אברבנאל על בראשית מט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מתוך: אברבנאל על בראשית מט (עריכה)

ואחר זה עשה חקירה בשמעון, שנולד אחר ראובן, ובלוי, שנולד אחר שמעון.

ושיתף שניהם יחד, לפי שהסיבה אשר זכר בשניהם היא אחת, שווה ומתדמה, והוא אמרו (בראשית מט ה): "שמעון ולוי אחים, כלי חמס מכרותיהם". ובאמרו "אחים" הורה שהיו תכונותיהם שוות, כי הם אחים בטבעם.

ואפשר לפרש "אחים" בערך דינה, ואמר ששמעון ולוי הראו עצמן באחוה רבה לדינה אחותם, לנקום נקמתה, כי ייחם לבבם על כבודה, אבל "כלי חמס מכרותיהם".

ומילת "מכרותיהם" היא זרה, אך לפי העניין ראוי לפרש, אם מעניין מקח וממכר, או מעניין מחשבה, רוצה לומר, כל סחורותיהם וכל מכירותם וקניינם, או כל מחשבותיהם, אינם כי אם לעשות חמס וגזל, כאילו מחשבותם כלי חמס.