תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים), התשמ״ד–1984


ק״ת תשמ״ד, 1394; תשמ״ו, 607; תשמ״ז, 435, 1075; תשמ״ח, 204; תשמ״ט, 590, 1239; תשנ״א, 761, 930; תשנ״ב, 684; תשנ״ה, 407, 1563, 1578; תשנ״ו, 956; תשנ״ז, 602, 1098; תשנ״ח, 946; תשנ״ט, 486; תש״ס, 860; תשס״א, 782; תשס״ג, 98; תשס״ו, 64; תשס״ח, 1011, 1012; תשס״ט, 52, 53, 1027, 1231; תש״ע, 1569, 1570; תשע״ב, 786, 787, 1539; תשע״ג, 1612, 1613; תשע״ד, 1663; תשע״ו, 114, 115; תשע״ז, 774, 775; תשע״ט, 1346, 2966, 2967; תשפ״א, 618, 619, 620, 621; תשפ״ב, 92, 93, 4060.


מכוח סמכותי לפי סעיפים 8ב ו־37 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950 (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


שיעור התוספת לתגמול חדשי [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״ב, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״א, תשס״ג, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ט, תשס״ט־2, תשס״ט־3, תשס״ט־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3]
לאלמנה וליתום שגילו אינו עולה על 18 שנים, תשולם תוספת לתגמול החדשי, למימון צרכיהם המיוחדים, בשיעור הנקוב לצד הסעיף בחוק שלפיו משולם התגמול:
(א)
הסעיף -

תוספת בשקלים חדשים

424.14
813.66
813.66 בתוספת 521.05 בעד כל יתום שלאחר הראשון
424.14
521.05
521.05
521.05 בתוספת 521.05 בעד כל יתום שלאחר הראשון
(ב)
לאלמנה של נספה הזכאית לתגמול לפי סעיף 8(ב) או 8(ג) והיא אם ליתום של הנספה שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים
521.05
(ג)
לאלמנה של נספה הזכאית לתגמול לפי סעיף 8(ד) והיא אם ליתום של נספה שמלאו לו 21 שנים וטרם מלאו לו 24 שנים
1,288.63 בתוספת 863.29 בעד כל יתום שלאחר הראשון
(ד)
לאלמנה של נספה שטרם מלאו לה 60 שנים, הזכאית לתגמול לפי סעיף 8(ד) והיא אם ליתום או ליתומים של הנספה שמלאו להם 24 שנים ויותר
1,358.89
תוספת תגמול לשכול מחוסר הכנסה [תיקון: תשס״ו, תשס״ט־3, תשס״ט־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3]
(א)
לשכול מחוסר הכנסה מכל מקור שהוא הזכאי לתגמול לפי סעיף 10 לחוק, תשולם תוספת לתגמול חודשי למימון צרכים מיוחדים (להלן – התוספת לתגמול החודשי) של 791.17 שקלים חדשים.
(ב)
לשכול מחוסר הכנסה מכל מקור שהוא הזכאי לתגמול לפי סעיף 10(ב) עד (ו) לחוק, תשולם התוספת לתגמול החודשי על פי הוראות הסעיף האמור, לפי הענין.
(ג)
לענין תקנת משנה (א), ”מחוסר הכנסה מכל מקור שהוא“ – מחוסר הכנסה למעט –
(1)
מקצבת זקנה המשתלמת לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
(2)
מקצבת שאירים בגיל קצבת זקנה לפי סעיף 261 לחוק הביטוח הלאומי – עד לגובה קצבת זקנה;
(3)
מקצבת נכות המשתלמת על פי פרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(4)
מקצבת ילדים המשתלמת על פי פרק ד׳ לחוק הביטוח הלאומי;
(5)
מתגמולים המשתלמים לפי החוק;
(6)
(7)
מתשלומים תקופתיים המתקבלים כפיצוי על נזקי בריאות שנגרמו מחמת רדיפות הנאצים;
(8)
מכל מקור שהוא שאינה עולה על 767.93 שקלים חדשים לזוג ו־614.35 שקלים חדשים לבודד.
מענק לשכול שנולד לו ילד [תיקון: תשס״ו, תשס״ט־3, תשס״ט־4, תש״ע, תש״ע־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3]
נולד לשכול ילד לאחר פטירת הנספה, יהיה השכול זכאי למענק לצרכים מיוחדים בסכום של 23,035 שקלים חדשים; בתקנה זו –
”לידה“ – בין לידת ילד יחיד ובין לידה רב עוברית;
”שכול“ – בין יחיד ובין זוג שכולים.
תוספת לתגמול לשכול שהתאלמן ושהגיע לגיל פרישת חובה [תיקון: תשע״ט, תשפ״א־3, תשפ״א־4, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3]
(א)
לשכול שהתאלמן ואין לו בן זוג, ושהגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בסעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004, תשולם תוספת לתגמול החודשי, למימון צרכים מיוחדים, בסכום של 1,599 שקלים חדשים.
(ב)
תוספת לתגמול לפי תקנה זו לא תשולם בעד התקופה שבה משתלמת לשכול התוספת לפי סעיף 10(ח) לחוק.
שינוי סכומים [תיקון: תשס״ו, תשע״ט]
הסכומים הקבועים בתקנות 1, , ו־1ג ישתנו במועד השינויים שיחולו בתגמול, ולפי שיעור השינויים בו.
ביטול
תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תשלום למימון צרכים מיוחדים), התשמ״ב–1981 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984).


י״ח באדר ב׳ התשמ״ד (22 במרס 1984)
  • משה ארנס
    שר הבטחון
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.