אגרת רבן יוחנן בן זכאי/אלעזר אשכנזי
| אגרת רבן יוחנן בן זכאי |
|---|
|
מפרשים על הספר: פירוש מהרא"א (אלעזר אשכנזי) || קול יהודא || באר יצחק |
|
נספחים (דפי פתיחה וסיום, חידושים על מסכת ע"ז): דפוס ווארשא || דפוס אנטוורפן (אברהם יצחק דזובאס) |
פירוש ר' אלעזר אשכנזי - דפוס ווארשא[עריכה]
- אמר אלעזר אבוא לפרש הסתומים במגילה הזאת
א) - שלאחר שני גירושין: ירצה לומר אחר ב' גליות - גלות בבל וגלות אדום. "תפשוט הקטן" - ר"ל האומה הישראלית שנאמר בה (ואתחנן) כי אתם המעט (עיין זוה"ק תרומה קס"ד).
ב) - מאין וכו': פי' אין מספר קטן שבעה, "ובאמירה שהוא אחדות", פי' אמירה מספר קטן אחד.
ג) - והשתוף רחמים וכו': פי' דין מספר קטן ששת, רחם במספר קטן שביעי.
ד) - שבת בסוד אמת: פי' שבת ואמת במספר קטן מספרם ט'.
ה) - האדם בסוד אמת: פי' אדם במספר קטן ט' (עיין זוה"ק פנחס רכ"ד.).
ו) - נוספת וכו': פי' שהוא ה' מן האדמה.
ז) - ביד ד': פי' אדמה מספר קטן יד (אי נמי, ה' מן האדמה עולה יד במספר קטן).
ח) - בצלמו: מספר קטן יוד (והה') עם הכולל.
ט) - כי הה' הקריאה: היא הה' במילואה "מספר יוד הכתובה ושניהם עולים יד".
י) - ושתי ידים עולים שבעה: ר"ל י"ד במספר קטן ה', ומספר ב' שמשני ידים עולים ז'.
יא) - וציוה את האמת: סוד האדם כנזכר מלשמור אותו עץ הדעת טוב ורע. "הוא השם והחט" - פי' הויה במספר קטן עולה טוב, וכן הרע היא החט גם כן מספרו כך, זה לעומת זה עשה אלהים, וע"י הטוב יוכנע גם הרע שהיא הח"ט.
יב) - וכאחת עולים ז': פי' ב' פעמים י"ז ב' פעמים י"ז שווה 34 עולים ל"ד והוא ז' במספר קטן.
יג) - היא העין: ר"ל עין מספר קטן ז', "שהיא הנחש" במספר קטן ט"ז והוא במספר קטן ז'.
יד) - ולא העין וכו': פי' ע"י הח"ט תוסיף הע' של עין על האמת שעולה יחד במספר קטן ט"ז כמו נחש במספר קטן.
טו) - וכיון וכו' שהאיש עומד ברחום ודין לפי שנברא בו ועולה ביד השם כנזכר, ואשה יצאה מאמת - פי' אשה במספר קטן של אמת, הלכה לבטל את האמת לעורר העין שנחסרה ע"י ובמה יצאה הנחש לעורר עין? על זה אמר בח"ט, ר"ל העין של עין בכח נחש מנחש ולהשאיר אותם בטו"ר בדו"ר ולהאבידה מתואר האדם שהיא סוד האמת כנזכר, וזהו שאמר שיהיו דבריו נשמעים באמת כנזכר.
טז) - לפיכך כו' ותפקחנה עיני שניהם הוא כח השטן: פי' עיני במספר קטן י"ד, ושני פעמים יד עולה כח, וזהו מעיני שניהם.
יז) - והיו כעורים בשני עיניהם: פי' ב' פעמים ע' במספר קטן יד כמספר עורים במספר קטן.
יח) - אשר המה ד' ופרקו באחדות אלקינו: פי' ע' במספר קטן ז', ומספר ב' שמשני עיניהם המה ט', וכשתוסיף עליו עוד ד' של מספר עיניהם הארבע יעלה כמספר אחד שהיא אלקינו העולה כ"ח, פי' אלהינו במספר קטן כ"א, וששה אותיות והכולל עולה כ"ח.
יט) - קלל הקב"ה הנחש בגחן ובעפר ובעין ובחט: פי' גחן במספר קטן של עי"ן עם ג' אותיות המילוי של עין. ועפר במספר קטן ח"ט, והיא מדה כנגד מדה על שהחטיא את האדם (א"נ גחן מספר קטן ט"ז שהיא במספר קטן ז' כמו ע' במספר קטן).
כ) - והוא ישופך ראש בשש ובחרם ובדין: פי' ראש במספר קטן ששה, כמספר וא"ו אותיות של חרם דין, והיא במספר קטן כ"ד שעולה גם כן וא"ו במספר קטן.
כא) - ואתה תשופנו עקב ביוד וכו': פי' עקב במספר קטן יוד שהיא רומז לאחדות אין סוף ב"ה כנודע.
כב) - קוץ הוא העין: פי' קוץ במספר קטן כמספר קטן של מילוי העין עם שלש אותיות המילוי. או אפשר לומר קוץ במספר קטן - ט"ז, שהיא ז' במספר קטן כמספר קטן של ע'.
כג) - ודרדר הוא שלש תצמיח לך: פי' דרדר במספר קטן י"ב שעולה במספר קטן שלשה.
כד) - ועתיד לדבר על אל אלים באחד: רמז לאמונת שאומרים על אל אחד שהם אלים ב' - אב ובן ורוח המייחד. וזהו אמרו על אל אלים באחד, ר"ל אל אלים במספר קטן י"ג כמספר אחד.
כה) - העולים קוץ ודרדר: כי מספר קטן של אל אלים היא י"ג כמספר אחד על מה שאומרים שהרוח מייחד האלים באחד היא גם כן י"ג וכשתוסיף עוד ב' של שני פעמים י"ג נעשה הכל יחד כמספר קטן של קוץ ודרדר [קוץ דרדר] שעולה כח השטן כנזכר.
כו) - שתוציא ממנו העין: פי' שכ"ז השילוש הנזכר תוציא מן העין שהיא גם כן במספר קטן י"ג כמו אחד, וכל זה גורם העין לעורר העה"ר הזה.
כז) - ותשאר שלש במקום הדרדר: העולה י"ב הם י"ב בעוה"ר, וזה גורם החטא כנזכר בשביל שלא אמר האמת שהיא ט' במספק קטן, וגם פגמו בשבת שהיא ז' כנזכר. וכשנחסר ז' מאמת שהיא יוד עם הכולל נשאר ג', וגורם טעות השילוש בשותף עם האחדות כנזכר.
כח) - לחם היא י"ה ד' צור עולמים: פי' לחם במספר קטן כמו י"ה.
כט) - עד שובך אל האמת באדמה: פי' כי אמ"ת במספר קטן אדמה[1], והוספת ה' הוא יד כנזכר.
ל) - עפר אתה היא ח"ט: פי' עפר במספר קטן ח"ט.
לא) - ושני פעמים חט עולה דל והוא העין שהסרת מהאמת: פי' דל במספר קטן ז' כמספר קטן של ע'.
לב) - ולקח ד' אחדות מאור הקדמון הוא אמת: פי' אור במספר קטן כמו אמת במספר קטן.
לג) - ונתן במקום האחדות העין: פי' כי עין במילוי מספר קטן אחד.
לד) - חוה שהוא אחת: פי' חוה מספר קטן אחד, ר"ל חוה מספר י"ט, וי"ט מספר קטן עשרה, והוא אחת במספר קטן.
לה) - נשאר בו דם שהיא שמנה כחט: פי' דם מספר קטן כחית של חט, ואפשר כוונתו שהחית מחט רומז לדם, אם כן ה-ט' מחט רומז לטומאה, ר"ל דם טומאה.
לו) - מפני בנות חת: פי' חת היא רומז לדם הנזכר, כי חת המילוי היא רומז גם כן לי"ב כאחד בחסרון הא' כנזכר.
לז) - וזה שאמר למך ילך לפצעי: פי' ילד במספר עולה דם.
לח) - ובהיות אחר חורבן כו' עד בשם ישראל יכונה באחד: פי' כי כמו בזמן הבית יכנה העין כנזכר על ידי הבית שהיא במספר קטן ז' כמספר קטן של ע' -- אך לאחר החרבן שהיא במספר קטן חט, שהחט גרם ונחרב הבית ואז נתעורר העין הנזכר ונתמלא העין והיא אומרו מלואות עין בעין, ר"ל שנתמלא העין בעין, ר"ל על ידי ע' של עין גרם להתמלאות בעין - אז תבוא העין וכו', ר"ל כיון שנתמלאה העין שהיא במספר קטן י"ג כמו אחד - אז תבוא האחדות ע"י קצת אשר בשם ישראל יכונה באחד, וזהו אמרו "מהם באים וכו' הנתקעים בחת", כי קליפות חת במספר קטן י"ב שהחית מחת רומז לח"ת.
לט) - שהוא השילוש: פי' כי ערל במספר קטן י"ב, ורמז שעל ידי חיזוק השילוש שהוא גם כן רומז בערל, דהיינו כשתאסוף מספר העשיריות של ערל יחד - שהם על - מספר קטן יוד (שהוא במקום א'), והר' של ערל יעלה הכל לסך ג' (במספר קטן). הוא השילוש. והוא סוד שלש שנים של ערלה שהתורה אסרה לנו שהוא ג' קליפות כידוע מספר הזוהר הקדוש.
מ) - ולהשאר אברהם היא אמת: , פי' במספר קטן[2].
מא) - אהיה אשר אהיה: פי' ג' אלפין במילואם - אל"ף אל"ף אל"ף - כל אחד במספר קטן י"ב, וכולם וכלם במספר קטן ל"ו שהיא גם כן במספר קטן ט' כמספר אמת (במספר קטן, ועיין לקמן ס"ק נ"ז).
מב) - והוסיף לה חמש למלאותו בידו: פי' שהוסיף לו ה' על אברם שהוא ט' במספר קטן, ועולה יד.
