אברהם גוטליב על משלי ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אברהם גוטליב על משלי · ז · >>

פסוקים א-ד

א בְּנִי שְׁמֹר אֲמָרָי וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ. ב שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹן עֵינֶיךָ. ג קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ. ד אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וּמֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא. (משלי ז, א-ד)

"בני שמור אמרי, ומצוותי תצפון איתך" - יש לשמור את המצוות ולקיימן על פי ההדרכה, באופן מעשי.

"שמור מצוותי וחיה, ותורתי כאישון עיניך" - שמור את המצוות ליישומן לחיים כתורת חיים, שהיא תורת ה'. על מצוות התורה ליישומן, להיות שמורות היטב, כבבת העין-כאישון העין. על המצוות להיות שגורות וברורות לעשיה.

"קשרם על אצבעותיך, כתבם על לוח לבך" - לשם זכירה מתמדת של המצוות התורה עליך לקשרם, כביכול, על אצבעותיך לאות על ידך ועל לבך - כתובות על לוח לבך, כנגד הלב - מקור הרגש האנושי לזיכרון תמידי.

"אמור לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא" - כדאי ומומלץ מאוד לדבוק בחכמה והבינה כדרך חיים חיובית אידיאלית. לחכמה תאמר "אחותי את" - שיש לנו קרבה בקשר דם בל ינתק. "ומודע"-מַכָּר, הקרוב קרבת נפש-ידיד נפש, "לבינה תקרא"- היא התבונה היישומית.

פסוקים ה-כז

(חסר)


<< · אברהם גוטליב על משלי · ז · >>