תוספתא/עבודה זרה/ד
הלכה א
[עריכה]המוכר עבדו לעובד כוכבים הרי זה יצא בן חורין וצריך גט שחרור מרבו הראשון.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: במה דברים אמורים בזמן שלא כתב לו אונו אבל כתב לו אונו זה הוא גט שחרורו.
בין שמכרו לו בין שנתנו לו במתנה יצא בן חורין.
שמא יצא לרשות שאינה רשות להן עליו.
אם עשה עליו העובד כוכבים נימוסות יצא בן חורין ואם לאו לא יצא בן חורין.
נטלו בחובו או שנפל לו בסיקריקון יצא בן חורין.
ירש עבדים מן העובד כוכבים עד שלא באו לרשותו מותר למוכרן לעובד כוכבים משבאו לרשותו אסור למוכרן.
וכן אתה אומר ביין נסך עד שלא בא לרשותו דמיו מותרין משבא לרשותו דמיו אסורין.
ישראל ועובד כוכבים שלקחו מקח בשותפות וחזר ולקחו מקח אחר בשותפות לא יאמר לו 'טול אתה דברים שבמקום פלוני במקח ראשון ואני דברים שבמקום פלוני במקח שני'.
אבל אומר לו 'טול אתה דברים שבמקום פלוני ואני דברים שבמקום פלוני במקח ראשון טול אתה דברים ואני דברים שבמקום פלוני במקח שני'.
הלכה ב
[עריכה]המוכר עבדו בחוצה לארץ יצא בן חורין וצריך גט שחרור מרבו שני.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: פעמים יוצא פעמים אינו יוצא כיצד אמר לו אני פלוני בן פלוני מוכר אני עבדי פלוני לפלוני אנטיוכי יצא בן חורין לפלוני אנטיוכי השרוי בלוד לא יצא בן חורין.
ירשו עבדים בחוצה לארץ עד שלא באו לארץ מותר למכרן לחוצה לארץ משבאו לארץ אסור למכרן לחוצה לארץ.
עבד שברח בחוצה לארץ אין רבו רשאי למוכרו יצא עבד עם רבו לסוריא לפיכך אם מכרו שם הרי זה מכור.
עבד שיצא עם רבו על מנת לחזור כופין אותו לחזור על מנת שלא לחזור כופין אותו שלא לחזור.
בא מחוצה לארץ על מנת לחזור אין כופין אותו לחזור שלא לחזור כופין אותו שלא לחזור.
הלכה ג
[עריכה]המוכר עבדו ליריד של עובדי כוכבים דמיו אסורין ויוליך לים המלח וכופין את רבו שיפדנו אפילו מאה בדמיו ויוציאנו לחירות.
נמצאת אומר - הנושא ונותן ביריד של עובדי כוכבים בהמה תיעקר כסות וכלים ירקבו ומעות וכלי מתכות יוליך הנאה לים המלח.
פירות - את שדרכו לישפך ישפך לישרף ישרף ליקבר יקבר.
רבי יוסי אומר: עבודת כוכבים שוחק וזורה לרוח או מטיל לים.
אמרו לו: אף היא נעשית זבל שנאמר (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם וגו'.
אמר להן רבי יוסי: הרי הוא אומר (דברים ט) ואת חטאתכם אשר עשיתם וגו'.
אמרו לו: משם ראיה (שמות לד) ויזר על פני המים וישק את בני ישראל מלמד שבדקן כדרך שבודקין את הסוטות.
אמר להן רבי יוסי: הרי הוא אומר (שמואל ב ה) ויעזבו את עצביהם.
אמר להן רבי יוסי: הרי הוא אומר (מלכים א טו) וגם מעכה אם אסא המלך ויסירה מגבירה אשר עשתה מפלצת וגו'.
אמרו לו: משם ראיה (שם) ויכרת אסא את מפלצתה וגו'.
אמר להן רבי יוסי: הרי הוא אומר (מלכים ב יח) וכתת נחש הנחושת וגו'.
אמרו לו: וכי עבודת כוכבים היה והלא משה עשאו מלמד שטעו ישראל אחריו עד שבא חזקיה ובנו.