לדלג לתוכן

אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות (אייבשיץ) על איכהפרק ב' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ב', א':

אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ׃


איכה יעיב באפו וכו'. כוונת המקונן בזה יובן עפ"י הפסוק לא יאירו כוכבים מטהרותם דהנה קודם החורבן הי' הקב"ה בעצמו משפיע על ישראל משפע בריכה העליונה אבל אח"כ הסיר הקב"ה שכינתו וניתנה ההשפעה ע"י כוכבים ומזלות. וידוע דהכוכבים אינם חפצים בישובם של ישראל רק כל מגמתם לעקר ולשרש את ישראל מבלי שריד ופליט. ולכך אמר הקב"ה לאברהם צא מאצטגנינות שלך. ולכך לאחר החורבן לא יאירו כוכבים מטהרותם לבל יהא להם כח כמקדם לעשות ח"ו אבדן בעדת ישראל. ועל זה צווח המקונן איכה יעיב ה' באפו ר"ל שלא האירו הכוכבים ותש כחם מלעשות דבר ואעפ"כ השליך משמים ארץ תפארת ישראל א"כ ודאי אצבע אלהים היא. או יאמר השליך משמים ארץ וכו' דאי' במד' צדק וחסד אמרו יברא אמת ושלום אמרו אל יברא מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה כמ"ש אמת מארץ תצמח. וע"י התורה שנתן לנו הקב"ה תקועה האמת בלבנו כי היא המדריך האדם על דרך האמת. וז"ש ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע אמת. וע"י האמת מתגבר הצדק שהיא החסד. ומדת הצדק והחסד ניתן לאברהם כמ"ש צדק יקראהו לרגלו והקב"ה אמר מאי דעתך דקאי צדק במזרח אהדרי' למערב ומדת האמת ניתן ליעקב כי הוא העיקר במתן תורה כמ"ש ויחן שם ישראל נגד ההר ישראל סבא. וז"ש תתן אמת ליעקב חסד לאברהם והאמת הוא תפארת לישראל ואף בשעת חורבן אמרו חז"ל לא פסקה ממנו אנשי אמנה ולפי הראוי כשאמת מארץ תצמח להיות צדק משמים נשקף לטובה. אבל בעו"ה כסהו הענן מבלי שיאיר צדק וחשכו הרואים בארובות. וז"ש המקונן איכה יעיב ה' באפו היינו שכסהו הענן מבלי להאיר צדק. ואף שהשליך משמים ארץ תפארת ישראל שתקועה בלבות' מדת האמת ולא עשה כן לכל גוי. אבל לישראל ניתן מדת האמת ואף בשעת החורבן לא פסקה וא"כ איכה יעיב לבל יאיר חסד וצדק משמים עלינו לרחמינו כאשר שאמרו יברא. ושמא תאמר כי שלום מקטרג דאין שלום ביניהם. ז"א דידוע דירושלים נקראת שלום כי הקרבנות משימים שלום בעולם. ובהמ"ק אשר בנה שלמה מלך שהשלום שלו. וזהו ולא זכר הדום רגליו ר"ל הבהמ"ק המשים שלום אותה לא זכר ביום חרון אפו וא"כ אמת מארץ תצמח ודאי להיות צדק משמים נשקף וא"כ איכה יעיב וכו' וק"ל: