שמות רבה ב ד
דבר אחר: "וּמֹשֶׁה הָיָה" כל מי שכתוב בו "היה" — מתוקן לכך. (בראשית ג, כב): "הן האדם היה" מתוקנת היתה המיתה לבא לעולם; שנאמר (שם א, ב) "וחשך על פני תהום" — זו מיתה, שמחשיך פני הבריות ( שם ג, א) "והנחש היה ערום" — מתוקן לפורעניות היה. בנח כתיב (שם ו, ט) "תמים היה" — מתוקן לגאולה. ביוסף כתיב (שמות א ה) "ויוסף היה" — מתוקן לפרנסה. במרדכי כתיב (אסתר ב ה) "איש יהודי היה" — מתוקן להצלה. ומשה — לגאולה. מתחלת ברייתם נתקנו לכך.
"וינהג את הצאן אחר המדבר": אמר רבי יהושע: למה היה רודף למדבר? לפי שראה שישראל נתעלו מן המדבר; שנאמר (שיר ג, ו) מי זאת עולה מן המדבר שהיה להם מן המדבר המן והשליו והבאר והמשכן והשכינה כהונה ומלכות וענני כבוד. דבר אחר: אמר הקדוש ברוך הוא למשה עתה עתיד להעלות ישראל ממצרים בזכות מי שדברתי עמו בין הבתרים זה אברהם ואין מדבר אלא דבור שנאמר (שם ד, ג) ומדברך נאוה ואמר רבי לוי אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה סימן זה לך במדבר אתה מניחן ומן המדבר עתה עתיד להחזירן לעתיד לבא שנאמר (הושע ב טז) לכן הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר. דבר אחר למה היה רודף למדבר שצפה שהוא עתיד להחריב כרכי אומות העולם כמה דכתיב (ירמי' נ, יב) הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה. דבר אחר וינהג את הצאן אחר המדבר בישרו שישראל הקרויים צאן ימותו במדבר וכן בשעה שתבע משה צרכיהן של ישראל אמר לו הקדוש ברוך הוא (שיר א, ז) הגידה לי שאהבה נפשי וגו' כמה חיות בהן כמה מעוברות כמה מיניקות התקנת לתינוקות כמה ריכוכין התקנת למעוברות השיבו הקדוש ברוך הוא (שם ח) אם לא תדעי לך אם לא ידעת סופך לידע צאי לך בעקבי הצאן כלומר הצאן והגדיים אתה רועה (כלומר: האבות ימותו במדבר והבנים נכנסים) ואין אתה רועה הבנים אלא על משכנות הרועים בארץ סיחון (שלא תכנס משם והלאה).
ויבא אל הר האלהים חורבה חמשה שמות יש לו: הר אלהים הר בשן הר גבנונים הר חורב הר סיני; הר האלהים - ששם קבלו ישראל אלהותו של הקדוש ברוך הוא; הר בשן- שכל מה שאוכל אדם בשניו בזכות התורה שניתנה בהר וכן הוא אומר (ויקרא כו ג) אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם. הר גבנונים - נקי כגבינה נקיים מכל מום; הר חורב - שממנו נטלו סנהדרין רשות להרוג בחרב. ורבי שמואל בר נחמן אמר: שמשם נטלו עובדי גלולים איפופסין שלהם, שנאמר (ישעי' ס, יב) והגוים חרב יחרבו מחורב יחרבו; הר סיני - שממנו ירדה שנאה לעובדי כוכבים: