תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי[עריכה]

(תנא נזכר במשנה).

אביו ריה"ג נודע למד בין גדולי הדור דיבנה, ור' אליעזר בנו זכה להזכר עוד במשנה פ"א בסוטה פ"ה מ"ג אחר ר"ע שחולק עליו ואומר אמה מגרש, וכן צ"ל ביעורבין נו:.

וכשנקבצו אחרי חורבן ביתר כשנחו מהגזירות לכרם ביבנה אמרו ברכות סג: שהיו שם ר' יהודה ור' יוסי ור' נחמיה ור' אליעזר בנו של ר"י הגלילי וכולם דרשו בכבוד אכסנאי והוא דרש הפסוק ויברך ה' את עובד אדום, וכן צ"ל שם לג: שהיה בכרם ביבנה עם ר' יהודה ור"ש, ומזה אנו רואין שהצדק מה שמובא בקה"ר פסוק בבוקר זרע, שחשבו בין שבעה תלמידי דר"ע האחרונים אע"פ שבב"ר פס"א-ג לא קא חשיב ליה ביניהם. וכן מצינו בשהש"ר פ"ב-ג בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא ר' יהודה ור' נחמיה ר"מ ורשב"י ור"א בנו של ר"י הגלילי, וראב"י.

לענין הלכה לא נזכר ממנו הרבה, זולת סנהדרין ג: שאמר עשה לך ב"ד נוטה, ושם ו: אמר אסור לבצוע, ובירוש' ברכות רפ"ה אמר המיצר אסור להתפלל, ובסופרים פ"ד ה"ט אמר, יש לאל ידי ואין לאל ידך כולן חול. ובב"ר פ"צו-יב לענין הטפת דם ברית, והלכה זו מובא שבת קלה. ובירושלמי יבמות פ"ח ה"א ותוספתא שם פט"ז ושם ר"ש בן אלעזר, וגם הלכות האלו נוטין לצד אגדה. אבל באגדה נאמנים עלינו דברי ר' יוחנן שאמר משום ר"א בר' שמעון חולין פט: שכ"מ שאתה מוצא דבריו של ר"א בריה"ג בהגדה עשה אזניך כאפרכסת. והאמת כן הוא כי השאיר לנו לפלטה גדולה ספרו מעט הכמות ורב האיכות בשם ברייתא דל"ב מדות שהאגדה נדרשת בהן, ורבנו שמשון מקינין בספרו הכריתות היה הראשון שזכה את הרבים בהם. והרב החכם רצ"ה קאצנלנבויגען מווילנא חיבר ספר יקר ונכבד על הברייתא הזאת לא השאיר דבר גדול או קטן מה שלא ביאר בספרו נתיבות עולם.

ועוד נשאר לנו לפלטה כמה מדרשותיו היקרים והנפלאים אשר מבין שורותם יצהירו אהבתו לעמו וסמכו להם.

מאמרו היקר במ' תהלים פע"ח-יז ר' יוחנן בשמו ואתן צאני צאן מרעיתי אדם, צאן לעונשין ואדם למתן שכרן. בדבריו הקצרים תאר אותנו וכל עוה"ב מה שלא יכיל ספר שלם.

וכן מצינו מדרשותיו ברכות מד. הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא משנה וגמרא. ובשבת לב. אמר אפילו ט' מאות וצ"ט באותו מלאך לחובה ואחד לזכות ניצול, ובסנהדרין צג: בענין מתים שהחיה יחזקאל חולקים ר"א ור"י, ר' יהודה ור"א בנו של ריה"ג, ושם צה: נזכר אחר ר"א ור' יהושע ובאדר"נ פל"א אמר ט' מאות וע"ד דורות קודם שנברא העולם היתה תורה כתובה ומונחת (ובב"ר פכ"ח-ד ר' הונא בשמו בלשון אחר מעט). וכן מצינו דרשותיו במכלתא יתרו פ' בחודש פ"א-פ"ב ובספרי רפ' ראה, ושם פנחס כז' פט"ז דרש, סימן זה יהיה בידך שכ"ז שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונו, ושם האזינו פסוק הלא הוא במום כמה דרשות ממנו.

וב"ר פל"ב ג' אמר מקצת שבחו אומרין בפניו, ושם פ"נג-יא אין לשון צחוק אלא שפיכת דמים, וש"ר פ"א-כז כשיצא משה לראות בסבלות אחיו ראה משוי גדול על קטן, - והניח דרגון שלו והלך ומיישב להם, שם פמ"א-ז אם יבא מל"המ ויאמר על חנם בראתי וכו', ובמ' תהלים פמ"ו-ז אמר עתיד כאו"א מישראל להוליד בנים כיוצאי מצרים.

וכן מצינו דרשותיו בפי אמוראי דא"י, כמו ר' אייבו בשמו תנחומא נח-כד.

ר' הונא בשמו ב"ר פ"א-יג, שם פל"ו-ד נח כשיצא מן התיבה הכישו ארי, שם פל"ט-ט, שם פפ"ה-ג כל מי שמתחיל במצוה ואינו גומרה ואחר בא וגומאה בקראת על שמו, וכן תנחומא בראשית-ט.

ר' יודן בשמו שהש"ר פ"ב פסוק קול דודי.

ר' יוחנן אמר כמה דרשות משמו, כחולין פט: שאמר אפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם.

ובירושלמי ברכות רפ"ה, ויק"ר רפ"ך, ש"ר פ"ך-י אמרו לפעלא טבא יישר כחך, וביק"ר פי"ו-ה אמר ומה אם האשה פירשה ב' וג' ימים התורה קראה נדה אנו שפירשנו מבית חיינו ומבית קדשנו ותפארתנו כמה ימים ושנים על אחת כמה וכמה.

ר' נחמיה בשמו ב"ר פכ"ו-ב.

וכפי הנראה לא האריך ימים כשבאו לאושא ולכן לא נשמע קולו בין חביריו כשעלה רשב"ג לנשיאות, ומצינו שהיה לו אח בשם ר' חנינא כחולין יב:.