אלון בכות (אייבשיץ) על איכה א ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק א' • פסוק ו' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה א', ו':

וַיֵּצֵ֥א מן בת [מִבַּת־]צִיּ֖וֹן כׇּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף׃


ויצא מבת ציון כל הדרה. יובן עפ"י מאמר חז"ל צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהקדים גלות צדקיה ועדיין גלות יכניה קיימת שעדיין לא מתו אותן שגלו לבבל עם יכניה שהיו תכמים בתורה החרש והמסגר אלף ולמדום לבני גולה האחרונה. כי גלות צדקיה היו עם בלי תורה ומיהר הקב"ה לגלותם לבבל בעוד גלות יכניה קיימת כנ"ל. וזהו המשך הפסוק ויצא מבת ציון כל הדרה הרצון גלות יכניה שהיו הידור של ישראל החרש והמסגר אלף ונשארה עדיין גלות צדקיה בלי תורה וזהו היו שריה כאילים לא מצאו מרעה של תורה. ולכך וילכו בלא כח ר"ל בלא תורה לפני רודף קודם זמן רדיפה כדי שילמדו תורה אצל גלות יכניה. ולכך נכתב רודף מלא דאלו נרדפו בזמנם ח"ו הוי רדיפה מלא. אמנם הקב"ה עשה צדקה עמנו שהלכו לפני רודף קודם רדיפה מלא וקודם זמנם כנ"ל ודוק: