תרומת הדשן/ב/כ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן כ ריחו ניחוחים. משיב דברים נכוחים. הלא הוא עמיתי מחותני מה"ר יונה יצ"ו. על דבריך בענין הגט שדילג בו ומאתים אני אשיבך ואלך בקצרה אשר השבת לי דמאי דאייתינא ראייה דלא אמרינן בנדון דידן תצא וכל הדרכים האלו בה אלמא דפסול בדיעבד דהיה נכתב במזרח והיה במערב איכא מרבוותא דסבירא להו דלא תצא וכן דלא קראוהו לפי שינויי דרבי יצחק הבנתי דלא רציתי לומר דקי"ל בהנהו דרבוותא ובשינוייא קמא אלא דעתי היה לאתויי ראייה דלא תימא דלא יתכן לומר כלל דפסול בדיעבד לא תצא לשוק. ומעתה נוכל לומר דבנ"ד דחומרא יתירתא היא קצת כ"ע מודו דלא תצא אמת הוא כי כך היא דעתי ויותר הארכתי למהר"י יצ"ו מזה כי הוא האריך ג"כ יותר מסתמא יראה לך. ואשר כתבת דנראה לך חומרא גמורה מתוך הראייה שהבאת מן הכתובה שדילג בה ארבעה ולא כתב רק אלפים יפה כתבת שלפי הפשט הוכחה רווחה היא. אמנם אי בעינן לדוק קצת יש לדחות ונימא דהכא בנ"ד איכא למימר דהאי ספרא דיוקנא הוא ולא רצה לכתוב אלא פרטא ולא כללא ורצה לכתוב שנת שש עשרה לבריאת עולם והיה נראה לו דמחזי לגמרי כשקרא דבשנת שש עשרה לבריאת עולם לא היה שום תורה בעולם דלא הוה אפשר כלל דנתן גט באותו פרק לכך כתב לכל הפחות האלפים דלא ליהוי למחזי לגמרי כשקרא ואע"ג דאנן לא סבירא לן הכי דהא כתב רבי יצחק דאפילו לא כתב אלא הפרט הקטן דהיינו השנים הפחותים ממאה כשר ואפילו אם היה כתב גם המאות בלא אלפים אכתי לא הוי תורה בעולם מ"מ נוכל לומר דהאי ספרא הוה דייק הכי כדאיתא בהגה"ה פ"ק דע"ז דקאמרינן ספרא דוקנינא הוה וכתב משנה שמלכו בעולם ואע"ג דאנו לא סבירא לן למכתב הכי ותו דבנ"ד היה לצדד קצת להקל משום דלחד שינוייא באשירי פרק שני וכן איתא קצת בתוספות לשם דכל גיטין שאין נמסרין ביום הכתיבה אית להו קלא והוו כמו גיטין הבאין ממדינת הים דלא פסול בהו מוקדם ואע"פ שדחיתי יפה צד קולא כמו שתמצא בהעתק תשובתי שהשבתי למה"ר אליה יצ"ו מ"מ אין הדחיות ברורות לגמרי ואפשר חד צד קולא להיות סעד לשאר צדדין להתירה ונהי נמי דלא נסמוך עליה להתיר בלא גט שני אבל למימר תצא וכל הדרכים האלו כולי האי לא מחמרינן. וכדי למשקל ולמטרי במילי דאורייתא אשיבך גם על מה שכתבת דע"כ הרמב"ם לא סובר פשיטא קמא דלא תצא מדכתב דאם לא קראוהו קודם הנתינה ונטלתו וזרקתו לאור דספק מגורשת היא וא"כ מספק תצא ובניהם ספק ממזרים נראה דאין להוכיח כלל דסובר הרמב"ם דלא כשנוייא קמא דכבר ידעינן דהרמב"ם כתב כל פסקיו רק מסוגיית התלמוד לפי פשוטו ולא מתוך הדקדוקים כמו התוספות ושאר גאונים ולכך דקדק בלשונו לכתוב שאם נטלתו וזרקתו לאור דספק מגורשת היא דווקא כה"ג דאינו יודע כלל אם נתן לה גט מעולם הרי זה ספק מגורשת דהבעל עצמו אע"ג דקאמר גט כשר הוא איהו לא מהימן כלל דאין דבר שבערוה פחות משנים אבל היכא דלא קראוהו לא קודם נתינה ולא אחר נתינה ולאחר כן נמצא גט כהלכתו ביד האשה לא תצא כלל ואע"ג דלא צריך גט אחר אפילו בדיעבד וההיא דפרק האשה רבה הכי דייקינן כדדייק באשירי ובתוספות לפי שנוייא קמא דוקא נמצא שובר ביד האשה אבל נמצא גט לאחר זמן בידה לא תצא ולא דייקינן כדדייק במרדכי ובהגה"ה במיימוני בשם ספר התרומה דטעמא דנמצא שובר ביד האשה הא נטלתו וזרקתו לא תצא דכה"ג סבר הרמב"ם תצא. וליכא לאקשויי אמאי לא דייקינן הכי כיון דלא בעינן לאוקמי דעיילי לבי תרי ואיכא למימר דחלפי י"ל בלא דיוקא הוי הכי למימר דלכך נקט התנא נמצא שובר ביד האשה לאשמועינן הא נמצא לאחר זמן גט ביד האשה אפילו לא קראוהו כלל לא תצא ואע"ג דאפילו בדיעבד לא תנשא מדאיצטריך לאשמועינן דלא תצא אבל אי תנא זרקתו לאור ליכא למידק כולי האי וק"ל. ואל תשיג עלי מדקדוקי התוספות והש"?טר בגמרא כי כבר כתיבנא דהרמב"ם אינו כותב פסקיו אלא מן הפשט דאם יקשה עליו דקדוקים מן התלמוד הוא מיישבם ועשה חילוקים כרצונו. נאם הקטן והצעיר שבישראל: