תקנות בית הדין לעבודה (אגרות)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס״ח–2008


ק״ת תשס״ח, 1294; תשס״ט, 1240; תשע״ד, 756; תשע״ז, 1315.

עדכון סכומים: ק״ת תשס״ט, 362; תש״ע, 587; תשע״א, 457; תשע״ב, 613; תשע״ג, 410; תשע״ד, 495; תשע״ה, 452, 633; תשע״ו, 595; תשע״ז, 492; תשע״ח, 810; תשע״ט, 1812; תש״ף, 315; תשפ״א, 1568; תשפ״ב, 1407; תשפ״ג, 710; תשפ״ד, 768.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969 (להלן – החוק), סעיף 58 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, ולאחר התייעצות עם שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק־יסוד: משק המדינה, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”בית דין“ – בית דין לעבודה, לרבות רשם, כשאין העניין מחייב אחרת;
”גישור“ – כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (להלן – חוק בתי המשפט);
”דיון“ – שמיעת ראיות בעל־פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט שמיעת ראיות או שמיעת טענות כאמור במסגרת ישיבת קדם־משפט כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007;
”לשכת סיוע משפטי“ – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי), לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”פשרה“ – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 31(ג) לחוק ולפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט;
”תובענה“ או ”הליך“ – תביעה, לרבות תביעה שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים, ושאר עניינים שמביא בעל דין לפני בית דין באחת הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית דין.
חובת תשלום אגרה
(א)
המביא הליך לבית דין ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת הראשונה, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
(ב)
כלל הליך כמה עניינים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים לגבי אותו הליך בתוספת הראשונה, לפי הסכום הגבוה.
(ג)
לא ייזקק בית דין לכל הליך, אלא אם כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ד)
הליך שלא שולמה בעדו האגרה, כאמור בתקנת משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא אם כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ה)
(ו)
נזקק בית הדין להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית הדין למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בעדו.
(ז)
דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ח)
בעד פעולות המפורטות בתוספת הראשונה תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחויבים.
בעלי דין פטורים מאגרה
אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
(1)
המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
(2)
האפוטרופוס הכללי, כמשמעותו בחוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978;
(3)
האפוטרופוס לנכסי נפקדים כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, התש״י–1950, או האפוטרופוס לנכסי גרמנים כמשמעותו בחוק נכסי גרמנים, התש״י–1950, אם הגיש יחד עם הבאת ההליך הצהרה כי ברכושו של אדם שהוא מנהל או המוקנה לו, ואשר לגביו הובא או נדרש ההליך, אין כספים לתשלום האגרה;
(4)
המוסד לביטוח לאומי, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
(5)
בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו;
(6)
בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, בעניינים ובהיקף שנקבעו בה.
עניינים הפטורים מאגרה [תיקון: תשע״ז]
פרט אם יש על כך הוראה מפורשת בתקנות אלה, לא תשולם אגרה בעד עניינים אלה:
(1)
בקשה בעל פה בפני בית דין שאיננה פתיחת הליך;
(2)
בקשה לסעד ביניים, או הבאת הליך ביניים, עם הבאת ההליך או דרישתו או לאחר מכן ולפני מתן פסק הדין או אף לאחר נתינתו, והכל באותו הליך באותה ערכאה, לרבות בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין;
(3)
בקשה להצטרף להליך תלוי ועומד בבית הדין כנתבע או כמשיב;
(4)
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור;
(5)
בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה;
(6)
בקשה לביטול פסק דין, צו או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, בקשה לביטול צו למחיקתה של תובענה שניתן בהעדר צד שהוזמן, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאו למבקש פסק הדין, ההחלטה או צו המחיקה;
(7)
בקשה או עניין במשפט פלילי וכן ערעור פלילי;
(8)
כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי־דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית הדין בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה;
(9)
בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור, או פסק בוררות;
(10)
בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית דין החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם;
(11)
תביעה להמצאת מסמכים אשר המעביד מחויב על פי חוק להמציאם לעובד או למלא בהם את חלקו;
(12)
(13)
(14)
(15)
(16)
(17)
(18)
(19)
(20)
(21)
(22)
הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1981 (להלן – חוק הבטחת הכנסה);
(23)
(24)
(25)
(26)
(27)
ערעור ובקשת רשות לערער על החלטה שניתנה בהליכים כאמור בפסקאות (11) עד (26);
(28)
תובענה שעניינה פיטורים או מתן הודעת פיטורים בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 9(ד) לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954 (להלן – חוק עבודת נשים), לאישה השוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים.
החזרת אגרה בבית דין אזורי [תיקון: תשס״ט]
הסתיים הליך בבית דין אזורי לעבודה, למעט הליך בדיון מהיר לפי סעיף 31 לחוק, לפני שהסתיימה ישיבת קדם־המשפט השלישית, ונתקיים אחד מאלה, ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, הסכום הנקוב בפרט 10 בתוספת הראשונה, כערכו במועד התשלום ותוחזר יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 13:
(1)
ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;
(2)
ההליך הסתיים בפשרה;
(3)
הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;
(4)
הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור.
אגרה בדיון מהיר
(א)
בעד כל הליך בדיון מהיר, לפי סעיף 31 לחוק, תשולם מחצית האגרה שהיתה משתלמת אילולא הובא ההליך בדיון מהיר כאמור, ולא פחות מהסכום הנקוב בפרט 9 בתוספת הראשונה.
(ב)
נפסק הדיון המהיר בלי לפסוק בו, כאמור בסעיף 31(ה) לחוק, והועבר ההליך לדיון רגיל, יורה הרשם על גביית עודף האגרה כאמור.
אגרה בתביעה לעניין הטרדה מינית [תיקון: תשע״ד]
פטור מאגרה בערעור
(א)
בערעור על פסק דין שניתן נגד יותר מאדם אחד, יחד ולחוד, תשולם האגרה פעם אחת בלבד, בידי הראשון מבין מגישי הערעור שאינו פטור מתשלום אגרה.
(ב)
בערעור על כל פסק דין נוסף שניתן בתובענה לאחר החזרת הדיון בנושא הערעור מאת בית הדין הארצי אל בית דין אזורי עקב ערעור קודם של אותו מערער, אין המערער חייב בתשלום אגרה, ובלבד ששולמה אגרה בערעור הקודם ולא הוחזרה, זולת אם המערער אינו חייב באגרה בשל הערעור הקודם או שהוא פטור ממנה.
קביעת שווי
(א)
כל הליך שהאגרה בעדו משתלמת לפי שווי הנושא, יבוטא שוויו בכסף אם ניתן לבטאו כך.
(ב)
לעניין שווי הנושא לחישוב אגרת בית הדין, יראו –
(1)
סכום תביעה לקצבה ולפיצויי הלנת קצבה – כסכום הקצבה בעד החודש שקדם להגשת התביעה כפול מספר החודשים שהולנה בהם הקצבה אך לא יותר מ־36;
(2)
סכום תביעה לשכר מולן ופיצויי הלנת שכר – כסכום השכר המולן לבדו;
(3)
סכום תביעה לפיצויי פיטורים ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים – כסכום פיצויי הפיטורים לבדו.
השלמת אגרה לאחר תיקון תובענה או החזרת הפרש
(א)
התיר בית הדין תיקון תובענה על דרך של הגדלת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב, ישלים מגיש התובענה את סכום האגרה הנדרש לתובענה המתוקנת לפי פרטים 1, 2 או 3 בתוספת הראשונה, לפי העניין, עם הגשת התובענה המתוקנת.
(ב)
סכום האגרה יתוקן על פי ההפרש שבין סכום התביעה המתוקן לבין סכום התביעה המקורי בתוספת הפרשי הצמדה; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המקורי עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת כתב התביעה המתוקן.
(ג)
התיר בית הדין תיקון תובענה על דרך של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו גבוה יותר, תשולם תוספת אגרה להשלמת סכום האגרה בעד הסעד המתוקן בתוך עשרה ימים מהמועד שהותר התיקון, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים.
(ד)
התיר בית הדין תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם־המשפט השנייה, רשאי הוא להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב), בשינויים המחויבים.
הצמדה למדד
(א)
הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום העדכון), לפי שיעור שינוי המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום העדכון הקודם, אם השתנה, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה – לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
(ב)
סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב, וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ג)
מנהל בתי המשפט יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת הראשונה כפי שהשתנתה עקב האמור בתקנה זו.
הפרשי הצמדה
בעל דין שלא שילם אגרה במועד לפי תקנות אלה, ישלמה בתוספת הפרשי הצמדה; הפרשי ההצמדה יחושבו לפי שיעור שינוי המדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום שלפי תקנות אלה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל.
בקשה לפטור מאגרה
(א)
בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.
(ב)
הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ג)
ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1)
החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2)
הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
(3)
הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980.
(ד)
קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).
(ה)
לדיון בבקשה, רשאי בית הדין להזמין את בעלי הדין וכל אדם אחר שיראה לנכון להזמינו, ואולם רשאי בית הדין לדון בבקשה אף בלא הופעת בעלי הדין; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי, במקום להתייצב לדיון, לתת את הסכמתו בכתב לפטור מהאגרה, בין לגבי בקשה פלונית ובין לגבי סוג של בקשות; אין בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, כשלעצמה, כדי לחייב את בית הדין.
(ו)
דחה בית הדין את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 11 יחולו בהתאמה, זולת אם הורה בית הדין אחרת.
(ז)
פטר בית הדין מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלים המבקש את תשלום יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית הדין כתב תביעה מתוקן.
(ח)
ניתן לבעל דין פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך שניתן לגביו הפטור הראשוני ובאותה ערכאה.
(ט)
ניתן פטור לפי תקנה זו, ומקבל הפטור זכה בתביעתו, רשאי בית הדין או רשם לחייב את בעל הדין שכנגד בתשלום האגרה החלה על ההליך, בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שבו היה על בעל הדין שקיבל פטור לשלם את האגרה, אילולא קיבל את הפטור; היה ההליך תביעה לסכום קצוב, תשולם האגרה לפי הסכום שנפסק.
הפרשי הצמדה בהחזר אגרה
החזר אגרה לפי תקנות אלה ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום האגרה עד למדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר האגרה.
דין אגרה שלא שולמה כדין חוב פסוק
אגרה שלא שולמה, דינה כחוב פסוק במשפט אזרחי לטובת המדינה, והיא תיגבה מהחייב בתשלומה מתוך כספים שהופקדו בקופת בית הדין אם הופקדו, או על ידי לשכת הוצאה לפועל על סמך צו של בית הדין.
ביטול
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשכ״ט–1969 (להלן – התקנות המתבטלות) – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום א׳ באלול התשס״ח (1 בספטמבר 2008) (להלן – יום התחילה).
הוראת מעבר
(א)
על הליכים שהסתיימו לפני יום התחילה יחולו התקנות המתבטלות.
(ב)
על הליכים תלויים ועומדים ביום התחילה יחולו תקנות אלה, ואולם יראו את האגרה ששולמה במועד הבאת ההליך לפי התקנות המתבטלות כאגרה החלה; בהליכים כאמור לא תוחזר אגרה שסכומה הופחת לפי תקנות אלה, ולא יחול פטור לפי תקנות אלה, למעט אם עילת הפטור קמה לאחר יום התחילה.
[תיקון: [הודעות]]

תוספת ראשונה

(תקנות 2(א), (ב) ו־(ח), 5, 6, 9(א) ו־10)

(הסכומים מעודכנים לשנת 2024) בשקלים חדשים
בית דין אזורי לעבודה
הגשת תביעה לסכום קצוב שלא נקבעה לה אגרה בתוספת זו 1% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת ההליך ולא פחות מסכום של 158
תביעה בעניין דמי טיפול ארגוני–מקצועי לארגון מעבידים לפי סעיף 33ז לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 1% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת ההליך ולא פחות מ־396
תביעה לסכום קצוב של חברה מנהלת של קופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, או של מעביד נגד קופת גמל 1% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת ההליך ולא פחות מ־396
תביעה של עמית נגד חברה מנהלת של קופת גמל, או תביעה מכח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות) 158
ערעור על החלטה או על פסק דין של רשם בית דין אזורי לעבודה 158
ערעור לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (להלן – חוק שירות המדינה (גמלאות)) 158
ערעור אחר או ערר 158
תביעה אחרת 158
סכום מזערי בדיון מהיר 79
סכום לניכוי לפי תקנה 5 158
בית הדין הארצי לעבודה
ערעור על החלטה או על פסק דין בהליכים לפי סעיף 24(א)(2) לחוק 396
ערעור על החלטה או על פסק דין בהליכים לפי סעיף 24(א)(4) לחוק 198
ערעור על פסק דין של בית דין אזורי 396
ערעור על פסק דין לאחר קבלת רשות ערעור יש להשלים לסכום האגרה המשתלמת בעבור הגשת הערעור
ערעור על החלטה או על צו בהליך ביניים או בקשת רשות ערעור או ערעור על החלטה של רשם או ערעור על פסק דין שניתן בדיון מהיר 198
ערעור על החלטה או על פסק דין בהליך של עמית נגד קופת גמל, או ערעור על החלטה או פסק דין לפי חוק ביטוח בריאות או ערעור על פסק דין שעניינו ערעור על תביעה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) 198
בית הדין הארצי לעבודה
כללי
בקשה שאינה פטורה מתשלום אגרה 132
עשיית תצהיר 53

תוספת שניה

(תקנה 12(א))

בקשה לפטור מתשלום אגרה

(הטופס הושמט)


כ״ד באב התשס״ח (25 באוגוסט 2008)
  • דניאל פרידמן
    שר המשפטים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.