לדלג לתוכן

אבן עזרא על בראשית ל לז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על בראשיתפרק ל' • פסוק ל"ז | >>
א • ב • ג • ו • ח • יא • יג • יד • טו • כ • כא • כג • כו • כז • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל', ל"ז:

וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת׃


מקַל — בפת"ח הקו"ף, בעבור שהוא סמוך.

לבנה לוז וערמון — עצים הם, רק לח שם התואר. והגאון אמר כי לוז – שקדים, בעבור שנקרא כן בלשון ישמעאל, כי הב' לשונות והארמית ממשפחה אחת היו.

מחשוף הלבן — שחשף הקלף, כמו "חשף ה'" (ישעיהו נב, י):