קטגוריה:שיר השירים ז
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים ב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן ג שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים ד שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה ה צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק ו ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים ז מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים ח זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות ט אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים י וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים יא אני לדודי ועלי תשוקתו יב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים יג נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך יד הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך
א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם. ב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. ג שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ד שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה. ה צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק. ו רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים. ז מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים. ח זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. ט אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. י וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. יא אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. יב לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים. יג נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ. יד הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ.
א שׁ֤וּבִי שׁ֙וּבִי֙ הַשּׁ֣וּלַמִּ֔ית שׁ֥וּבִי שׁ֖וּבִי וְנֶחֱזֶה־בָּ֑ךְ מַֽה־תֶּחֱזוּ֙ בַּשּׁ֣וּלַמִּ֔ית כִּמְחֹלַ֖ת הַֽמַּחֲנָֽיִם׃ ב מַה־יָּפ֧וּ פְעָמַ֛יִךְ בַּנְּעָלִ֖ים בַּת־נָדִ֑יב חַמּוּקֵ֣י יְרֵכַ֔יִךְ כְּמ֣וֹ חֲלָאִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י אָמָּֽן׃ ג שָׁרְרֵךְ֙ אַגַּ֣ן הַסַּ֔הַר אַל־יֶחְסַ֖ר הַמָּ֑זֶג בִּטְנֵךְ֙ עֲרֵמַ֣ת חִטִּ֔ים סוּגָ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים׃ ד שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תָּאֳמֵ֥י צְבִיָּֽה׃ ה צַוָּארֵ֖ךְ כְּמִגְדַּ֣ל הַשֵּׁ֑ן עֵינַ֜יִךְ בְּרֵכ֣וֹת בְּחֶשְׁבּ֗וֹן עַל־שַׁ֙עַר֙ בַּת־רַבִּ֔ים אַפֵּךְ֙ כְּמִגְדַּ֣ל הַלְּבָנ֔וֹן צוֹפֶ֖ה פְּנֵ֥י דַמָּֽשֶׂק׃ ו רֹאשֵׁ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ כַּכַּרְמֶ֔ל וְדַלַּ֥ת רֹאשֵׁ֖ךְ כָּאַרְגָּמָ֑ן מֶ֖לֶךְ אָס֥וּר בָּרְהָטִֽים׃ ז מַה־יָּפִית֙ וּמַה־נָּעַ֔מְתְּ אַהֲבָ֖ה בַּתַּֽעֲנוּגִֽים׃ ח זֹ֤את קֽוֹמָתֵךְ֙ דָּֽמְתָ֣ה לְתָמָ֔ר וְשָׁדַ֖יִךְ לְאַשְׁכֹּלֽוֹת׃ ט אָמַ֙רְתִּי֙ אֶעֱלֶ֣ה בְתָמָ֔ר אֹֽחֲזָ֖ה בְּסַנְסִנָּ֑יו וְיִֽהְיוּ־נָ֤א שָׁדַ֙יִךְ֙ כְּאֶשְׁכְּל֣וֹת הַגֶּ֔פֶן וְרֵ֥יחַ אַפֵּ֖ךְ כַּתַּפּוּחִֽים׃ י וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃ יא אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ׃ יב לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃ יג נַשְׁכִּ֙ימָה֙ לַכְּרָמִ֔ים נִרְאֶ֞ה אִם פָּֽרְחָ֤ה הַגֶּ֙פֶן֙ פִּתַּ֣ח הַסְּמָדַ֔ר הֵנֵ֖צוּ הָרִמּוֹנִ֑ים שָׁ֛ם אֶתֵּ֥ן אֶת־דֹּדַ֖י לָֽךְ׃ יד הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙ כָּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ׃
-
-
- א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּיתהירושלמית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ.
-
- מַה תֶּחֱזוּוהיא עונה לבנות ירושלים הרוקדות בקבוצות: למה תירצו לראות אותי בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִםכאחת הרוקדת בין קבוצות המרקדות? אני ממהרת לדוד...?
-
- ב מַההדוד רואה אותה באה אליו בריקוד ואומר: יָּפוּ פְעָמַיִךְכפות רגלייך בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיבאת נראית כמו בת של אנשים חשובים, חַמּוּקֵיסיתרי, המקומות הניסתרים ב יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִיםתכשיטים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.
- ג שָׁרְרֵךְטבורך אַגַּןנראה כמו ספל גדול הַסַּהַרבצורת ירח אַלשלא יֶחְסַר הַמָּזֶג(בספל) מן המשקה המזוג לתוכו, בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָהגדורה, מוקפת בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
- ד שְׁנֵיכמו שכבר אמר לעיל ד, ה שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה.
- ה צַוָּארֵךְ כְּמִגְדַּל הַשֵּׁןהעשוי משן פיל (אולי הכוונה למגדל דוד שהוזכר לעיל ד, ד), עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹתיפות כמו בריכות המים בְּחֶשְׁבּוֹןבעיר חשבון (הנמצאת ליד מידבא, בירדן של ימינו) עַלהנמצאות ליד אחד משערי העיר הנקרא: שַׁעַר בַּת רַבִּים, אַפֵּךְ כְּמִגְדַּלכמו הר (הדומה בצורתו למגדל) הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק.
- ו רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶליפה כמו הר הכרמל וְדַלַּתמקלעת שיער רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָןכמו אריגת חוטים בצבע ארגמן, מֶלֶךְראשך הוא כמו מלך אָסוּרהקשור, המוקף בחוטים בָּרְהָטִיםבשערותייך.
- ז מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ, אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִיםאת כולך מלאת אהבה ותענוגים.
- ח זֹאתהנה קוֹמָתֵךְגובה קומתך דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹתלקבוצת פירות התמר
. - ט אָמַרְתִּי: אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיובענפי הפירות, וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִיםואריח את ריח נשימתך שהוא כמו ריח התפוחים.
- י וְחִכֵּךְהפה שלך, נשיקותייך יהיה כְּיֵין הַטּוֹבטעימות כמו יין טוב, הוֹלֵךְזורם היין לְדוֹדִיאלי (הוא אומר בשמה) לְמֵישָׁרִיםללא מעצורים, דּוֹבֵבוגורם להתנועע ולדבר שִׂפְתֵי יְשֵׁנִיםאפילו לשפתיים של אנשים ישנים.
- יא אֲנִיתשובתה לדוד: לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. {ס}
- יב לְכָה דוֹדִי, נֵצֵא הַשָּׂדֶה, נָלִינָה בַּכְּפָרִיםבין שיחי הכופר.
- יג נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִםבדומה לכתוב לעיל ו, יא פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדַרנפתחו הפרחים ההופכים לפרי, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים, שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַירגשות אהבתי לָךְ.
- יד הַדּוּדָאִיםצמחים שיש מסורת על כך שהם מעוררים אהבה (בראשית ל, יד)
דודא רפואי:נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּפיתחי הסוכה בה הם נמצאים כָּל מְגָדִיםפירות מתוקים, חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִיםוגם פירות שהבשילו ממזמן, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְוגם אני שמרתי והסתרתי לך משהו.
מאמרים בקטגוריה "שיר השירים ז"
דף קטגוריה זה כולל את 5 הדפים הבאים, מתוך 5 בקטגוריה כולה.