לדלג לתוכן

שמות רבה טו כד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · טו · כד · >>

כד.    [ עריכה ]

דבר אחר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" הרואה את הלבנה היאך צריך לברך בזמן שהיו ישראל מקדשין את החדש יש מן רבנן אמרין ברוך מחדש חדשים ויש מהם אומרים ברוך מקדש חדשים ויש מהם אומרים מקדש ישראל שאם אין ישראל מקדשים אותו אין אותו קדוש כלום ואל תתמה על זה שהקדוש ברוך הוא קדש את ישראל שנאמר (ויקרא כ, כו) והייתם לי קדושים כי קדוש אני ה' ולפי שהם מקודשים לשמים לכך מה שהם מקדשים הוא מקודש רצונך לידע צא ולמוד מכלי השרת משה קדש את המשכן ואת כל כליו מי היה מקדשם יכול היה משה לבא ולקדשן אלא מה היו עושין היה הכהן מקבל בו דבר של קדש והכלי מתקדשת כשם שקדש משה בדם המזבח או יין נסך או מנחה מערה בכלי חול וכלי חול מתקדש ואם כלי חול כשהוא מתמלא מן הקדש מתקדשת על אחת כמה וכמה ישראל שהם קדושים ומקדשים את החדש אמר הקדוש ברוך הוא אני קדוש אני ולעצמי אני מקדש אלא הריני מקדש את ישראל והן מקדשין אותי לכך כתיב והייתם לי קדושים (שם כא, ח) כי קדוש אני ה' מקדשכם וכן דוד אומר (תהלים כב, ד) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל ומתי התחילו ישראל לקדש את החדש במצרים הדא הוא דכתיב החדש הזה לכם: