תוספתא/עבודה זרה/ה

<< · תוספתא · עבודה זרה · ה · >>

הלכה א

אין אוצרין בארץ ישראל דברים שיש בהן חיי נפש כגון שמנים יינות וסלתות ופירות אבל דברים שאין בהן חיי נפש כגון כמון ותבלין הרי זה מותר.
ואוצרן שלש שנים ערב שביעית ושביעית ומוצאי שביעית.
במה דברים אמורים בלוקח מן השוק אבל בכונס בתוך ביתו אפילו עשר שנים מותר לאלתר.
ובשנת בצורת אפילו חרובין לא יאציר מפני שמטיל מארה בשערים.
אין משתכרין בתבואה אבל משתכר ביין ובשמן וקטניות.
אמרו על רבי אלעזר בן עזריה שהיה משתכר ביין ובשמן כל ימיו.
אין מוציאין מסוריא דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות.
רבי אומר: אומר אני שמוציאין יין לסוריא מפני שממעט את התפלה.
וכשם שאין מוציאין לסוריא כך אין מוציאין להפרכיא.
רבי יהודה מתיר מהפרכיא להפרכיא.

הלכה ב

ישרה אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים ולא בחוצה לארץ אפילו בעיר שכולה ישראל.
מלמד שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל מצות שבתורה.
והקבור בארץ ישראל כאילו הוא קבור תחת המזבח.
לא יצא אדם לחוצה לארץ אלא אם כן היו חטין סאתים בסלע.
אמר רבי שמעון: במה דברים אמורין בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו סאה בסלע לא יצא.
וכן היה רבי שמעון אומר: אלימלך מגדולי הדור ומפרנסי צבור היה ועל שיצא לחוצה לארץ מת הוא ובניו ברעב והיו כל ישראל קיימין על אדמתן שנאמר (רות א) ותהום כל העיר עליהן מלמד שכל העיר קיימת ומת הוא ובניו ברעב.
הרי הוא אומר (בראשית כח) ושבתי בשלום אל בית אבי שאין תלמוד לומר והיה ה' לי לאלהים ואומר (ויקרא כה) לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים כל זמן שאתם בארץ כנען הריני לכם אלוה אין אתם בארץ כנען איני לכם לאלוה.
וכן הוא אומר (יהושוע ד) כארבעים אלף חלוצי הצבא ואומר (יהושוע ב) כי נתן בידי את יושבי הארץ וגו' וכי עלתה על דעתך שישראל מכבשים את הארץ לפני המקום אלא כל זמן שהם עליה כולה נכבשה אינן עליה כולה אינה נכבשת.
וכן דוד אמר (שמואל א כו) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' וגו' וכי תעלה על דעתך שדוד המלך עובד עבודת כוכבים אלא שהיה דוד דורש ואומר כל המניח את ארץ ישראל בשעת שלום ויוצא כאילו עובד עבודת כוכבים דכתיב (ירמיהו לב) ונטעתים בארץ הזאת באמת אינן עליה אין נטועין לפני באמת לא בכל לבי ולא בכל נפשי.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו והלך וזימן את כל היהודים שבעירו אף על פי שהן אוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד על גביהן עובדי עבודת כוכבים הן שנא' (שמות לד): "וקרא לך ואכלת מזבחו".

הלכה ג

אלו הן עורות לבובין כל הקרוע כנגד לבן ועשה כמין ארובה אבל אם היה משוך הרי זה מותר.
הכבשין ושלקות של עובדי כוכבים שדרכן לתת בהן יין וחומץ וחרס הדריני אסור בהנאה - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: אין איסורן איסור הנאה.
זיתים השלחים הנמכרים על פתחי מרחצאות אסורים באכילה ומותרין בהנאה.
רבי יוסי אוסרן אף בהנאה מפני שמזלפין עליהן חומץ כדי שיהו חולצין את גרעיניהן.

הלכה ד

הדרורין והקרבות של עובדי כוכבים ויין ישראל בהן אסור בשתייה ומותר בהנאה.
העיד שמעון בן גודיא לפני בנו של רבן גמליאל משם רבן גמליאל הזקן שמותר בשתיה ולא הודה לו.
נודות העובדי כוכבים רבן שמעון בן גמליאל אומר משם רבי יהושע בן קפוסיי אין עושין שטיחין לבהמה נודות העובדי כוכבים גרורין מותרין חדשים זפותין אסורי.
עובדי כוכבים עובדים ורוכבים וישראל עומד על גביו כונס לתוכו יין ואינו חושש.
קנקנין של עובדי כוכבים חדשות מותרות וישנות אסורות.
שכנסו בה עובדי כוכבים מים מותר ישראל להכניס לתוכו יין.
ושכנסו בה עובדי כוכבים יין ישראל ממלא אותה מים שלושה ימים מעת לעת ומכניס לתוכו יין ואינו חושש.
ושכנס בה עובד כוכבים יין וישראל ציר ומורייס מותר ישראל אחר להכניס לתוכה יין.

הלכה ה

לוקחין מן העובדי כוכבים תבואות קטנית וגרוגרות ושום ובצלים מכל מקום ואינו חושש משום טומאה.
האוג בכל מקום טהור האורז בכל מקום טהור.
נאמן הצייד לומר זה עוף טמא וזה עוף טהור.
נאמן עם הארץ לומר כבשין אלו טמאין וכבשין אלו טהורין ולא רבצתי עליהן את המשקין.
אבל אין נאמן לומר דגים אלו צדתים בטהרה ולא נערתי עליהן את המכמורת.
הקפריסין המוטליא והחמין שלהן מותרין.
ביצה צלויה שלהן אסורה
רבי יהודה ובית דינו התירו שמן של עובדי כוכבים במנין.
פת שאפאה עובד כוכבים שלא במעמד ישראל הרי זו אסורה.
פת שאפאה ישראל אף על פי שהעובד כוכבים לשה וגבינה שהעמידה ישראל אף על פי שהעובד כוכבים עבדה הרי זו מותרת.
ישראל יושב בסוף עדרו והעובד כוכבים חולב ומביא לו ואינו חושש.

הלכה ו

איזו היא טרית שאינה טרופה כל שהשדרה והראש נכרין.
איזהו ציר שיש בו דגה כל שכלבית אחת או שתי כלביות משוטטות בתוכו.
חתיכה שיש בה סימן בין בכולן בין במקצתן אפילו באחד טמאה הרי זו מותרת.
מעשה שהביאו גרבין של חתיכות ממין אחד בעכו ולא נמצא סימן אלא באחד מהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו את כולן.
מורייס אומן הרי זה מותר.
רבי שמעון בן גמליאל אומר אף חילק אומן הרי זה מותר.
יין מבושל ואלונתית הרי אלו אסורים מפני שתחלתן יין.
אלונתית כברייתה הרי זו מותרת.
יין תפוחין מן הפתיק ומן האוצר מן הספינה הרי זה מותר ואם היה נמכר בקטלזון מותרת.
יין תפוחים מן השוק הרי זה אסור מפני שמזדייף.
חגבין והקופרין מן הפתיק מן האוצר ומן הספינה הרי אלו מותרין.
והמוכר בסלילא לפני חנוני אסורין מפני שמרביצין עליהן יין כדי שיהיו יפין למראית העין.
מלח סלקונטית שחורה מותרת לבנה אסורה דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר שחורה אסורה לבנה מותרת
רבי' יהודה בן גמליאל אומר משום רבי חנינא בן גמליאל זו וזו הרי זו אסורה.

הלכה ז

אין לוקחין גבינת בית היניאקי אלא מן המומחה.
ושלוקה נלקחת מכל מקום.
אין לוקחין קורט של חלתית אלא מן המומחה.
והעלה נלקח מכל מקום.
אין לוקחין יין מסוריא אלא מן המומחה.
ולא מורייס אלא מן המומחה.
ולא חתיכה שאין בה סימן אלא מן המומחה.
ולא מלח סלקונטית אלא מן המומחה.
ולא גבינת בית היניאקי אלא מן המומחה.
ולא קורט של חלתית אלא מן המומחה.
וכולן נאכלין אצל מי שאינו מומחה ואינו חושש.