מג) - ומשרי לקח האחדות שנאבד על ידי האשה: פי' לקח היוד שהוא אחדות אין סוף ב"ה כנזכר, שנאבד על ידי האשה שהיא חוה כנזכר, ונתן במקומה חמש שהוא ה' ונקראת שרה למלאות עינה שחסרה, ר"ל שרי במספר קטן ששה, וחסר ע' שהיא במספר קטן ז', על ידי ראיית חוה כמ"ש ותרא האשה כי נחמד העץ וגו', וכשנתוסף ה' לשרה נתמלא העין, ר"ל כי שר משרה הוא מספר ת"ק, וזאת ידוע כי ך'פשוטה מספר ת"ק (למספר מנצפ"ך), וכשתמנה בראש התיבה (ר"ל הך' שנעשה מש"ר) עם ה' של שרה בסוד כה יהיה זרעך, אז נחשב הך' לשנים במספר קטן, ועם ה' יעלה ז' במספר קטן. וז"ש למלאות עינה. וזהו ותרא שרה את בן הגר מצחק, (ואז"ל בב"ר הנזכר) שהוא לשון עבודה זרה, ושרה באה לתקן בראייתה את פגם ראיית חוה בסוד ותרא כנזכר.
מד) - ואעפ"כ שמה מורה וכו': פי' כי שרה במספר קטן יוד, הוא האחדות אין סוף ב"ה, "ושם אבותינו מביאים וכו' לפיכך נקרא יעקב ישראל", פירוש כשתצרף ג' שמות של אברהם יצחק ישראל יחד יעלה במספר קטן מ"ג שהוא במספר קטן ז' כמספר קטן של ע', אבל בעת שהיה נקרא יעקב היה עולה המספר קטן של אברהם יצחק יעקב מ"ד שהוא מספר קטן ח', לכן נקרא 'ישראל' כדי שלא יקימו בח"ת . (אי נמי, על יעקב לבד קאי, כי יעקב עם הכולל במספר קטן י"ב, כח"ת במספר קטן. וכדי לקיים מאמר אמו קצתי בחיי מבנות חת, לכן נקרא ישראל).
מה) - כדי שלא יקימו בחת: פי' כי על ידי שם אבותינו נתקן ונפתח העין כנזכר, ולמה כדי שלא יקימו בקליפות ח"ת שהיא סתימת העין בסוד ותהיינה מרות רוח ליצחק ולרבקה בע"ז, ותכהינה עיניו מראות. וז"ש "אשרי עין הרואה כל אלה", ר"ל שאינו פוגם עיניו בכל אלה בסוד אלה אלהיך ישראל, ומאמר המקונן על אלה אני בוכיה (רק צריך לראות מי ברא אלה, וזהו ואשרי עין הרואה כל אלה, עיין זוה"ק הקדמה (א:) , ויחי רכ"ח).
מו) - כי הוא אמת: פי' שלא יקימו בחת כנזכר, "ואשרי עין הרואה כל אלה כי הוא אמת", פירושו, אלה במספר קטן כמספר קטן של אמת, כי על ידי תיקון העין כנזכר יתבטל השקר שהוא עבודה זרה ואז האמת יש לו רגלים ויקוים באמת.
מז) - ממנה בן הנדה חת בשמו וחת בתוארו: ר"ל ח' פשוטה כזה ח רמוזה בשמו, וחת במילואה בתוארו כזה חת רמוזה בבן הנדה.
מז) - העולה משיח יצא מעם השם: פי' גם משיח במספר קטן עולה ט"ז שהוא ב' פעמים ח"ת.
מח) - ומהויות הנחש אשר הוא גם כן חת: פי' כי נחש במספר קטן ט"ז שהוא ב' פעמים ח"ת.
מט) - וכפה על האמת את מכסת שקרו ולדבר בהשם: פי' שקר במספר קטן ששה, וכשתוסיף עליו עוד ט' שהוא מספר קטן של אמת} -- יעלה י"ה. וזהו אמרו בהשם, חתימת **עה האמת.
נ) - אשר הוא העין אשר תלעג לאב: פי' משיח במספר קטן ט"ז, וט"ז במספר קטן ז', כמו ע' במספר קטן.
נא) - בי"ה בשש: פי', נגע במספר קטן י"ה בש"ש, ר"ל בשש במספר קטן של שקר שהוסיפו על האמת.
נב) - בשש: שהוא מספר קטן שקר כנזכר.
נג) - בשקץ: שקץ במספר קטן י"ג כמנין אחד, וזהו "האחדות בשקץ".
נד) - שלוחים הנרמזים בעין: פי', שלוחים במספר קטן כ"ה, וכ"ה במספר קטן ז' כמספר קטן של ע'.
נה) - שהטומאה הגברת יד: פי', טומאה במספר קטן כ"ה, וכ"ה במספר קטן ז' כמספר קטן של ע' כנזכר, ופי' גבר עולה גם כן ז', וב' פעמים ז' עולה י"ד.
נו) - בטהרה אהיה אשר אהיה באמת: פי' טהרה במספר קטן עולה כ"א כמספר אהיה, ו אהי"ה פעמים אהי"ה אהי"ה פעמים אהי"ה שווה 441 עולה תמ"א שהוא כמספר אמת (תמא למפרע - אמת).
נז) - כי במה נחשב הוא: פי' מה עולה אדם שהוא קרא עצמו אדם (עיין זוה"ק תזריע מ"ח). נחשב הוא מהפושעים שהם להעמיד השילוש באמת. ואמר נחשב הוא מהפושעים, הוא - מספר י"ב, מן - מספר קטן ט' כמספר קטן אמת (משמע דה"ג דהכי גריס מן הפושעים).
נח) - נשאר מת מאמת: פי' הואיל שנחסר אלף מאמת נשאר מת. וח"ת, ר"ל כי מת מספר קטן חת, שהוא חת מחט אנושי, מזוהמת הנחש שהוא גם כן מספר קטן חת כנזכר.
נט) - וכל הנוגע בו יטמא: פי' בחט הנזכר.
ס) - שלוחי המות וכו' עד אנשי חרם: פי', מות בגימטריא חרם במספר קטן.
סא) - כאחד הנרדף בעין: פי', אחד במספר קטן עין במילואה.
סב) - שהמה חת הקדושה: פי' ב' פעמים אחד ב' פעמים אחד שווה 26 עולה כ"ו כמספר השם הקדוש, ובמספר קטן ח'.
סג) - חמץ בן יין שלש בן עין: פי' חומץ במספר קטן כ"ז, וכ"ז במספר קטן ט'. יין במספר קטן ז', שלש במספר קטן ט' כמספר חומץ, וע' במספר קטן ז' כמספר קטן יין, לשון נופל על לשון. וגם רומז בזה שהחמיץ ויצא מכלל דת ישראל וכפר באחדות השי"ת וזהו אומרו "שלש בן עין", ר"ל שהאומות[3] השיל' לכפור באמונות אבותינו באלקינו שהוא היחוד שהוא במספר קטן של מלואות העין שהוא עולה אחד כנזכר.
סד) - בלי השגחת וכו': פי' ידוע כי אין לסט"א חיים מגרמיה אלא מה שיונק מהקדושה בהשגחת השי"ת, וכיון שחסר השגחתו ממנו אז הרשעה מעצמה תכלה, וזהו אמרו בלי השגחת עינים הרואות כל לבעלת לשה"ר, ואפשר כי השם עולה י"ז במספר קטן כמספר קטן של לשון, כי אין לו יד כו', ר"ל שיסיר השגחת עינים הנזכר כי ב' פעמים ע' עולה (במספר קטן) יד. ואמר שרוף הוא ולא מלאך, ר"ל שרף במספר קטן י"ג - היפך מלאך כי מלאך גם כן במספר קטן י"ג, כי הך' פשוטה של מלאך הוא ה' כידוע. ואמר שרוף הוא - מלשון "שריפה כל ארצה" (דברים, כט).
סה) - לדבר כל אלה בשם אמת: פי' אלה במספר קטן של אמת, באמרו כל אלה בסוד "אלה אלהיך ישראל וגו'". (עיין לעיל אות מ"ה).
סו) - משה אשר מספרו וכו': פי' משה במספר קטן כמספר שבטי ישראל.
סז) - המים אשר המה אמת: פי' מים במספר קטן ט' כמספר קטן אמת. ונתן התורה בטוב - פירוש, התורה במספר קטן טוב.
סח) - בשני ידים ברמ"ח ובשס"ה העולה כ"ח יחד: פי', ב' פעמים יד עולה במספר קטן של רמ"ח ושס"ה שעולים ג"כ כ"ח.
סט) - כי אהרן אחד: פי' אהרן מספר קטן י"ג, וכן עגל.
ע) - אשר הוא אחד: פי', אחד עולה י"ג, וי"ג במספר קטן כמספר קטן של אש - ופיזר אותו וכו', פי' מים היא במספר קטן ט' כמספר קטן אמת.
עא) - מיהודא בשילוש: פי', יהודא מספר קטן כ"א, וכ"א במספר קטן ג' - רמז על חטא השילוש שבא בזמן הבית שני שאז נקראו על שם יהודא בלבד.
עב) - בעט העין: פי', עט במספר קטן ט"ז, כע' במספר קטן.
עג) - ברזל ביד: פי' ברזל במספר קטן יד.
עד) - באדם: פי', רומז לסייעתם שהם בוטחים באדם שהוא משיח ואומרים שהוא שולח חטאותיהם, וזהו מן השם יסיר לבו.
עה) - מקור מים חיים האמת והנותן ביד השם: פי', מים במספר קטן כאמת במספר קטן, וחיים במספר קטן י"ד.
עו) - איה דבר השם בעין הרע: פי', איה במספר קטן ז', כמספר קטן של ע'.
עז) - ירמיה זהו התורה והמצות: ר"ל ירמיה במספר קטן י"ג, שהוא מספר קטן ד'. וגם התורה במספר קטן כ"ב שהוא גם כן במספר קטן ד'.
עח) - בלשון הרע רמז ללשון: (ר"ל ללשון הנאמר במקרא וכן הוא בתרגום שם (ירמיה, יח).
עט) - אשר המה במום: פי' אדמה מספר קטן מום.
פ) - וביד: פי', מום מספר קטן י"ד.
פא) - אויבנו הגשמי והרוחני: הגשמי הם אומות העולם שונאי ישראל, ואויב הרוחני הוא הלשון והוא יצה"ר.
פב) - באלקים ולא באדם: פי', לא כמו שאומרים שאלוה נעשה אדם שהוא משיחם ובא כדי לסלוח להם חטאותיהם ולפדותם מגיהנם. אבל אנחנו ב"י בני ישראל תשועת עולמים.
פג) - לאסור חגיגנו וכו' במשיח בן יוסף: פי' חגיגינו[4] במספר קטן כמספר קטן משיח בן יוסף.
פד) - וכ"ח מלא שלו הוא גוג ומגוג: פי', גוג ומגוג[5] מספר קטן שלו עולה כ"ח.
פה) - ותאבד על ידי כ"ח השם הוא אחדות אלקינו: פי' כ"ח במספר קטן רומז לאחדות כנזכר (לעיל אות י"ח).
פו) - הקשת משמאלו הוא חת: פי', קשת במספר קטן ח', והחץ במספר קטן י"ז שהוא במספר קטן ח'.
פירוש ר' אלעזר אשכנזי - דפוס אנטוורפן[עריכה]
- אמר אליעזר בר"י אשכנזי לפרש הדברים הסתומים במגלה הזאת
א*) - שלאחר שני גירושין כו': ר"ל אחר שני גליות, גלות בבל וגלות אדום (והמוציא לאור הראשון מביא בשם הה"צ מבעלז זצ"ל לפרש כי קאי על חורבן בית ראשון ושני).
תפשוט הקטן כו': ר"ל האומה הישראלית שנאמר כי אתם המעט (דברים, ז).
ב*) - פי' אי"ן במספר קטן שבעה. "ובאמירה שהיא אחדות" - פי' אמירה במספר קטן אח"ד.
ג*) - פי' כי די"ן במספר קטן שש"ת, רחם במספר קטן שביעי.
ד*) - בסוד אמת: כי שב"ת ואמ"ת מספרן שוה במספר קטן - ט'.
ה*) - כי גם אדם במספר קטן הוא ט'.
ו*) - שהיא ה' של אדמה.
ז*) - פי' אדמ"ה במספר קטן - י"ד, בצלמו במספר קטן עם הכולל ביו"ד ה"ה.
ח*) - בקריאתם: הוא ה"ה כזה במלואה הוא מספר יו"ד, ושניהם עולים י"ד, ר"ל ה"ה יו"ד במספר קטן עם ג' אותיות עולים י"ד.
ט*) - ר"ל י"ד במספר קטן - ה'. ומספר ב' משתי ידים - הוא ז'.
י*) - סוד האדם הנזכר, מלשמור אותו עץ הדעת כו' כי הויה במספר קטן עולה טוב, וכן ח"ט שהוא רע גם כן מספרו כך, כי את זה לעומת זה עשה אלהים, ועל ידי הטוב יוכנע הרע שהיא הח"ט.
יא*) - פי' ב' פעמים י"ז עולה ל"ד[6] שהוא במספר קטן ז', הוא העי"ן, ר"ל עי"ן במספר קטן ז' שהוא הנחש במספר קטן י"ו, וי"ו במספר קטן - ז'.
יב*) - ולא פי' ע"י הח"ט תוסף העין של עין העגל על האמת שעולה יחד במספר קטן י"ו כמספר קטן של נחש.
יג*) - שהאיש עומד ברחם כו' כנזכר, "ואשה יוצאת מאמת", פי' כי אש"ה במספר קטן כמספר קטן של אמ"ת, "הלכה לבטל האמת" פי' הנחש הלך לבטל האמת, לעורר העין שנחסרה על ידם. ובמה רצתה לעורר העין? על זה אמר בח"ט, ר"ל עי"ן של עון[7], בכח הנחש מנחש להשאיר אותם בטו"ר, ובדו"ר להאבידם מתואר אדם, ר"ל שהוא בסוד האמת כנזכר. וז"ש שיהיו דבריו נשמעים באמת כנזכר.
יד*) - עיני במספר קטן - י"ד. ושני פעמים י"ד עולה כ"ח. וז"ש "עיני שניהם".
"והיו כעורים" - פי' ב' פעמים עי"ן מספר קטן י"ד, כמספר עורים במספר קטן.
"ופרקו באחדות" - פי' כי עי"ן במספר קטן ז', ומספר ב' של ב' עינים - הוא ט'. וכשהוסיף עליו עוד ד' של מספר הארבע עינים יעלה י"ג כמספר אח"ד שהוא אחדות.
"העולה כ"ח", פי' כי אלהינו במספר קטן עולה כ"א, וששה אותיותיו והכולל עולין כ"ח.
טו*) - פי' גחו"ן כמספר קטן של עין, ועפר במספר קטן כמו ח"ט, והוא מדה כנגד מדה על שהחטיא את האדם,
"והוא ישופך ראש", פי' ראש במספר קטן ששה כמספר ששה אותיות של חר"ם די"ן, הוא כ"ד, שהוא עולה גם כן ששה במספר קטן.
טז*) - כי עק"ב במספר קטן עולה י', שהוא רמז לאחדות באין סוף ב"ה כידוע.
יז*) - קו"ץ במספר קטן הוא י"ו, כמספר קטן של מילוי העין עם ג' אותיות. או אפשר לפרש קוץ במספר קטן י"ו שהוא מספר קטן ז', כמספר קטן של ע'.
