אלשיך על שמואל ב יא ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלשיך על שמואל בפרק י"א • פסוק ו' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב י"א, ו':

וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ אֶל־יוֹאָ֔ב שְׁלַ֣ח אֵלַ֔י אֶת־אוּרִיָּ֖ה הַחִתִּ֑י וַיִּשְׁלַ֥ח יוֹאָ֛ב אֶת־אוּרִיָּ֖ה אֶל־דָּוִֽד׃



(ו)" וישלח דוד אל יואב" כו', והוא, כי הלא כמו זר נחשב, איך אחרי בואו עליה, ישלח אחרי בעלה לערב זרע בזרע, ולבלבל את כל העולם, על כן אמר כי הנה היא היתה מתקדשת מטומאתה, באופן שהדבר נודע כי לא היה לה הריון כלל מאוריה, שעתה היתה מתטהרת מנדותה, על כן כאשר הוגד לו כי הרתה, ידע בודאי כי לו לבדו היה הזרע, ובכן אם יבא אליה אוריה אחרי כן, אין כאן עירוב זרע בזרע, כי ודאי מדוד הוא, והיה בלבו שכאשר תלד ינהוג בולד דין בנו מאנוסתו או ממפותתו לכל דבר, כי פנויה היתה כאשר הרתה כמדובר מרבותינו ז"ל, וכן אפשר נרמז במה שראשי תיבות של ותבא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה עולים קס"ט, כמספר פנויה היא עם שתי התיבות, והנה היה עם לב דוד ישוב אוריה אל ביתו ויהיה עם אשתו, ולא תשוב אל דוד עוד, כי לא היה חפץ רק להסתיר דבר מפני חילול השם, ואת הילד אשר יולד אחרי אשר ידע כי ממנו הוא, יהיה לו לבן לכל דבר, כי פנויה היתה: