתא בחובב הלבבות דהדבור נברא באדם לחבר נפרדים דע"י הדיבור יתחברו האנשים זה עם זה וכבר הארכתי לעיל דעיקר החביבות אצל הקב"ה היא כשישראל הוא באחדות ובשלום עם כל חלקי העם ואפילו ח"ו עובדים עבודה זרה ואז יכוין ה' את לבם ברוח טהרה שיחזירו למוטב וכאשר הבאתי לעיל מהרבה מקומות ועפי"ז יבואר קרא הנ"ל בורא ניב שפתים היינו דעיקר בריאת הדבור הי' לעשות שלום וז"ש שלום שלום (כפילת תיבת שלום מורה על העיקר שיש בזה) לרחוק דייקא לרחוק היינו לקרב אנשים כאלו שעמדו עד כעת רחוקים זה מזה ולהשלימם יחדיו כי זהו שלום הגדול וכנ"ל ע"כ הקדימו הפסוק תחלה ואח"כ אמר ולקרוב היינו לחזק השלום יותר גם באלו שהיו קרובים מתחלה אבל לא חזק כל כך או יאמר להעמיד השלום גם באלו שהיו עומדים בקצה האחרון זה מזה והיו רחוקים מאד זה לזה וגם בקרוב באנשים שלא היו כ"כ רחוקים זה מזה בכולם צריך לחזק השלום ואל תחיש שיזיק לך כשתעשה שלום בין הקצוות שאמר ה' ורפאתיו אתה תעשה שלך ושי"ת יעשה את שלו שירפא ברוחניות ובגופניות את כולם כן נראה לי בביאור קרא הנ"ל וזה אמת לאמיתה של תורה בעזה"י. הרי לך אחי שהחיוב לכל בר ישראל לדבר שלום אל עמו ושלא לעשות פירוד בין הדבקים ובזה תלוי כל ישועתינו ע"כ מאד לבי עלי דוי על מה שנמצאים עוד כעת בינינו אנשים שמשמיעים קולם ברבים לעורר קטגוריא ומדון על בוני הארץ והעוסקים בישובה ומפטירין בהודע לבדוק בתועבת אמנו הקדושה ולעורר שנאה ושטנה על בוניה באומרם שהמה כופרים ופושעים ומינים ושאסור להתחבר עמהם וכדומה מן הדברים הגורמים לעשות פירוד בין הדבקים ומעכבים מלדבק את כל האומה בכלל אחד בעסק מצוה זו שענינה הוא עד גבהי מרומים וכמו שביארתי לעיל בארוכה. אליכם אישים אישי ישראל מקטן ועד גדול אקרא בקלא דלא פסיק אל תתנו אוזן קושבת לדברים כאלו אפילו יצאו מפי אדם מפורסם ויהי' לו א ברייטען פערנעם גדול בעולם כי אין האמת אתו ולא ניחא ליה למרא דעלמא לומר כן כי כבר הבאתי לעיל פרק ב' אות י"ג כי מפעולת אנשים הללו אשר הקורא תגר קורא ומכנה אותם לפושעים ומורדים ישתלשלו דברים גדולים וגבוהים עד גבהי מרומים והגבהת קרן ישראל וקרן משיחו ובנין בית דוד כאשר הבאתי מרבותינו מהר"ל מפראג ומדרש שמואל וש"ך ונועם אלימלך שהיו כולם בעלי רוח הקודש שדבר גדול שבקדושה מוכרח להשתלשל מדברי חול ובעלי עבירה ר"ל ונאמנים לנו דברי רבותינו הקדושים הנ"ל יותר מכל מפורסמים דזמנינו כי מה המה נגד אריות הנ"ל ורק אדרבא החוב לכל החרד על דבר ה' להשתתף עמהם במפעל הקדוש הזה ובזה יגבירו את הקדושה בארץ אחר שכבר נעשה ההתחלה בחול וכאשר הבאתי לעיל מגאוני עולם וקדושי עליונים וגם בזכות האחדות עם כל אחד מישראל נזכה להשראת השכינה שה' ישכון שכינתו בינינו ואז יכון ה' את לבם ברוח טהרה שישובו כולם לעבדו בלבב שלם כאשר אמר הנביא ומשתי את עון הארץ ביום אחד ועל זה אמר ה' שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו היינו אתם תראו שיהי' שלום ביניכם בלי פירוד כלל אפילו עם מה שאתם מכנים בשם פושעים תתאחדו בדבר פעולת בנין הארץ כי רק מצוה זו מסוגלה להאחדות כאשר ביארתי לעיל בארוכה ואל תדאגו כלל כי אני ארפא את לבם ברוח טהרה ממרום ואלו המתקדשים הצועקים בקול על הפירוד בלא דעת ידברו כאשר כתב הגאון הקדוש ר' יהושעלע מקוטנא כמבואר בתחלת הספר ואל תתמה היתכן? שאדם צדיק ומפורסם ידבר בלא דעת כי אראה לך גדולה מזו כי כבר הבאתי לעיל בשם המלאך במגיד מישרים שגילה לרבינו הב"י שמשה בחר במרגלים הת"ח היותר גדולים ואנשי מעשה היותר מובחרים ואעפי"כ כינה אותם בעלי המדרש ששלוחי טפשים היו יען שהוציאו דבה על הארץ עיין מד"ר ותנחומא פ' שלח כמו כן בזמנינו דודאי לא עדיפי בצדקות ובתורה ממרגלים וגם ר' זירא שהי' זהיר מאד בדיבורו אעפי"כ הי' קורא לבבלאי הני בבלאי טפשאי יען שלא עלו בימי עזרא אף שהיו גדולי תורה וכאשר הארכתי לעיל בפ"ג אות ס"ז ובגליון עיי"ש ועוד כעת דנשארנו מעט מהרבה בעוה"ר ואנו עם שרודי חרב הסברא מחייבת דנחבק עצמינו ונושיט ידינו זה לזה כאשר הבאתי לעיל מרבינו הח"ס ע"כ אחיי! ורעי! לא תציתו למלייהו כלל וכלל אפילו יהיו באמת צדיקים דכבר הבאתי מהגאון מרא דארעא דישראל רבינו יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל שלמד מדברי השל"ה דאפילו צדיקים יכולין להיות מרגלים ע"כ תדעו שכל אלו אשר המה גם בזמן כזה שאנו בו כעת נגד העליה ונגד הבנין וישוב הארץ המה מכת המרגלים וכל אלו הבוחרין בעיל המה מכת יהושע וכלב וכבר גילה רבינו האר"י ז"ל לתלמידו רבינו חיים וויטאל ז"ל שכל הבוחר במצוה שבעבורה מסר צדיק אחד את נפשו אזי בא נפש הצדיק ומסייע להבא לבחור במצוה זו כידוע מהמעשה של בעל מדרש שמואל שבא לביה"מ והאר"י הקדוש עמד לפניו וד"ל וכן אנן בדידן יהושע וכלב מסרו נפשם בעבור העליה שכל העם רצו לרוגמם באבנים והם אמרו עלו נעלה וכן אנן אם נמסור נפשינו בעבור העליה יבואו נשמת יהושע וכלב לסייע אותנו וזה אמת וברור כמשה מפי הגבורה. ע"כ עלינו לקבל למסור עצמינו על הרמת קרן ארצינו בעת שה' ירויח לנו מצרינו וזכות זה דא"י יגן בעדנו להצילנו מכל צרה ולחלצינו ממיצר כמו שעשה יעקב אבינו בעת צרתו וכמו שביארתי בהקדמה ראשונה עיי"ש אבל זאת נשיג רק ע"י התאחדות של כל ישראל וכמו שביארתי לעיל בארי' מפי חכמינו ז"ל כי כולם המה זרע אברהם יצחק יעקב וכולם נצרכים לזה וידי"נ הרב הישיש הצדיק תמים בנש"ק הגאון מו"ה ישראל דוד מרגליות שליט"א רב בבהכ"נ לינת הצדק מפה עוררני על דברי הש"ס בע"ז דף מ"ה ע"ב דאמר ריב"ל כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים ופרש"י דלאחר כיבוש יחפשו אחריהם לשרשם ולבערם עיי"ש ונראה לי דמזה הטעם לא התעסק עזרא תיכף בכניסתו לארץ לרחק בני דורו מתעבותיהם כמפורש בעזרא ובנחמיה וכמו שהבאתי לעיל רק לאחר עשרים שנה שבנה המקדש וירושלים משום שלא רצה לעשות מדון וקטגוריא בעת שעסק בכיבוש ובניית הארץ וקיים בנפשו דברי ריב"ל הנ"ל דכיבוש הארץ קודם לביעור עכו"ם וכמו כן נדון למה שלפנינו כי צריך לכל כח האומה הקדושה לזה ונלך בשלובי זרוע במפעל הקדוש הזה ואז פועל ידינו יתרצה לפני הקב"ה והוא יגמור בעדנו לטובה וישתלשל מזה גאולה שלמה בב"א.^[4] והן כדברים האלה וכיוצא בזה מחויבים אנו כעת לדבר אל בני ישראל ואז נהי' יוצאים ידי חיוב הקרא ויאמר ה' אל משה דבר אל בני ישראל דקאי על כל ת"ח שבדור שיעורר על אהבת ישראל ועל אחדות ושלום שיכריע את ישראל לטוב ולזכות לחיים ולשלום וכמו שכתבתי לעיל ואם ישאל השואל מי שמך לאיש להרים קול לדבר אל בני ישראל על זה אשיב דשתי תשובות יש בדבר הדא דבאמת רשות נתונה לכל ת"ח שבדור להרים קולו ולדבר אל הדור וכמפורש יוצא מפי הפוסק הגדול רבינו המבי"ט (שהי' חברו של רבינו הב"י) בהקדמתו לספרו בית אלקים וזה לשונו אמרו במדרש על הפסוק זה ספר תולדות אדם מלמד שהראה הקב"ה לאדה"ר דור דור ודורשיו דור דור וחכמיו דור דור ופרנסיו מה שאמר דור דור ולא אמרו דור ודורשיו דור וחכמיו וכו' לרמוז כי לא יטוש ה' את עמו בכל דור ודור מבלי דורשים וחכמים ופרנסים או לפחות שנים או אחד מהם בכל דור ודור זה אחר זה לא יחסר שום דור שלא יהיו בו רועים ולכן בכל דור ודור חייב אדם שתורתו אומנתו להראות את עצמו כאלו הוא מספר תולדות אדם מדורשיו וחכמיו ופרנסיו ואין בזה משום יוהרא כי בזה יקשט עצמו להיות זוכה ומזכה עיי"ש שהאריך בזה הא חדא ועוד קאמינא כי עיין במפורש ברמב"ם ה' קידוש החודש פ"ד הלכה יו"ד שכתב דבעיבור חשנה כיון דמוציא השנה ממנהגה הוי דינו כדיני נפשות וצריך הטייה עפ"י שנים כדין דיני נפשות עיי"ש הרי דדבר דרוצים להוציא ממנהג ההרגלי הוי דינו כדיני נפשות ונימא אנן בדידן כיון דאנו רוצים להוציא את עם בני ישראל ממנהג שהרגלו בגלות כדיני נפשות דמי ומה גם שבאמת נוגע מצב הגלות לדיני נפשות כמו שראינו בימינו ע"כ ודאי שכדיני נפשות דמי ובדיני נפשות קיי"ל שמתחילין מן הקטן ע"כ ודאי יען שאני הקטן שבדור לי נאה ולי יאה לדבר בתחלה ולגלות דעתי העניה בתיקון הדור ובבנינה על תילה בעזר השם והגדולים שבדור ישמעו דברי ויקבלו האמת ממי שאמרו ויקיימו בעצמם אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים כי באמת כל הדברים שהעליתי בספרי הנוכחי לא אמרתי אפילו דבר אחד מלבי רק שאבתי אותם מבאר מים חיים באר שחפרוה שרים שרי התורה רבותינו בעלי הש"ס ומדרש וזהר ושאר ספרותינו הקדושים ועל יסוד דבריהם בניתי בית הספר הזה שאני נותן לפניכם ועיין בשנות אליהו לרבינו הגר"א בפאה פ"ד שמלמדנו כלל גדול בחיי העולם וזה לשונו שם תנא בתורת כהנים פ' קדושים תעזוב הנח לפניהם והם יבוזו אפילו זה שאמר לבוז הוא בריא והצ"ט שאמרו לחלק המה חלשים א"כ יש להבריא פניה בדבר מפני שהוא בריא יכול לבוז יותר מהחלשים אעפי"כ שומעין לו מפני שאומר כהלכה הכלל מי שעושה דבר או אומר דבר אף שיש לו איזה פניה במעשה או בדבר זה רק אם המעשה או הדבר הוא כהלכה שומעין לו וזה מוכח מתו"כ הנ"ל עכ"ד הקדושים ע"כ אני אומר הדור אתם ראו מכל מה שכתבתי והעליתי בספרי זה שאני אומר כהלכה שזה דעת התורה ורצון הבורא ע"כ צריך לכם לשמוע לי וזה אמת והלכה ברורה כמשה מפי הגבורה וה' יטה את לבות כל בני ישראל לקבל האמת מפי מי שאמרו ויתקלס שמו יתברך לעילא ולתתא אכי"ר. וידעתי כי לא כל האדם יריח ריח טוב בדברי שהעליתי פה וירעם בקולו עלי אבל עוד טרם הרמת קולו עלי אזכירו על המעשה המובא בירושלמי דסנהדרין ריש פ"ב ובהוריות ריש פ"ג נבי רש"ל שאמר נשיא שחטא מלקין אותו ושמע ר' יהודה נשיא וכעס וברח ואח"כ הלך אחריו ר' יהודא נשיא בעצמו אמר ליה מה ראית לומר אותו דבר שביזתני בו אמר מאי סוברית וכי בשביל יראה דלכון אמנע מלמימר אולפנא דרחמנא עכ"ל הירושלמי כמו כן אומר אני וכי בשביל הקפדת אלו שיהיו נפגעים בכבודם ע"י הדברים שהעליתי בספרי מפי חז"ל אמנע מלמימר אולפנא דרחמנא הדברים שהבאתי והעליתי בספרי המה אמת לאמיתה של תורה וכל מי שהאמת חתולתו יודה על האמת ואני מוכן להתוכח עם כל הבא לוכח אבל רק עפ"י ויכוח של הלכה וכדברי תוס' ריש הוריות בביאור דברי חז"ל אין למידין הלכה עפ"י מעשה וכמו שהבאתי ג"כ בהקדמה שני' בשם מהריב"ל בתשו' מבי"ט סי' קי"ו יעיי"ש ודוק. עוד עצור בלבי דברים הדברים בענין זה אבל מפני שכבר נתגדל כמות הספר אסתגר בזה אבל עוד אשוב אליכם אנשי דורי בעזה"י בכתב ובדבור ובלשון חכמים מרפא, יחבוש ה' את שבר בת עמו ומחץ מכתו ירפא בב"א אכי"ר אמן ואמן ובריך רחמנא דסייען חתמתי ספרי באור ליום ו' עש"ק לסדר "ויירש זרעך את שער שונאיו" שנת ישראל אשר בך אתפאר וכדברי הילקוט בפ' תצוה ובירמיה סי' ל"א אמר הקב"ה למשה משה כל מה שאתה יכול לשבח את ישראל לפני שבח לפארן פאר שאני עתיד להתפאר בם שנאמר ישראל אשר בך אתפאר עכ"ל הלשון "שאני עתיד להתפאר בם" מורה בעליל שאף אם עתה עוד אינם כדאים שאתפאר בם אעפי"כ אני מבקש ממך משה מה שאתה יכול לשבח את ישראל לפני שבח לפארן פאר וזה ראי' מוכחת לכל דברי הספר הזה פה עיר הבירה בודאפעסט יצ"ו ואני בתוך הגולה ויה"ר שיעשה הקב"ה מן גלות גאולת ישראל בהוספת דא' המורה על יחוד שמו יתברך כאשר הבאתי בתוך ספרי לעיל בשם רבינו מהר"ל מפראג ועתה מצאתי ג"כ כן בסוף ספר גאולה וישועה לרבינו חיים ז"ל אחי המהר"ל ועפ"י שני עדים יקום דבר ה' לעולם וה' אשר קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו וברוך שם כבודו מן העולם ועד העולם אמן כן יהי רצון אמן ואמן. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם. אמר המחבר יען שספרי מיוסד על גאולתן של ישראל וידוע כי בזכות שבת אנו נגאלין אספח מאמר אחד לספרי הנוגע לקדושת שבת להלכה ולמעשה ונקרא השמטה לפרק רביעי האחדות והשלום.
בישעי' נ"ז בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח והחוסה בי ינחל ארץ וירש הר קדשי במדרש אמרו על זה תני כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשו את כולם ישא רוח זה עשו והחוסה בי ינחל ארץ וירש הר קדשי זה יעקב עכ"ל המדרש בילקוט שם ובמדרש רבה בפסוק וישב יעקב המורם ממדרש זה דרק הכינוס ביעקב הצילו מיד עשו כן הי' וכן יהי' תמיד ואז כשיהי' יעקב ובניו בכינוס ובקיבוץ ישא הרוח את עשו ויעקב ירש וינחל את הארץ והר קדשו אכי"ר במהרה בימינו אמן ואמן.

הערות שוליים

1. וזה לשון רבינו קדוש ה' רבינו ר' שעפטל בן רבינו השל"ה בווי העמודים בעמוד הדין סוף פרק כ"ז ודע מה שמסיק (במס' ד"א זוטא) בפרק השלום אמר ריב"ל אמר הקב"ה לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות בני היו שואלים בשלומם ואני מוחל לכם מאי טעמא שאלו שלום ירושלים ואומר ודרשו שלום העיר ואומר יהי שלום בחילך ואומר למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך א"כ גדול השלום שהקב"ה מוחל לנו כאשר שאנחנו היינו גורמים להחריב ביהמ"ק א"כ מי שאוחז במחלוקת מהפך השלום נוסף על חטא שאנו חייבים עליהם שבסיבה זו נחרב הבית וגלינו מארצינו אלא גם החורבן הבית נחשב לנו לחטא וזה שקנן המקונן נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו וקשה מה חידש המקונן הלא כבר נאמר כמה פעמים חטא חטאה ירושלים אלא הוא הדבר אשר דברתי שהמקונן אמר נפלה עטרת ראשינו קאי על ביהמ"ק ואמר אוי נא לנו כי חטאנו כי גם זה נחשב לנו לחטאת שהיינו גורם לחורבן ביהמ"ק ומצאתי במדרש כל דור שאין ביהמ"ק נבנה בימיו מעלה עליהם כאלו החריבו וקשה למה זה אבותינו חטאו ואינם והם היו הגורמים בחורבן הבית ולמה יחשב לכל דור ודור כאלו הם החריבו ואגב באתי לסלק תלונות בני ישראל אשר המה מלינים ומהרהרים על מדותיו יתברך באמרם כי עדיין לא נושענו ואנחנו עובדים לה' אלקינו ודבוקים בתורתו ומחזיקים באמונתו ומקיימין מצותיו וא"כ על מה עשה ה' ככה לנו שאנחנו מגורשים מבית ה' ומדוע לא בא בן ישי הן אמת דתיובתא לא קחזינא וכו' ונוסף ע"ז שנאת חנם ועין הרע ולה"ר מצויה בינינו ומדה הזאת נמשכה אחרינו עדיין בעוה"ר ועון בית שני כמבואר בדברי חז"ל ביומא מקדש שני שהיו עוסקים בתורה ומצות וגמ"ח ומפני מה נחרב מפני שהי' שנאת חנם ובזה נראה לבאר מה שאמרו חז"ל דלדידן אבילות בית שני חמור מאבילות בית ראשון וקשה אדרבה בית ראשון חמור כי בבית שני לא הי' ארון וכפרת וכרובים ולוחות אלא הוא הדבר אשר דברתי לדידן שמדת שנאת חנם בנו לכן לדידן חמור כי באם