תולדות תנאים ואמוראים/כ/רב כהנא ג) תלמידו דרבה
רב כהנא ג) תלמידו דרבה[עריכה]
הוא זכה עוד לשמש בימי עלומיו את רב יהודה כיבמות קא: אר"כ הוה קאימנא קמיה דרב יהודה ואמר לי תא סק לזירזא דקני לאיצטרופי בי חמשה.
והיה תלמיד מובהק לרבה כסנהדרין מא: רב כהנא ורב ספרא תנו סנהדרין בי רבה פגע בהו רמי בר חמא א"ל מאי אמריתו בה בסנהדרין דבי רבה, א"ל ומאי קשיא לך - אמר להו אי הכי אמריתו בה, טובא אמריתו. ובשבועות לו: רב אחא ב"ה ורב שמואל בריה דרב"בח ורב יצחק בריה דרב יהודה תנו שבועות כי רבה פגע בהו רב כהנא א"ל - אמר להו רבה בר איתי מאן תנא - א"ל ר"כ בר מינה דההיא דאנא תנינא לה וכו'.
וכן מצינו שאמר בשם רב גידל אמר רב כנדה י., ואמר משמיה דעולא ככתובות עד:.
והיה באמת אדם גדול כשבת סג. א"ל רב כהנא למר בריה דר"ה (וי"ג דרבינא וצ"ל דרבנאי כגרסת דק"ס) האי בד"ת כתיב - א"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, אר"כ כד הוינא בר יח' שנין והוה גמירנא לכוליה הש"ס ולא הוה ידענא דאין מקרא וכו'.
ואח"כ עלה לא"י כר"ה פ"ב ה"ה ר' חייא בר אבא הוה מתפלל ונכנס ר"כ ועמד אחוריו להתפלל ולא היה יכול רח"בא להשלים תפלתו - א"ל האם אתם נוהגין גבייכו מצערין רברביכון? א"ל רבי, אנא מדבית עלי אנא וכתיב אם יתכפר - אבל בתפלה מתכפר. והתפלל עליו וזכה למיסב עד דאיתעבדון טפרוי סמוקין. ושם קבל מתלמידי דר' יוחנן ומצחנו אותו שחזר לזמן קצר לבבל כפסחים נב: רב ספרא נפק מא"י לחו"ל לוו בהדי ר"ה בריה דרב איקא ורב כהנא - א"ל רב כהנא הכי אמר ר' אבהו הלכה כרש"בא.
וכן מצינו בכורים פ"ב ה"א כהנא שאיל לר' זעירא.
וכשהיה בבבל מצינו בנסרים כב: שאיקלע לבי רב יוסף א"ל רב יוסף לטעום מר מידי א"ל לא מרי כולא לא טעימנא ליה, א"ל לא מרי כולא לא טעימת ליה (שאסור להתיר לך).
אבל כפי הנראה חזר לא"י ונתעלה מחבר להיות נסמך כסנהדרין פ"א ה"ב אר"כ חבר הוינא ואעלי ר' תנחום בר חייא לקידוש החודש וסלקית ממיניינא. ובר"ה פ"ב ה"ה ר"כ איתמני קדמי מן ר' יעקב בר אחא, עאל רי"בא קדמיי מיניה - לעיברוא, אמר (ר"כ) הלא הוא מרי דשמועתא דאמר בשם ר' יוחנן שמי שנתמנה תחלה נכנס תחלה והוא עצמו אינו מקיים דבריו.
ומכל אלו המקומות אנו רואין שזה ר"כ היה בבלי והיה כהן א"כ אי אפשר לומר כדעת סה"ד שהוא ר"כ שבא לפני ר' יוחנן כי כבר בארנו שזה ר"כ לא היה כהן. וזה ברור.
ממקראיו הפרטים מצינו שהיה יפה תואר מאוד כב"מ פד. וב"ב נח. שאמרו שופריה דר"כ מעין שופריה דר' אבהו. ובקידושין מ. יסופר שהיה מזבן דיקולי (ויען שהיה יפה תואר) תבעתיה מטרוניתא, א"ל איזיל איקשיט נפשאי, סלק וקא נפיל מאיגרא לארעא, אתא אליהו קבליה א"ל אטרחתן ד' מאה פרסי, א"ל מי גרס לי עניותאי, יהיב ליה שיפא דדיגרי.
והאריך ימים רבים בא"י כדמובא לעיל.