"דרד"ר הוא שלש", פי' דרד"ר במספר קטן י"ב שהוא עולה ג'.
יח*) - פי' שהוא רמז לאמונת השילוש שאומרים על אל אחד שהם ב' אלים, ב' - אב ובן, ורוח הוא הג' המיחדם. וז"ש "על אל אלים באחד", ר"ל אל אלים במספר קטן י"ג כמו אח"ד, העולים קוץ ודרדר, ר"ל במספר קטן של אל אלים הוא י"ג, ומס' אח"ד של מה שאומרים שהרוח מיחד האלים כאחד. וכשתוסף עוד ב' של הב' פעמים י"ג נעשה הכל אחד במספר קטן של קוץ ודרדר שהוא כ"ח - כח השטן כנזכר.
"שתוציא ממנו העין" - פי' שכ"ז השילוש הנזכר, תוציא מן העין שהוא גם כן במספר קטן י"ג כמספר אח"ד, וכל זה גורם העין לעורר העין הרע הזה.
"ותשאר שלש" - פי' כי דרדר הוא י"ב, וגם שלש כשתעשה הם י"ב, אפשר שהוא רמז להי"ב תלמידים מפלוני ולהשילוש שנתפשט על ידו. וז"ש "ותשאר שלש במקום הדרדר", שאחר מות פלוני תשאר השילוש במקום הדרדר העולה י"ב שהם י"ב תלמידיו בעוה"ר, וזהו גורם הח"ט כנזכר בשביל שלא אמרו האמת שהוא ט', במספר קטן, ועל ידי העין נחסר מהאמת ז' שהוא עין במספר קטן, וגם פגמו בשבת שהוא ז' כנזכר, וכנחסר ז' מאמת שהוא יו"ד עם הכולל - נשאר ג'. וגרם טעות השילוש בשותף עם האחדות כנזכר.
יט*) - פי' לחם במספר קטן י"ה. ב' פעמים לח"ם גימטריא במספר קטן י"ה.
"עד שובך אל האמת באדמה" - כי אמ"ת במספר קטן אדמה, והוספת ה' הוא יו"ד כנזכר.
כ*) - ר"ל עפר עולה במספר קטן כמו ח"ט.
כא*) - פי' ד"ל במספר קטן ז' כמנין של ע'.
כב*) - אור במספר קטן ט' כמו אמת במספר קטן.
כג*) - עי"ן במילואו במספר קטן כמו אחד.
כד*) - כי אחת במספר קטן כמו אמת במספר קטן.[8]
כה*) - במספר קטן של שמנה כחת של ח"ט. ואפשר כיון שהח' מח"ט רמז לדם, אם כן הט' מחט רמז לטומאה, ר"ל דם טומאה.
כו*) - מבנות חת: חת הוא רמז לדם הנזכר.
ומ"ש, חת במלואה הוא רמז גם כן לי"ב מאחד, בחסרון הא' כנזכר. וז"ש למך פי' יל"ד מספר קטן עולה דם כנזכר.
כז*) - כי בזמן הבית נכנס העין הנזכר על ידי הבי"ת שהיא במספר קטן ז' כמספר קטן של ע'. אך אחר החרב"ן שהוא מספר קטן ח"ט שהוא גרם ונחרב הבית, ואז נתעורר העי"ן הנזכר ונתמלאה העי"ן. וז"ש מליאת עי"ן בעי"ן. ר"ל שנתמלאה ע' בע'. ר"ל עון של ע' גרם למלאות בעין, אז תבוא העין, ר"ל כיון שנתמלאה העי"ן שמספר קטן י"ג כמספר אחד, אז תהיה האחדות כו' באחד והוא רומז לפלוני והי"ב תלמידים שהחזיקו בשילוש שהוא א', ואמר ע"י קצת, כי קצת תלמידים היו מקטני אמוני ישראל, וקצת היו משומרי אמונת הגוים, וזהו אמרו "ומהם באים כו' בשיקוץ חת", כי קליפת ח"ת במספר קטן י"ב כמו תלמידיו, וא"ל שהת' מח"ת רמז לח"ת.
כח*) - כי ערל כמספר קטן י"ב, ירמוז לתלמידיו י"ב שע"י חיזוק השילוש שהוא גם כן רומז בערל, דהיינו כשתוסיף מספר העשירית של הערל כזה: ע"ל שהם עולים יחד במספר קטן י', והריש של ערל, יעלה הכל למספר ג'. והוא השילוש. והוא סוד ג' שנים של ערלה שהתורה אסרה לנו שהוא ג' קליפות שבאגוז כידוע מזוה"ק.
ולהשאיר אברם במספר קטן ט' והוא אמת.
אהיה אשר אהיה, כי ג' אלפי"ן אלף אלף אלף, במילואם עולה כ"א במספר קטן י"ב. וכלם במספר ל"ו שהוא גם כן ט' כמנין אמת.
והוסיף לו חמש, פי' שהוסיף ה' על אברם שהוא ט' במספר קטן ועולה י"ד.
כט*) - פי' היו"ד שהיא אחדות האין סוף כנזכר.
ונתן במקומה חמש, שהיא ה' ונקראת שרה.
ל*) - ר"ל שר"י במספר קטן ששה חסר מעי"ן שהיא במספר קטן ז', ע"י ראית חוה כמ"ש ותרא האשה כי נחמד העץ וכו', וכשנתוסף ה' על שרה נתמלאה העין, ר"ל כי ש"ר משר"י הוא מספר ת"ק, וידוע כי ך' פשוטה מספר ת"ק, וכשתתננה בראש התיבה עם ה' של שרה בסוד כ"ה יהיה זרעך - אז נחשב הך לשנים במספר קטן ועם ה' יעלה ז' כמספר קטן של ע'. וז"ש "למלאות עיניה". וזהו ותרא שרה את בן הגר כו' מצחק, שהוא לשון ע"ז, ושרה באה לתקן בראייתה את פגם ראיית חוה בסוד ותרא כנזכר.
לא*) - פי' כי שרה במספר קטן י' שהוא אחדות אין סוף ברוך הוא.
"ושם אבותינו מביאים כו' לפיכך נקרא כו'", פי' כשתצרף ג' שמות של האבות - אברהם יצחק ישראל - יחד, יעלו במספר קטן מ"ג שהוא ז' כמספר קטן של ע', "כדי שלא יקומו" פי' כי על ידי שם אבותינו נתקן ונפתח העין כנזכר ולמה כדי שלא יקומו בקליפת ח"ת שהיא סתימת העין בסוד ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה בע"ז, ותכהינה עיניו מראות.
וזשה"כ "אשרי עין רואה כל אלה", ר"ל שאינו פוגם בעיניו בכל אלה בסוד אלה אלהיך ישראל וכו' וכמאמר המקונן על אלה אני בוכיה,
"כי הוא אמת" - ר"ל אלה במספר קטן אמת, כי על ידי תיקון העין הנזכר יבוטל השקר שהוא ע"ז, ואז האמת יש לו רגלים ויקום באמת.
לב*) - פי' בן במספר קטן ז', נדה במספר קטן - י"ד, שהוא מספר קטן ח'. וכשתצטרף מספר ז' יעלה במספר קטן י"ב כמספר קטן של ח"ת. וגם פלוני (ישוע) הידוע במספר קטן י"ז, וי"ז במספר קטן ח'.
וז"ש "ח"ת בשמו וח"ת בתוארו", ר"ל חת פשוטה כזה ח' רמוזה בשמו, וח"ת במלואה בתוארו כנזכר בן הנדה.
לג*) - כי גם משיח במספר קטן עולה י"ו שהוא ב' פעמים ח'.
"ומהויות הנחש", כי נחש במספר קטן י"ו שהוא ב' פעמים ח'.
לד*) - שק"ר במספר קטן וא"ו, וכשתוסיף עליה ט' שהוא מספר קטן של אמת - יעלה י"ה.
וז"ש "בהשם חתימות עם אמת".
לה*) - פי' משיח במספר קטן י"ו, וי"ו במספר קטן ז' כמו של מספר קטן ע'.
"ביה בשש" - פי' נגע במספר קטן י"ה, בש"ש ר"ל בשש שהוא מספר קטן של שקר שהוסיפו על האמת.
לו*) - בשש מספר קטן של שקר כנזכר.
לז*) - פי' שקץ במספר קטן י"ג כמנין אחד.
לח*) - פי' שלוחים במספר קטן כ"ה, וכ"ה במספר קטן ז' כמספר קטן של ע'.
לט*) - פי' טומאה במספר קטן כ"ה, וכ"ה במספר קטן ז' - מספר קטן של ע', כנזכר. וגב"ר גם כן מספר קטן ז' - עולה י"ד.
מ*) - פי' טהרה במספר קטן כ"א כמספר אהיה, ואהיה פעמים אהיה עולה תמ"א - אמת וכנזכר.
מא*) - פי' במה עולה אדם (מ"ה), הוא פלוני הידוע שקרא עצמו תמיד אדם, נחשב הוא מן הפושעים שהם י"ב תלמידים והעמיד השילוש באמת. ואמר "נחשב מן הפושעים" כי הו"א במספר י"ב, ומ"ן מספר קטן ט' כמספר קטן אמת.
מב*) - הואיל שנחסר א' מאמת נשארו אותיות מת, וח"ת מח"ט, כי מ"ת במספר קטן ח', שהוא ח' מח"ט אנושי, שהוא מספר קטן ח' ומ"ת הנזכר.
מג*) - פי' ב"ו גימטריא ח' מח"ט הנזכר.
מד*) - פי' מות גימטריא חרם במספר קטן.
מה*) - פי' כי אחד במספר קטן כמספר קטן עי"ן במלואה - י"ג.
מו*) - פי' כי ב' פעמים אחד עולה כ"ו כמספר השם וכמספר ח'.
מז*) - פי' חומץ במספר קטן כ"ז, וכ"ז במספר קטן - ט'. יי"ן במספר קטן - ז'. וגם שלש במספר קטן - ט'. וע' במספר קטן ז' כמספר קטן של יין. והוא לשון נופל על לשון. וגם רמז בזה שהחמיץ ויצא מכלל דת ישראל וכפר באחדות השם. וזהו אומרו "שלש בן עין", ר"ל שהאמת השילוש, וכפר באמונת אבותינו שהוא היחוד שהוא במספר קטן של מלואת העין שהוא עולה אח"ד.
מח*) - בלי לחש כו': כי ידוע שאין להסט"א חיות מגרמה אלא מה שיונק מהקדושה בהשגחת הש"י. וכיון שמסיר השגחות ממנו ואז הרשעה מעצמה תכלה. וזהו אמרו בלי השגחת עינים הרואות כל לבעלי לשון הרע. ואפשר שרמז לשם הנוצרי ישו"ע העולה י"ז כמספר קטן של לשו"ן, כי אין לו יד כו' - ר"ל כי כיון שיסיר השגחת עינים הנזכר, כי ב' פעמים ע' עולה י"ד.
ואמר "מות ולא חיים", כי מות במספר קטן י"ד, ולא חיי"ם שהוא גם כן י"ד.
ואמר "שרף" - מספר קטן י"ג - היפך מלאך, כי מלאך במספר קטן גם כן י"ג כי ה-ך' פשוטה של מלאך הוא ה' כידוע. ואמר 'שרף' - לשון שריפה כל ארצה.
מט*) - פי', אלה במספר קטן אמת, באמרו כל אלה שהוא לרמז ע"ז, סוד אלה אלהיך.
נ*) - פי' משה במספר קטן י"ב כמספר שבטי ישראל.
נא*) - פי' מים במספר קטן ט' כמספר קטן של אמ"ת.
"ונתן התורה בטוב" - פי' תורה במספר קטן טוב.
נב*) - פי' ב' פעמים י"ד הוא כמספר קטן של רמ"ח שס"ה שהוא מספר גם כן כ"ח.
נג*) - כי אהרן במספר קטן - י"ג, כמנין אחד.
נד*) - אחד עולה י"ג, וי"ג במספר קטן - ד', כמספר קטן של א"ש.
"ופיזר כו' באמת" - פי' מים במספר קטן הוא ט' כמספר קטן של אמ"ת.
נה*) - פי' יהודה במספר קטן כ"א, וכ"א מספר קטן - ג'. ורמז על חטא השילוש שבא בזמן בית שני שאז נקרא על שם יהודה לבד.
"בעט הוא העין" - פי' ע"ט במספר קטן - י"ו, שהוא במספר קטן ז', כמספר קטן של ע'.
"ברזל ביד" - פי' ברז"ל במספר קטן י"ד.
נו*) - רמז לאותם שהם בוטחים באדם שהוא משיח ואמרים שהוא שליח לכפר חטאתיהם. וז"ש מן השם יסיר לבו.
נז*) - מקור מים חיים האמת כו': פי' מים במספר קטן - ט', כמספר קטן של אמ"ת. וחיים במספר קטן של י"ד.
נח*) - פי' אי"ה מספר קטן - ז', מספר קטן של ע'.
נט*) - ר"ל ירום במספר קטן - י"ג, שהוא במספר קטן ד'. וגם התורה במספר קטן כ"ב שהוא גם כן מספר קטן ד'.
ס*) - פי' רמז ללשון לועזים.
סא*) - ובי"ד: פי' מום במספר קטן - יד.
סב*) - אויבנו הגשמי הם אומות העולם, שונאי ישראל. והרוחני הוא השטן הוא היצה"ר.
סג*) - בה' ולא באדם: פי' לא כמו שהנוצרים אומרים שאלהים נעשה אדם שהוא משיחם כדי לסלוח להם על חטאתיהם ולפדותם מגיהנם, אבל אנחנו בני ישראל נשענים בה' תשועת עולמים.
סד*) - לאסור חגינו כו' במשיח בן יוסף: פי' חגינ"ו מזב"ח מספר קטן מ"ד כמספר קטן משי"ח בן יוסף.
סה*) - וכח מלא של גוג ומגוג: פי' גוג ומגוג המספר קטן שלו עולה כ"ח.
"ותאבד על ידי כח השם אשר הוא אחדות אלהינו" - פי' כ"ח במספר קטן יו"ד - רמז לאחדות כנזכר.
סו*) - הקשת משמאלו זהו ח"ת: פי' קש"ת במספר קטן הוא ח'.
"והחץ כו'" - חץ במספר קטן - י"ז, שהוא במספר קטן ח' כידוע.
- סליק פירוש האגרת
הערות[עריכה]
- ^ לא הבנתי. ואולי צ"ל אד"ם - ויקיעורך
- ^ אולי כוונתו שמספר קטן של אברם עולה כמ"ק של אמת, וצע"ע - ויקיעורך
- ^ אולי צריך להגיה "שאמונת" - ויקיעורך
- ^ בדפוס אנטוורפן הגיה חגינו מזבח, ואז החשבון מסתדר - ויקיעורך
- ^ גוג מגוג
- ^ כאן הגהתי מסברא, ובדפוס כתוב י"ד שאין לו מובן - ויקיעורך
- ^ כך נראה כתוב בדפוס "עון" ולא 'עין', וצע"ע - ויקיעורך
- ^ אינו מובן לי. ולענ"ד צריך להגיה "כי אשה במספר קטן כמו אמת וכולי", וצע"ע - ויקיעורך