מפני חטא זה נחרב הבית ק"ו שמעכב ביאת המשיח ובזה יתבאר גמרא פ' הניזקין במעשה דקמצא ובר קמצא אזיל אמר לקיסר מרדו בך יהודאי שדר להו קרבן בהדי דקאתא שדא ליה מומא בניב שפתים ואמרי ליה בדוקין שבעין ונראה לי דאלו ואלו דברי אלקים חיים כי מכח שהיו בעלי לה"ר לכן ס"ל שדא מומא בניב שפתים וגם היו בעלי עין הרע משום הכי שדא ביה מומא בדוקין שבעין וזה כוונת המדרש כל דור שאין ביהמ"ק נבנה בימיו דהיינו שאוחזין במדת של בית שני משום הכי מעלה עליו כאלו חרב בימיו וזהו תירץ לאריכות גלותינו שתקפו רעות עלינו וכמה וכמה תלאות עברו ראשינו וכמעט אנחנו גוענו כלנו אבדנו בעונינו וברחמיו ירחמנו עכתו"ד והאריך עוד שם בזה ודוק.
2. בסוף יומא אמרו חז"ל מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל ופירש הגאון מאור הגולה ר' עמרם בלום ז"ל דכוונת חז"ל בדמיונם טהרת ישראל מהקב"ה למקוה לומר דמה מקוה מטהר דוקא באשבורן היינו כשהמים מכונסים יחד ושקטים ונחים זה עם זה אף הקב"ה מטהר את ישראל דוקא באופן כשהם בבחינה זו' שהלבבות הם קרובים זה לזה ומכונסים בקיבוץ אחד יושבים יחד בשלום ובשלוה אז הקב"ה מטהר אותם עכ"ד ודפח"ח.
3. אחר כתבי דברים הנ"ל עוררני אחד מידידיי שכבר קדמני בבאור אבני יעקב שהיו לאבן אחד להורות על אחדות ישראל שבו תלוי גאולתן של ישראל רבינו המלבי"ם בחומש פ ויצא ושאלתי לי את חומש עם המלבי"ם ומצאתי שם כן ומאד שמחתי להיות בן גילו בזה ואעתיק את דבריו בקצרה וזה לשונו: וכן אמר במדרש ריב"ל פתר קריא בגלות ויצא יעקב הה"ד ויצא מבת ציון הדרה ויען שהגלות הי' בעון שנאת חנם ואי אפשר שיגאלו עד שיתאחדו לגוי אחד כמ"ש לקח עץ אחד וכ' וקרב אותם אחד אל אחד לזה עשה סימן אם יתאחדו האבנים אבני שבטי יה לאבן אחד וכו' ואז ראה שיתאחדו כל האבנים לאבן אחד וע"ז אמר ויקח את האבן עכ"ל, ראה שסופם להתאחד באגודה אחת ואז יגאלו מצרתם וע"ז לקח את האבן ודוק.
4. וכעת מצאתי ג"כ לרבינו בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' ק"א שכתב בזה"ל והנה ידוע גודל מעלת ישיבת א"י אשר א"צ להאריך בזה וכדאיתא סוף כתובות והרמב"ן מנאה בתוך תרי"ג מצות ועתה עלינו ליתן לב שלא יהי' עכ"פ ארצינו ח"ו שממה וזה מצוה מוטלת על כל ישראל ועליהם להלהיב לב אחיהם לעלות למקום אשר בחר בו ה' עכ"ל הקדוש הרי שכתב ג"כ דהוא מצוה המוטלת על כל ישראל והוא עסק צבורי וכמו שכתבתי למעלה ומצוה להלהיב זה את זה לעלות למקום אשר בחר ה', וכן הרמב"ן בחידושיו לשבת דף ק"ל כתב דמצות ישוב א"י הוא מצוה ותועלת לכל ישראל הוא שלא תחרב ארץ הקדושה עכ"ל ודוק.