לדלג לתוכן

תרומת הדשן/א/מט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

שאלה מט

[עריכה]

בני רינו"ס ואגפיה"ן נוהגין בתפילין של יד לתקן אותן בקשר שלה שכשמניחין אותן בזרוע המעברתה שבה הרצועה עוברת מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד ובני אושטריי"ך ואגפיהן נוהגין לתקן איפכא שהקציצה מונחת לצד הכתף והמעברתה לצד היד ואם היו אלו רוצים לשנות תפילין של אלו בקשר עד שתהפך להם הקציצה כמנהגם שפיר למיעבד הכי או לאו:

תשובה יראה דאין קפידא בדבר כולי האי ואע"ג דשמעתי דאחד מהגדולים הקפיד בדבר ונתן טעם משום דצריכים להניח הפרשיות תוך הבית בתפילין של יד במנין זה שתהא תחילת הפרשיות פונה כנגד הלב כשהן מונחין בזרוע. וי"א שתפנה פתיחת הפרשיות כלפי היד והטעם משום דתפילין נגללין מסופן לתחילתן וצריכין שתהא תחילת הפרשיות מונחין נגד הלב או י"א כנגד הקורא וכה"ג הא דקאמר תלמודא לענין תפילין ש"ר שצריכין להיות מונחין כסדרן כנגד הקורא קפדינן בהו שראשי הפרשיות מונחים כך בבתים שיהו פונים כלפי חוץ נגד הקורא אם היה בא לפותחו ולקרות בהם יהיו מונחים לפניו כהלכתן וכה"ג יש קפידא נמי בש"י וא"כ ע"כ בני רינו"ס צריכין להניח הפרשיות בבית ש"י בענין אחר ממה שמניחים בני אושטריי"ך שהרי הקציצה מניחים אלו להפך מאלו ולכך אם יבא אלו ליקח תפילין של אלו לעשותם כמנהגו ויהפכו הקציצה ונמצא פתיחה וראש הפרשיות יהפכו ג"כ ויהיו מונחים שלא כהלכתן. אמנם נראה דאפי' אם הוה קפדינן בהכי בתחילת הנחתן בבתים להפוך ראש הפרשיות כלפי חוץ או כלפי הלב מ"מ היכא שכבר נתקנו ונתפרו התפילין אין מעכב ואפי' את"ל שמעכבין בתפילין של ראש שאני התם דקאמר תלמודא בהדיא דצריך להניחו כסדר כנגד הקורא כדאמר התם פ' הקמ"ר כאן מימין הקורא כאן מימין המניח והקורא קורא כסדרן אלמא דקפדינן אבל בשל יד משמע בתלמודא אדרבה דלא קפדינן כלל אקריאה דדריש תלמודא לך לאות ולא לאחרים לאות ובשל ראש דרשינן וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך אילו תפילין שבראש ואת"ל עדיין בש"י בעינן פתיחת פרשיות כנגד הלב דהיינו נמי בכלל לך לאות נראה דלענין קריאה שייך להקפיד וכנגד הקורא אבל בשומה שכנגד הלב לא שייך להקפיד בפתיחת הפרשיות שהלב אינו קורא בראייתה ובפתיחתא אלא בהבנתו דידיה ופתוח ונגלל הכל אחד (בין) מ"מ אם יצא הדבר מפי אחד מהגדולים אינני מפליג דבריו כלל. הנראה לע"ד כתבתי: