לדלג לתוכן

אלשיך על שמואל ב יא ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אלשיך על שמואל בפרק י"א • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמואל ב י"א, ח':

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְא֣וּרִיָּ֔ה רֵ֥ד לְבֵיתְךָ֖ וּרְחַ֣ץ רַגְלֶ֑יךָ וַיֵּצֵ֤א אֽוּרִיָּה֙ מִבֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּצֵ֥א אַחֲרָ֖יו מַשְׂאַ֥ת הַמֶּֽלֶךְ׃



ויהי כבן מפותתו כמדובר. (ח)" ויאמר דוד לאוריה," על כן אמר אל אוריה אחרי דרוש ממנו ענין המלחמה " רד לביתך ורחץ רגליך", כנותן לו רשות לרדת אל ביתו עם שכל רעיו במלחמה, ואמר " ורחץ רגליך" לרמוז לו שמפני צער המלחמה לא ימנע עצמו מלשמש מטתו, עם היותו מעורכי המלחמה, ולהיות אז מנהג לטבול לקירויים, אמר על מה שאחר התשמיש ורחץ רגליך, וייחס הטבילה אל הרגלים, על שבסיבת הזרע היוצא מבין רגליו היא הטבילה, הנקראת רחיצה בלשון התורה, כדרך אומרו (ויקרא יד ח) ורחץ במים," ויצא אוריה מבית המלך, ותצא אחריו משאת המלך. "שאחר שהיה לוחם מלחמת המלך ובא בשליחותו ששלח אחריו, דרך המלך הוא להאכילו ולהשקותו בהיכלו, אם אין לו בית ומדור שם משלו, ואם משלחו אל ביתו, לשלח אל ביתו מה שהיה ראוי להאכילו ולהשקותו בהיכלו, והמותר לכל בני ביתו, וכן עשה, כי ותצא אחריו משאת המלך לבית אוריה, לרמוז לו הלוך ילך הביתה ואכל ושבע ודשן, הוא וביתו וכל אשר אתו.