אבן עזרא על בראשית א ט
<< | אבן עזרא על בראשית • פרק א' • פסוק ט' |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יד • טז • יז • יח • כ • כא • כב • כד • כו • כט • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃
ויאמר — כפי דעתי שזו הפרשה דבקה עם אשר עליה, כי הרקיע לא נעשה עד אשר יבשה הארץ. והעד, "ביום עשות ד' אלהים ארץ ושמים" (בראשית ב ד), והנה ביום אחד נעשו. והיראות דבר נסתר והיקוות מפוזר איננה בריאה. וכן טעמו, וכבר אמר אלהים יקוו המים, ויש כמוהו בתורה למאות. והנה בפרשת בראשית אתן לך עדים שנים: האחד, "וישם שם את האדם אשר יצר" (בראשית ב ח), ואחרי כן "ויצמח ד' אלהים" (בראשית ב ט), וקודם האדם הצמיחם. והעד השני, שציווה אדם שלא יאכל מעץ הדעת, ואחריו כתיב: "ויצר ד' אלהים מן האדמה" (בראשית ב יט), רק פירושו: וכבר יצר. ועל זה הפירוש יהיה "וירא אלהים כי טוב" (פסוק י) דבק עם בריאת יום שני, ו"תדשא הארץ" (פסוק יא) תחילת יום שלישי. ופירוש יקוו – יתחברו, וכן: "ונקוו אליה" (ירמיהו ג יז). ואמר ימים, בעבור שאין שם ים שיקיף כל הארץ: