תרומת הדשן/ב/קעו
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קעו עתה הנני אשיבך על אשר כתבת למהרד"ו דרך משא ומתן ושלחת לידי כדי לראות שהוא לפי הדומה בעיניך צדיק וישר לפי דעתי לא ימצא כן. כתבת שתלמוד ערוך הוא בפנינו בפ' המפקיד דאין מקבלין עדות אפילו על האלם שלא בפניו מדבריך נראה שהבנת הגמרא דהוו עדים דחלי רק להעיד בפניו אבל שלא בפניו לא הוו דחלי. והאי מלתא לא בהוכחה ולא ברמיזה לא בגמרא ולא בפירש"י ולא בתוס' אדרבה בגמרא משמע להדיא שהאח אמר לר"ח בפני מרי דאית ליה סהדי דדחלי מיניה ורש"י פי' אותן עדים שבאו משם ומכירין בו מי הוא הא קמן דה"ל למרי להרגיש מי הן העדים שיעידו ואפי' אם היו מעידין שלא בפניו היה מיצר ומציק להם. אבל לעולם היכא דלא דחלי אלא להעיד בפניו דלא כל האלמים שוין איכא למימר דגובין שלא בפניו מטעם דהכי דיינינן לך ולכל אלמי דחברך ואפי' אם לא הוה ליה להרגיש הוי דחלי דילמא אתיידע ליה לבתר הכי כי בודאי ידע מרי דר"ח לא יחייבנו לפלוג עם האח מתוך הנבואה אלא מחמת ידיעה על פי עדות אבל אי לאו הכי דהוו דחלי פשיטא דהוי ניחא ליה לר"ח להכשיר עדות שלא בפניו על מרי מאשר הזקיקו לאתויי איהו ראיה דילפינן נמי מקרא פ' הפרה דהממע"ה ואיזו פסול בעדות מצינו שהקילו בו חכמים טפי מקבלה שלא בפניו דהיכא דהוא חולה או עדים חולים או מבקשים לילך למדינת הים וקיום שטרות שלא בפניו קי"ל כרבא דפסק הילכתא דשרי שלא בפניו ופרש"י וכן באשירי דקיום שטרות דרבנן הוא ואלו בפ"ק דכתובות ואלו נאמנין בגודלן מה שראו בקוטנן שפלונית יצאת בהינומא ומפרש בגמרא משום דרוב נשים בתולות נשאות גילוי מילתא בעלמא בעינן ולעיל מיניה מתרץ נמי הכי משום דקיום שטרות דרבנן הימנו רבנן בדרבנן. והשתא אי הוו חמיר להו לרבנן לקבל עדות שלא בפניו אפי' היכא דידעינן דאלמא הוא ודחלי מיניה להעיד כמו שאתה סובר א"כ גבי הינומא אמאי הזקיקו לשום עדות כיון דעדות דרבנן היא ואפי' פחות מדרבנן כדפרש"י התם ה"ל לאידך לאיתויי ראיה דלאו בתולה נשאת שהרי התירו עדות שלא בפניו בקיום שטרות משום דמדרבנן אע"ג דחמיר כל שכן להזקיק למוחזק לאיתויי ראיה במילתא דמדרבנן הוא אין צריך להאריך יותר בזה וההיא ראייה דפ' כהן גדול מעיקרא לאו מילתא היא דההוא דיני נפשות דמחמרינן בהו בכל מיני חומרא ועבד כנעני ההורגו מי שאינו רבו חייב עליו כבן חורין. ומ"מ הואיל וגופו קנוי לאדון הוא מקרי בעליו ולא הוא עצמו ואם יש כח ביד חכמים מכח הפקר ב"ד הפקר לקנוס את האלם להזקיקו ראיה או לקבל עדות שלא בפניו לגבי ממון וכי מש"ה יפקיעו איתתא של זה והתורה אמרה והצילו העדה מ"מ כשתקנו שלא לדונו ולהעידו גם לגבי ממון תקנו ולא חלקו. ומה שדקדקת אמאי לא תקנו לקבל עדות שלא בפניו כמה דקדוק משובש הוא זה דכי ס"ד דהוי חמיר להו להעיד שלא בפניו משלא להעיד ולא לדונו כלל. ותו דאירע תקלה מחמת שדנוהו והעידוהו כל שכן אם דנוהו על פי קבלת עדות שלא בפניו שיארע תקלה מפני יראתו שהרי בהך עובדא לא היו העדים בפניו כל עיקר רק הדיינים כבשו פניהם ואיך יתכן מאז שתקנו שלא לדונו כלל שיתקנו שוב לקבל עדות עליו שלא בפניו. ותו דהיכא אשכחן דמעידין על מלכות בית דוד בפניהם או שלא בפניהם דרב יוסף לא קאמר אלא דדנין מלכות בית דוד כדיליף מקרא אבל במעידין אותו לא איירי מידי ותלמודא דפריך אסהדותא דכהן גדול למלך והא דתנן מלך אין דנין כו' אדנין אותו פריך כדפרש"י להדיא. ואשר כתבת מדלא מונה אלם בפ' הגוזל בתרא גבי הנהו דהיה הוא חולה כו' לאו מילתא היא דלאו בר שיעי עסיקינן ובקנסא לא קמיירי דאינו מן הדין אלא משום דהכי דיינינן לאלימא וגם דבר הניתן לשיעורין הוא דאיכא אלם דדחלי אפי' שלא בפניו אין צורך להאריך יותר כל אשר כתבתי לא באתי רק לסתור דבריך ושלא תסבור דכל דבריך כשולחן ערוך הוא אבל לצרכי ולסייע לדברי לא הייתי צריך לכל זה כי לא ימצא בכפייתי לא רמז מהאי טעמא דהכי דיינינן ליה לאלם ולכל דכוותיה ופשיטא דאית ליה ראיה מעובדא דמרי בר איסק כמו שמחלקין בתוספות והא"ז אינו אלא פירוש לדבריהם. נאם הקטן והצעיר שבישראל: