אילת השחר (מלבי"ם)/פרק יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · אילת השחר (מלבי"ם) · פרק יב· >>

כלל קיא

(עריכה)

דרך הלשון שבמאמר המסודר יקדים את הפעל אל השם תמיד [וידבר ה', וילך אברהם, וכדומה].

כלל קיב

(עריכה)

וכן במשפט הנאמר דרך הפוך וסתירה אל המשפט שלפניו, אם יסוד הסתירה של החיוב והשלילה הוא בין השמות -- יקדים את השם -- "לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך".

וכן ממה שהקדים את השם "קרבן ראשית תקריבו" ולא אמר "והקרבתם קרבן ראשית" -- מבואר שאינו ציווי בפני עצמו, רק שלילה של המשפט הקודם (ויקרא ס' קלח)

כלל קיג

(עריכה)

וכן במאמר הבא דרך חלוקה ויסוד החלוקה היא בין השמות -- יקדים תמיד את השם שהוא יסוד החלוקה.    ומזה הוכיחו ממה שכתוב "וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר", שהקדים השם 'כלי חרש', מבואר שהוא חלוקה של הקודם -- הבגד יכובס והכלי חרש ישבר (צו ס' סו)

כלל קיד

(עריכה)

ולא יכנסו מאמרים בגדר החלוקה רק -- אם הם שוים בדבר אחד (בהשם או בהפעל), ומחולקים בדבר אחד. לא משפטים המחולקים לגמרי, בין בשם בין בפעל.

ומזה הוכיחו שמה שכתוב "וכלי חרש אשר תבושל בו" פירושו אשר תבלע בו. שלפי זה דומים הבגד והכלי חרש בהפעל, והחלוקה היא רק בין השמות; שאשר יבלע בבגד יכובס ובכלי חרש תשבר. מה שאין כן אם פירושו בישול ממש הם משונים גם בהפעל ואינם בגדר החלוקה כלל, והיה ראוי להקדים הפעל ככל מאמר העומד בפני עצמו (צו ס' סח)

כלל קטו

(עריכה)

וכן יקדים השם להורות קישור פנימי בין שני משפטים. וזה במקום שהשם אשר הוא נושא במשפט השני הוא גוף הפעול במשפט הראשון הקודם לו.    כמו "וימכור את בכורתו ליעקב...ויעקב נתן לעשו", "בכל כוחי עבדתי את אביכן...ואביכן התל בי" (ויקרא ס' שנו)

כלל קטז

(עריכה)

ולפעמים יקדים את השם ללמד שהפעל לא בא בדוקא ושהעיקר הוא השם לבד.  [ "שדך לא תזרע" -- עיקר האזהרה על השדה, לא על הזריעה. כי גם הבלתי זורע, רק מקיים, אסור (קדושים ס' מח, בהר ס' ג) ]    ואם מקדים הפעל לפעמים השם לאו דוקא (אחרי ס' קכ).

וכן יקדים השם בתשובת התנאי -- "מן הבהמה תקריבו", "מלחם אביה תאכל" (אמור ס' צז)

כלל קיז

(עריכה)

וכל זה במאמרים שהם מסודרים ורצופים אחד אחר חברו בזמן. אבל כשבא לדבר מענין שכבר עבר קודם לזמן ההוא -- יקדים תמיד את השם אל הפעל. כמו שפירש רש"י על "והאדם ידע" ועל "וה' פקד את שרה" ועל "ואל משה אמר". וכ"כ בתשב"ץ ח"ב ס' רכ"ב.

וכן פירשו "את חקותי תשמרו" -- חוקים דמעיקרא . (קדושים ס' מז. וכן עוד ויקרא ס' נא, שמיני ס' טז)

כלל קיח

(עריכה)

ושני פעלים הבאים על פועל אחד -- דרך הלשון שיבוא שם הפועל בין שני הפועלים. "ויגדל הילד ויגמל".

ובמקום שבא השם אחרי שני הפעלים -- הוא זרות בלשון, ודרשוהו חז"ל תמיד שסמך שני הפעלים להשוותם זה לזה באיזה דבר; או שהיו תכופים ברגע אחד (ויקרא ס' א, צו ס' קעט)