תוספתא/עבודה זרה/ב
הלכה א
[עריכה]לוקחין מהן בהמה לנסיון, ומחזירין להן כל אותו היום.
וכשם שלוקחים מהן בהמה לנסיון, ומחזירין להן כל אותו היום -
כך לוקחין מהן עבדים ושפחות לנסיון, ומחזירין להן כל אותו היום.
כל זמן שאתה רשאי להחזיר לישראל - אתה רשאי להחזיר לעובדי כוכבים.
אי אתה רשאי להחזיר לישראל - אי אתה רשאי להחזיר לעובדי כוכבים.
מוכר ישראל בהמתו לעובד כוכבים על מנת לשחוט, ישראל עומד על גביו והעובד כוכבים שוחט.
לוקחין מהן בהמה לקרבן ואינו חושש משום רובע, משום נרבע, משום מוקצה, משום נעבד.
וכשם שאין מוכרין להן בהמה גסה - כך אין מוכרין להן חיה גסה.
ואף במקום שמוכרים להן בהמה דקה, אין מוכרין להן חיה דקה.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: מוכרין להן כלבים שגורין, חולדות סנאין, חתולות, וקופות, דברים המנקין את הבית.
וכשם שאין מוכרין להם כך אין מחליפין להם, לא רעים ביפין, ולא יפין ברעים, לא שבורין בשלמים, ולא שלמים בשבורין.
רבי יהודה מתיר בשבורה - מפני שאינה יכולה להתרפאות.
אמרו לו: והרי הוא מרביעה והיא יולדת?
רבי יוסי בן בתירה מתיר בסוס - שאינו עושה מלאכה בשבת שחייבין עליה חטאת.
וחכמים אוסרין משום שני דברים - משם כלי זיין, ומשם בהמה גסה.
אין מוכרין להם לא כלי זיין, ולא זיין, ואין משחיזין להם את הזיין, ואין מוכרין להם לא סדין, ולא כבלין, ולא קולרין, ולא שלשלאות של ברזל.
הלכה ב
[עריכה](אחד העובד כוכבים ואחד הכותי).
מוסרין להם שדות גזוזות, תבואה קצורה, ואילנות קצוצין.
רבי יהודה אומר: שחת לגוז - על מנת שתיגוז. תבואה לקצור - על מנת שתקצר. אילנות לקוץ - על מנת לקוצצן.
העולה לסרטיאות של עובדי כוכבים אסור משום עבודת כוכבים - דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים: בזמן שמזבלין - אסור משום עבודת כוכבים. ואם אינם מזבלין - אסור משום מושב לצים.
ההולך לצטריונין ורואה את הנחשים, ואת החברים, מוליון, סגילאדין, סגילאדה - אסור משום מושב לצים, שנאמר (תהלים א): "ובמושב לצים לא ישב".
אלה מדות שמביאין את האדם לידי בטול תלמוד תורה.
העולה לתרטיאות של עובדי כוכבים - אם צווח מפני צורך - מותר, ואם מתחשב - הרי זה אסור.
היושב באסטרין הרי זה שופך דמים.
רבי נתן מתיר, משום שני דברים - מפני שצוח ומציל את הנפשות, ומעיד על האשה שתנשא.
הולכין לצטריונין - מפני שצווח ומציל את הנפשות. ולכרקמים - מפני יישוב מדינה, ואם מתחשב - הרי זה אסור.
הלכה ג
[עריכה]אין משכירין להם בתים שדות וכרמים ואין נותנין להן אריסיות וקבולת בהמה [אחד העובד כוכבים ואחד הכותי].
במה דברים אמורים - בארץ ישראל.
ובסוריא - משכירין בתים אבל לא שדות.
כאן וכאן - לא ישכיר אדם שדהו לעובד כוכבים - דברי רבי מאיר.
רבי יוסי אומר: אף בארץ ישראל - משכירין בתים. ובסוריא - מוכרין בתים ומשכירין שדות. ובחוצה לארץ - מוכרין אלו ואלו.
כאן וכאן - לא ישכיר ישראל את ביתו לעובד כוכבים, שבידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים.
אבל משכירין להם אוריאות אוצרות ופונדקיות, אף על פי שבידוע שמכניס לתוכו עבודת כוכבים.
משכיר ישראל ביתו לכותי, ואינו חושש שמכניס בתוכו עבודת כוכבים.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: בכל מקום לא ישכיר ישראל מרחץ לעובד כוכבים, מפני שנקראת על שם ישראל, ורוחצין בו בשבת.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: בכל מקום לא ישכיר ישראל שדהו לעובד כוכבים, מפני שנקראת על שם ישראל, ועושין בה ביום טוב.