תפארת ישראל על נדרים י

משנה נדרים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין

משנה א

נערה: היינו בת י"ב ויום א' אעפ"י שלא הביאה ב' שערות [(שו"ע יו"ד, רלג), ורבינו משנה למלך פי"א מנדרים הניח זה בצ"ע]. מיהו בכולהו מכילתן נערה לאו דוקא, רק גם בקטנה בת י"א ויום א' בידעה לשם מי נדרה דינה כנערה, רק נקט נערה, דבנערה אפילו אינה יודעת לשם מי נדרה, נדרה נדר. מיהו בקטנה או נערה, אביה מפר כל נדריהן, ויש אומרים דוקא נדרי עינוי נפש, ויש אומרים דרק קודם אירוס מפר אב כל נדרים, ואח"כ רק נדרי ענוי [רל"ד סנ"ח]. אבל קטנה או נערה שנתארסו, אב ובעל מפירין להן, ובהובגרו או נישאו, תו אין לאב רשות בהן [ועי' לקמן פי"א סימן נ"א]:

המאורסה: שנתקדשה ולא נכנסה לחופה עדיין:

ובעלה מפירין נדריה: ודוקא בשמעו ביום א' [ונ"ל ראיה מדכ' ושמע אישה ביום שמעו, דביום שמעו מיותר. ע"כ דביום שמעו דאב דלעיל מנה קאמר וי"ח]. מיהו אפילו נדרים שמקודם שנתארסה, מפירין עתה בשותפות [שם ה']:

הפר האב ולא הפר הבעל: אלא שתק ביום שמעו [ודלא כרש"י שכתב מעל"ע]:

אינו מופר: קמ"ל דלא נטעה ברישא לומר דברישא או או קאמר, אי נמי קמ"ל סיפא, מדסלקא דעתך אמינא דברישא רק לכתחילה אביה ובעל מפירין, להכי קאמר אינו מופר, אפילו בדיעבד, או נ"ל דקולא קמ"ל, דמדלא קאמר אסור, או נדרה נדר עדיין, ש"מ דרק אינו מופר לגמרי, אבל הוקלש איסורו ואין לוקין עליו עוד [כשם ס"ה]. מיהו באין לה אב, או שהובגרה, אין הארוס מפר:

ואין צריך לומר שקיים אחד מהן: שהתרצה בנדרה, ואפילו בלב מהני [משא"כ הפרה בלב לא מהני, רק באמר טלי ואכלי וכדומה] [שם סמ"א]. וקא משמע לן הכא, דאפילו נשאל א' מהן על ההיקם, אף דקיי"ל נשאלין על ההיקם ביום שמעו היינו בא"צ רק הפרת אב, או רק הפרת בעל, עכ"פ הכא מדהיה שעות של היקם שלא היה יכול א' מהן להפר, שוב אינן יכולין להפר:

משנה ב

מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל: שיפר לבדו:

מת הבעל נתרוקנה רשות לאב: שמפר לבדו עד שתבגר:

שהבעל מיפר בבגר: כשנכנסה לחופה מפר הוא לבד, אבל ברק נתקדשה, אינו מפר בבגר [שם ס"ט]:

משנה ג

נדרה והיא ארוסה: ושמע אביה ולא הבעל:

זה הכלל: לאתויי אפילו כשנמסרה כבר לשלוחי הבעל ולא נכנסה לחופה עדיין, מקרי לא יצאת, דברשות אב היא עדיין:

כל שלא יצאת לרשות עצמה שעה אחת: ע"י נשואין או בגרות:

אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה: שארוס מפר בקודמין [שם ה']:

משנה ד

דרך תלמידי חכמים: שיודעין הדין שיכולין להפר אפילו לא שמעו:

עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו: קודם כניסתה לחופה:

אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי הרי הן מופרין: דאב או בעל רשאין להפר אף שלא שמעו, וי"א דוקא ששמעו על כל פנים לבסוף [רל"ד סכ"ה]:

שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר: דבעל אינו מפר בקודמין:

משנה ה

בוגרת: דאב וארוס אין מפירין נדריה [שם י']:

ששהתה שנים עשר חדש: משתבעה ארוס שתכין מלבושיה לחופה [כפ"ה דכתובות מ"ג]:

רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר: ס"ל מדניזונת אז מארוס, רק אדעתו נודרת:

וחכמים אומרים אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו: ר"ל לחופה, והכי קיימא לן [שם ב']:

משנה ו

שומרת יבם: שהיא נערה [עיין יבמות פ"ד מ"ג]:

בין ליבם אחד בין לשני יבמין: ועשה בה א' מהן מאמר:

רבי אליעזר אומר יפר: בשותפות עם האב אם היא אלמנה מאירוסין:

אבל לא לשנים: ס"ל מאמר אינו קנין גמור, אבל זיקתה עושה אותה ככנוסה [וי"א כארוסה], ולהכי ביבם א' מפר, אבל בב' הרי בדאורייתא אין ברירה:

רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשנים: דס"ל דזיקה ומאמר לא מהני:

אמר רבי אליעזר מה אם אשה שקנה הוא לעצמו: ע"י שקדשה:

הרי הוא מיפר נדריה: בשותפות עם האב:

שאין לאחרים בה רשות: שאין קדושי אחרים תופסין בה:

תאמר באשה שהקנו לו מן השמים שיש לאחרים בה רשות: דאע"ג דבקידש א' מהשוק את היבמה, הוה רק ספק קדושין [כיבמות דצ"ב ב'], עכ"פ בקידש אח המת את היבמה אפי' כבר קדשה אח אחר, הו"ל עכ"פ קדושי וודאי מדרבנן [כיבמות ד"נ ע"ב]:

אמר לו אין היבמה גמורה ליבם כשם שהארוסה גמורה לאישה: דעכ"פ יבמה אפילו קדשה יבם, אין אחר שבועלה חייב מיתה, מה שאין כן ארוסה וקיימא לן כר"ע:

משנה ז

האומר לאשתו: ה"ה לבתו:

כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני: ר"ל משאצא מכאן עד שאבוא ממקום פלוני:

לא אמר כלום: דקיום בטעות הוא, דלמא תדור נדר דלא ניחא לי' לפ"ז אם פירש דנדר דניחא לי' שתדור יהא קיים מהני קיום. מיהו זה רק לר"א, אבל לחכמים דס"ל היקש דסיפא, לפיכך אפילו פירש כן, אפ"ה גם נדר דניחא ליה אינו יכול לקיים מדלא בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם:

רבי אליעזר אומר מופר: דמסתמא לא ניחא ליה בשום נדר:

את שבא לכלל הקם: שחלו כבר:

לא בא לכלל הפר: ואין ק"ו שאדם דן מן עצמו עוקר היקש שהוא הללמ"ס:

משנה ח

הפרת נדרים: אב או בעל שמפירין ביום שמעו:

כל היום: משנדרה עד שתחשך:

נדרה עם חשבה: בשבת עצמו סמוך לחשיכה במוצאי שבת:

שאם חשכה ולא הפר אינו יכול להפר: והא דנקט נדר בשבת. קמ"ל דמפירין נדרים בשבת, אפילו שלא לצורך שבת, דהרי בנדרה בשבת קודם חשיכה, מסתמא תו אינו לצורך שבת, דכבר אכלה ופשטה קשוטיה, ואפ"ה מפר, משא"כ להתיר נדר בשבת, דוקא לצורך שבת שרי. מיהו המפר בשבת, לא יאמר בלשון הפרה, רק יחשב כן בלבו, ויאמר טול אכול או טול ושתה [רל"ד כ"ד], ואע"ג שלא תעשה כן מיד רק אחר שעות הרבה מהני, דהרי מפיר אפילו נדרים שאינן לצורך שבת:

בועז

הלכתא גבירתא