תולדות תנאים ואמוראים/כ/רב כהנא ד) רבו דרב אשי
רב כהנא ד) רבו דרב אשי
[עריכה]הוא היה תלמידו דרבא כב"ק מא: שאמר משמיה דרבא. ובכתובות סג. א"ל רב גמדא - והאמר ר"כ מיבעיא בעי רבא ולא פשיט, ובנדה סו: אמר רבא אשה לא תעמוד ע"ג כלי חרס ותטביל, סבר ר"כ למימר - א"ל רב חנן מנהרדעא התם וכו'.
וחבריו היו רב ביבי בר אביי כעירובין צ. בעי רב ביבי בר אביי - אמר רב כהנא לאו היינו דרמי בר חמא - אמר רב ביבי בר אביי וכי מאחר וכו'.
וכן ר"פ היה חבירו כדמצינו קידושין מה: שחולקין.
וזה רב כהנא היה הריש בעיר פום נהרא, ויסד שם ישיבה גדולה כי כשנפטר רבא נתרבו אז ישיבות גדולות, ר"פ מלך בנפש ור"נ בר יצחק בפומבדיתא ורב זביד בנהרדעא, וזה שמצינו קידושין עב. אמימר שרא לר"ה בר נתן - א"ל רב אשי מאי דעתך - והא בי רב כהנא לא מתני הכי, ובי ר"פ לא מתני הכי, ובי רב זביד לא מתני הכי.
וכפי הנראה היתה עוד פום נהרא סמוכה לנהרדעא לדעת ערך מלין (בערך איהי דקורא) שעיר דוקרת היתה סמוכה לנהרדעא ומצינו ששלחו בני פום נהרא לר"נ בר ר"ח שאלה והוא היה בעיר דוקרת, ולכן היה רגיל ר"כ אצל רב זביד מנהרדעטא (שהיה רבו דאמימר כקידושין עב: שלא קבל אמימר דברי רב אשי משום דשמיעא ליה מרב זביד מנהרדעא) וזה שמצינו אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא כיבמות יח: מח:, כתובות מ., ב"ק טז עא:, ב"מ סט., סנהדרין סט:, ע"ז סג:, ערכין ו., ובכולן שקיל וטרי עמו כחבר, אבל רב זביד היה קשיש מר"כ וכדמצינו מו"ק כז: שר"כ הספיד לרב זביד בפום נהרא.
ומצינו הרבה פעמים בש"ס שר"כ היה הריש בפום נהרא כב"ב כב. הנהו עמוראי דאייתו עמרא לפום נהרא - אתו לקמיה דר"כ וכו', ושם פח. ההוא גברא דאייתי קרי לפום נהרא - אתו לקמיה דר"כ. ובקידושין פא: רב חנן מנהרדעא איקלע לר"כ לפום נהרא - א"ל לא סבר לה מר וכו', ובחולין צה: רב נחמן (צ"ל רב חנן וכן הוא בהרי"ף והרא"ש) ונהרדעא איקלע לבי ר"כ לפום נהרא - א"ל ר"כ שקול ואכול וכו', וברכות לא. ר"כ אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי צגיתא דבכל כי מטא להתם א"ל (רב שימי ב"א לר"כ) ודאי דאמריתו - א"ל אדכרתן מלתא דאמר רי"בר"ח וכו'.
ור"כ זה זכה להעמיד תלמיד גדול כרב אשי כדמצינו כמה פעמים שאמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן כברכות לט. מב., כי הוינן בי ר"כ הוה אמר המבדיל וכו, ובכתובות סט. כי הוינן בי ר"כ הוה מגבינן אפילו מעמלי דביתי, וב"ק צה: קיד., חולין צו: כי הוינן בי ר"כ איבעיא לן וכו', וב"ב כב: כי הוינן בי ר"כ הוה אמר מודי ר' יוסי וכו', ובחולין נג: כי הוינן בי ר"כ אייתו קמן ההיא ריאה.
וכן אמר רב אשי חזינא ליה לר"כ וכו' כברכות לט:, שבת י. סא., פסחים קיא:, סוכה סו..
וכן אמר רב אשי אמריתא לשמעתא קמיה דר"כ כב"מ צב., ב"ב עו: קיד., שבועות ד., חולין יא:, נדה נא:, הקשה לר"כ כשבת קלז., פסחים עב: פו:, ביצה מ., יבמות ח: י. צד:, קידושין סה:, ב"מ ט. קד:, ב"ב לה:, ובכל אלו המקומות ידבר אתו כתלמיד עם רבו.
ובסוכה ז. רב אשי אשכחיה לר"כ דקעביד טפח שוחק - א"ל לא סבר לה מר להא דרבא - א"ל אנא וכו', וביבמות קו: אשכחיה דקא מצטער ומקרי לה לא אבה יבמי א"ל לא סבר לה מר להא דרבא א"ל מודה רבא וכו', ומגילה ז: יתיב קמיה דר"כ, ובשבת קלו. רב אשי איקלע לבי ר"כ - א"ל לא סבר לה מר וכו'.
ור"כ החשיב מאוד לתלמידו הגדול וקראו מר כיבמות קא: רב אשי איקלע לבי ר"כ א"ל סליק מר לגבן למלוי בי חמשה (ואי אפשר לומר שהוא ר"כ חבירו דרב אשי יען כשמלך רב אשי היה הוא ריש הגולה וכל עניני הצבור היו נעשין תחת רשותו).
וכן מצינו רב אדא קרחנאה קמיה דר"כ אמר משמיה דרבא כיבמות י..
וכן מצינו רב אחא אר"כ כחולין צג:.
ובן רב אחא בריה דרב יוסף בריה דרבא שאל מר"כ כחולין קמא..
וכן רב אחא בריה דרבא היה תלמידו כסוכה לב: שאמר הואיל ונפיק מפומיה דר"כ, ובחולין ו: אמר לרב אשי, רב כהנא מצריך בדיקותא וכו'.
רב איתי כסוכה יט. שאשכח לר"כ דקמסכך - א"ל לא סבר לה מר להא דרבא - אחוי ליה וכו'.
רב הלל היה תלמידו כשבת קט., חולין נג. שאמר לרב אשי כי הוינן בי ר"כ.
וכן רב יימר (חבירו דרב אשי) מצינו ע"ז נט. איתיביה לר"כ - א"ל הביא קאמרת אנא לכתחילה קאמינא, וב"ב קעא: א"ל רב יימר ואמרי לה רב ירמיה מדיפתא לר"כ וכו'.
נאנאי בריה דר"י בריה דרבא הקשה לו כיבמות סו..
וכן רב בר שבא כברכות יט: שתרגם קמיה דר"כ - אחיכו עליה - אמר ר"כ גברא רבה אמר מלתא לא תחיכו עליה, ומו"ק כו. הקשה לר"כ ואימא עד דהוו כולהו - א"ל על הפסיק הענין, וב"מ סו: רב בר שבא הוה מסיק ביה ר"כ זוזי - סבר רב פפא למימר - א"ל ר"ה בריה דרב יהושע וכו'.
הלכותיו ומאמריו מפוזרין בכל הש"ס אך בכמה מקומות קשה מאוד להבין איזה ר"כ הוא.
ממקראיו הפרטים מצינו שמת לו ילד קטן כשבת קלו. רב אשי איקלע לבי ר"כ איתרע ביה מלתא הנו תלתין יום חזייה דיתיב וקא מתאבל עליה א"ל לא סבר לה מר וכו'.
וכן היה לו בנים גדולים ועשירים כמעילה יט. שא"ל רב זביד דלמא דהבא דרמיין כלתיך הוא (ופירש"י שאינן משמרות תכשיטיהן כראוי).
ופטירתו נזכרה פסחים ג: שאמרו ר"כ חלש שדרוה רבנן לרב יהושע בריה דרב אידי א"ל זיל בדוק מאי דיניה אתא אשכחיה דנח נפשיה, קרעיה ללבושיה - ובכי ואתי, א"ל נח נפשיה? א"ל אנא לא קאמינא ומוציא דבה וכו', ועיין ערך רב יהושע בריה דרב אידי.