שיר השירים רבה א ב ג

<< · שיר השירים רבה א · ב · ג · >>

[ב] ג רבי יוחנן פתר קרייה בישראל בשעה שעלו להר סיני למלך שמבקש ליקח לו אשה בת טובים ובת גנוסים שלח אצלה שליח דבר לה אמרה איני כדאית לשפחתו אלא רצוני לשמוע מפיו. כיון שחזר אותו השליח אל המלך היו פניו שוחקות ושיחותיו אינן נשמעות למלך. המלך שהיה פקח אמר זה פניו שוחקות דומה שקבלה עליה ושיחותיו אינן נשמעות לי דומה שאמרה רצוני לשמוע מפיו. כך ישראל היא בת טובים. השליח זה משה. המלך זה הקדוש ברוך הוא. בשעה ההיא (שמות יט,): "וישב משה את דברי העם אל ה'". ומה תלמוד לומר "ויגד משה את דברי העם אל ה'" אלא על ידי שנאמר (שם,) "הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל ה'". אמר ליה כך תבעו אמר ליה ושמעון למיינוקא מה דהוא בעי רבי פנחס בשם רבי לוי אמר מתלא אמר דנכית ליה חיויא חבלא מדחיל ליה כך אמר משה אתמול על ידי שאמרתי לו (שמות ג,): "והן לא יאמינו לי" נטלתי את שלי מתחת ידיהם עכשיו מה אני עושה להם תני רבי שמעון בן יוחאי כך תבעו אמרו רצוננו לראות כבוד מלכנו. רבי פנחס בשם רבי לוי גלוי היה לפני הקדוש ברוך הוא שעתידים ישראל להמיר כבודו באחר שנאמר (תהילים קו,): "וימירו את כבודם". שלא יהו אומרים אלו הראנו את כבודו ואת גדלו היינו מאמינים לו ועכשיו שלא הראנו כבודו ואת גדלו אין אנו מאמינים לו לקיים מה שנאמר (תהילים קמג,): "ואל תבא במשפט את עבדך":