קטגוריה:שיר השירים א
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א שיר השירים אשר לשלמה ב ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין ג לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך ד משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך
ה שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה ו אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי ז הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך ח אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים
ט לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי י נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים יא תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף יב עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו יג צרור המר דודי לי בין שדי ילין יד אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי טו הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים טז הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה יז קרות בתינו ארזים רחיטנו [רהיטנו] ברותים
א שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. ב יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. ג לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. ד מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ.
ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה. ו אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.
ט לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי. י נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים. יא תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף. יב עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. יג צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין. יד אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. טז הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה. יז קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רחיטנו [רַהִיטֵנוּ] בְּרוֹתִים.
א שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃ ב יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ ג לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃ ד מָשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃
ה שְׁחוֹרָ֤ה אֲנִי֙ וְֽנָאוָ֔ה בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם כְּאָהֳלֵ֣י קֵדָ֔ר כִּירִיע֖וֹת שְׁלֹמֹֽה׃ ו אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי׃ ז הַגִּ֣ידָה לִּ֗י שֶׁ֤אָהֲבָה֙ נַפְשִׁ֔י אֵיכָ֣ה תִרְעֶ֔ה אֵיכָ֖ה תַּרְבִּ֣יץ בַּֽצָּהֳרָ֑יִם שַׁלָּמָ֤ה אֶֽהְיֶה֙ כְּעֹ֣טְיָ֔ה עַ֖ל עֶדְרֵ֥י חֲבֵרֶֽיךָ׃ ח אִם־לֹ֤א תֵדְעִי֙ לָ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים צְֽאִי־לָ֞ךְ בְּעִקְבֵ֣י הַצֹּ֗אן וּרְעִי֙ אֶת־גְּדִיֹּתַ֔יִךְ עַ֖ל מִשְׁכְּנ֥וֹת הָרֹעִֽים׃
ט לְסֻסָתִי֙ בְּרִכְבֵ֣י פַרְעֹ֔ה דִּמִּיתִ֖יךְ רַעְיָתִֽי׃ י נָאו֤וּ לְחָיַ֙יִךְ֙ בַּתֹּרִ֔ים צַוָּארֵ֖ךְ בַּחֲרוּזִֽים׃ יא תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃ יב עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃ יג צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃ יד אֶשְׁכֹּ֨ל הַכֹּ֤פֶר׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בְּכַרְמֵ֖י עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ טו הִנָּ֤ךְ יָפָה֙ רַעְיָתִ֔י הִנָּ֥ךְ יָפָ֖ה עֵינַ֥יִךְ יוֹנִֽים׃ טז הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃ יז קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים רחיטנו [רַהִיטֵ֖נוּ] בְּרוֹתִֽים׃
|
|
|
א שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁרהשייך ל- (שכתב) לִשְׁלֹמֹה:
- ב יִשָּׁקֵנִיהלוואי וישקני מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָרגשות של קירבתך מִיָּיִן.
- ג לְרֵיחַבשביל להריח בהם שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים, שֶׁמֶןוכביכול אריח את השמן שאתה משוח בו תּוּרַקאפילו כאשר רק יוזכר שְׁמֶךָ, עַל כֵּןבגלל ריחך הטוב עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָכל הבחורות אוהבות אותך, לא רק אני (היא מצטנעת).
- ד מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָהנרוץ שנינו יחד, הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְאתה, החתן, הדומה בעיניי למלך חֲדָרָיו, נָגִילָהנשמח שנינו יחד וְנִשְׂמְחָה בָּךְ, נַזְכִּירָהאזכיר, אדבר על כך דֹדֶיךָשרגשות הקירבה אליך גורמים לשיכרון-חושים יותר מ- מִיַּיִן, מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָוגורמים לאהוב אותך באופן ישיר וללא מעצורים. {פ}
| "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי" (פסוק יג) - ראה בערך מור בויקיפדיה |
- ה שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָהולמרות זאת יפה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם! כְּאָהֳלֵי קֵדָרבני העם 'קדר' הגרים באוהלים, כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹהבית המקדש שבנה שלמה.
- ו אַל תִּרְאוּנִיתסתכלו עלי בבוז שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁאינני שחורה מלידה אלא רק מחשיפת-יתר לשמש (לחץ על המילה לפירוט), בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּכעסו עלי (מלשון חרון) בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָהשומרת אֶת הַכְּרָמִיםשמקובל לשומרם בימי הבציר, ימי הקיץ, כאשר השמש מכה בחזקה
←שמקובל לשומרם בימי הבציר, ימי הקיץ, כאשר השמש מכה בחזקה
, כַּרְמִי שֶׁלִּיואת ה'כרם' שלי, כלומר גופי לֹא נָטָרְתִּילא היה לי זמן לשמור ולטפח את יופיי.
- ז הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי: אֵיכָהאיפה תִרְעֶה? אֵיכָה תַּרְבִּיץתתן לצאן לרבוץ ולנוח בַּצָּהֳרָיִם? שַׁלָּמָהשהרי למה, מדוע שבמקום לבא אליך אצטרך להיות אֶהְיֶה כְּעֹטְיָהכעטופה, כזונה העוטפת פניה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ?
-
- ח אִםתשובת הדוד: האם אין את יודעת איך להגיע אלי? לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵיכרועה ההולכת בעקבות הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְהגדיים שלך עַלעל יד (וכך תמצאי אותי מבלי למשוך תשומת לב) מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. {פ}
- ט לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵישהיא כסוסה שעליה רוכב פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.
- י נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִיםהמקושטים בתכשיטים, צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים.
- יא תּוֹרֵיהם ה'תורים' מהפסוק הקודם זָהָב נַעֲשֶׂהאעשה לָּךְ, עִם נְקֻדּוֹתמשובצים בנקודות הַכָּסֶף.
- ח אִםתשובת הדוד: האם אין את יודעת איך להגיע אלי? לֹא תֵדְעִי לָךְ, הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵיכרועה ההולכת בעקבות הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְהגדיים שלך עַלעל יד (וכך תמצאי אותי מבלי למשוך תשומת לב) מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. {פ}
- יב עַדתשובת הרעיה: עד למרחוק, כביכול עד המקום שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹיושב במישתהו נִרְדִּיצמח הבושם שלי (כדימוי לאהוב שלה, שאת ריחו הטוב כבר הזכירה בפסוק ב) נָתַן רֵיחוֹ.
- יג צְרוֹרכחבילת הַמֹּרענפי השיח מור (שיח בושם) דּוֹדִי לִי, בֵּין שָׁדַיכמו שרשרת עם תליון (ונהגו לשים בקבוק קטן של בושם כתליון לשרשרת) יָלִיןיהיה שרוי תמיד.
- יד אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶרסוג נוסף של שיח עם ריח טוב דּוֹדִי לִי, בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. {ס}
-
- טו הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִיםיפות כמו עיני יונים.
מאמרים בקטגוריה "שיר השירים א"
דף קטגוריה זה כולל את 6 הדפים הבאים, מתוך 6 בקטגוריה כולה.
