שמות רבה מט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

"וַיַּעֲשׂוּ כָּל חֲכַם לֵב".    הא הוא דכתיב (שיר ח, ז): "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" -
"מַיִם רַבִּים" -- אלו העובדי כוכבים שנאמר (ישעיה יז, יב): "כהמות ימים יהמיון"
ואם היו מתכנסין כל העובדי כוכבים לבטל את האהבה שבין הקב"ה לישראל לא היו יכולים. הוי - "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" שנאמר (מלאכי א, ב): "ואוהב את יעקב"
"וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ" -- אלו הכשדים שנאמר (ישעיה ח, ז): "את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור"
"אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"

אבל בָנַי עָשוּ לי מקדש של יריעות וירדתי ושכנתי בתוכם שנאמר "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן":