אבן עזרא על רות ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על רותפרק ד' • פסוק ז' | >>
א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יד • טו • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


רות ד', ז':

וְזֹאת֩ לְפָנִ֨ים בְּיִשְׂרָאֵ֜ל עַל־הַגְּאֻלָּ֤ה וְעַל־הַתְּמוּרָה֙ לְקַיֵּ֣ם כׇּל־דָּבָ֔ר שָׁלַ֥ף אִ֛ישׁ נַעֲל֖וֹ וְנָתַ֣ן לְרֵעֵ֑הוּ וְזֹ֥את הַתְּעוּדָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃


לפנים – בימים קדמונים שעברו, כמו "הפנים" שהם הראשונים.

על הגאולה – אם אדם יגאל או יחליף שדה בשדה.

וזאת התעודה – מגזרת "עדות", על זה היו מעידים. ויש מפרש במלת תעודה – רגילות ומנהג. והראשון הוא הנכון.