לדלג לתוכן

אבן עזרא על בראשית לח יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| אבן עזרא על בראשיתפרק ל"ח • פסוק י"ד | >>
א • ב • ה • ח • ט • יא • יב • יד • טו • יח • כג • כד • כה • כו • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ח, י"ד:

וַתָּ֩סַר֩ בִּגְדֵ֨י אַלְמְנוּתָ֜הּ מֵֽעָלֶ֗יהָ וַתְּכַ֤ס בַּצָּעִיף֙ וַתִּתְעַלָּ֔ף וַתֵּ֙שֶׁב֙ בְּפֶ֣תַח עֵינַ֔יִם אֲשֶׁ֖ר עַל־דֶּ֣רֶךְ תִּמְנָ֑תָה כִּ֤י רָאֲתָה֙ כִּֽי־גָדַ֣ל שֵׁלָ֔ה וְהִ֕וא לֹֽא־נִתְּנָ֥ה ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃


ותכס — פועל יוצא, וטעמו: ותכס עצמה.

ותתעלף — טעמו שהסתירה פניה. וכן "ויתעלף" (יונה ד, ח), הסתיר פניו בבגדיו. וקרוב מהם, "מעולפת ספירים" (שיר השירים ה, יד).

בפתח עינים — שם מקום. ויש אומרים כי שני מעיינות מים היו בדרך, ויש להם כדמות פתח, ומשם יעבור יהודה בשובו אל מקומו: