תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אלעזר בר' יוסי בן חלפתא
ר' אלעזר בר' יוסי בן חלפתא
[עריכה](תנא דברייתא).
אביו ר' יוסי נטע חמשה ארזים בישראל ר' ישמעאל, ר' אלעזר, ר' חלפתא, ר' אבטילס, ור' מנחם, כשבת קיח: ובירושלמי ריש יבמות שהיו בני יבמה. ור' אלעזר בנו היה גדול בתורה עוד בחיי אביו כפסחים קיז. שאר"י אלעזר בני אומר - וחולקין עליו חביריו, ונראין דבריו מדבריהן, וביומא סז. א"ר יוסי סח לי אלעזר בני.
ובספרי שופטים פסוק איש או אשה א"ר יוסי אלעזר בני אומר ג' דברים, (אך נראה כי שם הוא ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי הנזכר שם לעיל.) ובתוספתא סנהדרין רפ"ב א"ר יוסי פ"א הלכתי אני ואלעזר בני לעיבור שנה ונמתי לו בני, אני ואתה נמנין כאחד. ומצינו אותו בכרם ביבנה עם ר' יהודה ור"ש כשבת לג: אך נראה כי שם צ"ל ר"א בר' יוסי הגלילי כברכות סג:, כי ר' יוסי אביו היה חברים דר' יהודה ור"ש ולא בנו ואיך ידבר קודם ר"ש? וכדמצינו שקיבל מר"ש כגיטין יא. אר"א בר' יוסי כך אמר ר"ש לחכמים בצידן. וש"ר ספנ"ב רשב"י שאל את ר"א בר' יוסי אפשר שמעת מאביך מהו בעטרה - עמד רשב"י ונשקו על ראשו.
וכן במעילה יז: שפ"א גזרו שלא ישמרו את השבת ואמרו שרשב"י ילך לרומי שהוא מלומד בנסים ועמו ילך ר"א בר' יוסי, ור' יוסי אביו לא רצה שילך ר"א בנו עמו כי התיירא פן יכעוס עליו רשב"י ויענשנו, עד שקיבל עליו רשב"י שלא יענשנו, וכשהיו הולכין בדרך נשאלה מנין לדם השרץ שהוא טמא, עקם ר"א ב"ר יוסי פיו (בלחש שלא ירגיש רשב"י ויהיה כמורה הלכה בפניו, רש"י) ואמר וזה לכם הטמא, א"ל רשב"י מעקימת שפתיך ניכר שת"ח אתה (אבל הואיל והורית לפני) אל יחזור הבן אצל אביו (ורש"י מביא בשם אגדה שגטה נפשו למות עד שנזכר רשב"י שהבטיח לאביו שיחזירו לשלום ובקש רחמים עליו ונתרפא) וכשבאו לרומי נעשה להם נס וע"י נתרפאה בת המלך ונתנו להם ליכנס לגנזי המלך וקרעו הגזירות, ואז ראה שם את הפרועת עם טיפי דמים וכן מובא ביומא נז: ובירושלמי שם פ"ה ה"ד, ואת הציץ כשבת סג: וסוכה ה., ואת היתוש של טיטוס כב"ר פ"י-ז, ואת שבריו של כסא שלמה כאס"ר פ"א-יב.
והורה שם הוראות כנדה נח. ותוספתא נדה רפ"ז, ותוספתא מקיאות פ"ד, ובאס"ר פ"ב-ד יסופר שאיש אחד בשם בר יוחני רצה לעשות סעודה לגדולי רומי, ואמר הלא בן עירינו כאן איזל ואמליך ביה וא"ל אי בעית למקרא עשרין עבוד (עבור) כה' אנשים, והוא לא עשה ולבסוף נתבייש שהיה חסר עבור אחד, וכששאלו אם לפניך נגלו חדרי תורה אבל חדרי סעודה מנא ידעת? והשיב לו כי ידע זאת מן הפסוק (ש"ב ג') דכתיב ויבא אבנר אל דוד ועמו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה, ויעש משתה אין כתיב אלא ולאנשים וכו' (ונראה שהיה מדקדק באותיות מן "דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה" היה כה' אותיות ומזה היה לו בקבלה כי לעשות סעודה עבור עשרים צריך לעזור עבור כה').
ומצינו שאמר בשם זכריה בן הקצב כב"ב קיא. ובשם ר' יוסי בן דורמסקה כקידושין לט..
וכן מצינו שהלך לאלכסנרדריא של מצרים כסנהדרין קיא..
ושתי פעמים נצח את הכותים והראה שספריהם מזויפים כסוטה לג: וסנהדרין צ:.
דבריו בהלכה מצינו מאמרו הנודע מגילה ג: אשר לוא חומה ודרש מזה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודים לכן, ובמעילה יז: מה שהשיב מנין לדם השרץ שהוא טמא, אך שם צ"ל ר"א בנו של ר"י הגלילי כדמובא הדין במשנה סוטה פ"ח מ"ג.
ובאגדה נשאר לנו מאמרו היקר ב"ב י. שאמר כל צדקה וחסר שישראל עושין בעה"ז שלום גדול ופרקליטין גדולים בין ישראל לאביהן שבשמים.