שולחן ערוך יורה דעה שכ ו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · שכ · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
בזמן הזה מצוה לשתף עם העובד כוכבים קודם שיצא לאויר העולם כדי לפטרו מהבכורה אף ע"פ שמפקיע קדושתו הכי עדיף טפי כדי שלא יבא לידי מכשול ליהנות ממנו בגיזה ובעבודה ואם יקנה לעבד כוכבים חלק בעובר אין הקנין חל לפי שהוא דבר שלא בא לעולם לכך יקנה לו חלק באם (או יקנה לו האם כדי להקנות לו חלק בעובר) והקנין יהיה שיקבל פרוטה מהעובד כוכבים ויקנה לו המקום שהבהמה עומדת שם והמקום יקנה לו חלק באם:
- (או שיקבל מעות מן העובד כוכבים וימשוך הבהמה לרשותו או לסימטא דאז משיכה קונה לו עם המעות) (טור לדעת רש"י ורבינו תם):
מפרשים
(ד) לפי שהוא דבר שלא בא לעולם. ואין הקנין חל כמו שנתבאר בח"מ סימן ר"ט ס"ד:
(ה) או יקנה לו האם כו'. צ"ע דמהתוס' והרא"ש ריש בכורות והאגודה בשם ר"ת משמע איפכא דאין לעשות כן משום דאתי למטעי דיקנה לו אוזן העובר לחוד וכן משמע בטור וכמ"ש בפרישה ע"ש:
(ו) כדי להקנות כו'. דהקנין חל דהוי כמו אילן לפירותיו או פרה ושפחה לעובריה דקנה כיון שהפרה בעולם וכמו שנתבאר בח"מ שם:
(ז) שיקבל פרוטה כו'. וא"צ שיתן העובד כוכבים מעות שוה הראש או הריאה אלא סגי שיקנה בפרוטה ואע"פ ששוה יותר כפלים אפ"ה אין לחוש משום ביטול מקח דאנן סהדי שהישראל גמר ומקני לעובד כוכבים כדי להפטר. תוס' פרק בתרא דעבודת כוכבים:
(ח) ויקנה לו המקום כו'. משום דיש מחלוקת בין הפוסקים ר"ת וסייעתו סוברים דמשיכה קונה בעובד כוכבים ולא מעות ורש"י וסייעתו סבירא להו דמעות קונות ולא משיכה ולצאת ידי ספק צריך לעשות קנין דמשיכה ומעות. ומשמע דאפי' דיעבד אם לא עשה אלא קנין אחד משיכה או מעות לא נפטר מבכורה וכ"כ בתשו' מהרי"ל ומביאו הדרישה וכ"פ הב"י ושאר אחרונים וכתב עוד הב"ח דאפי' עביד תרוייהו משיכה ומעות אלא דלא נתן העובד כוכבים מעות מיד בשעת הקנין אלא שהבטיחו ליתן לו מעות כך וכך והאמין לו אף על פי שנתן לו העובד כוכבים אח"כ מה שהבטיח לו אין אלו מעות קונות ואין צריך לומר אם הישראל היה חייב לעובד כוכבים ואמר ליה עובד כוכבים פרתך קנויה לי במעות כך וכך שאתה חייב לי והקנה לו הישראל דפשיטא דאין זה קנין מעות כל זה נתבאר בתשובתו ע"כ ומשמע דה"ה בקנה פרה מעובד כוכבים דלר"ת משיכה דוקא קונה ולרש"י מעות וא"כ אי עשה הישראל משיכה או מעות וילדה חייב בבכורה מספקא דכן מבואר בתשובת מהר"ם מינץ סי' ה' ובתשובת הרב סי' פ"ז וכ' עוד שם שאם קנה פרה מעובד כוכבים במעות ונגנבה ונתרצה העובד כוכבים לשלם להישראל הפרה ואח"כ הוכר הגנב וילדה הפרה דפטור מבכורה כיון דנתרצה העובד כוכבים לשלם נקנה לו הפרה בכל מקום שהיא וע"ש שהאריך ועיין עוד בתשובת האחרונים כמה ענינים מדינים אלו:
בזמן הזה. לאפוקי בזמן הבית שאסור להפקיע קדושת הבכור שיכול להקריב אותו למזבח:
והקנין יהיה שיקבל פרוטה כו'. מבואר בטור הטעם דלפי' של רש"י מעות קונות בעובד כוכבים בלא משיכה ולר"ת דוקא משיכה קונה בו וצריך שימשוך הבהמה לרשות הרבים או לסימטא הלכך לצאת ידי שניהם יעשה כן:
או שיקבל מעות כו'. בטור כתוב שהדרך הראשון דהיינו שיקנה לו המקום הוא יותר מובחר ונראה טעמו לפי שקנין אגב המקום הוא עדיף ממשיכה כמ"ש בח"מ סי' קנ"ז בדברי הרמ"ה:
או שיקבל מעות כו'. כתב בתשובת מהרר"י סג"ל סי' קע"ד דאם לא מכר רק בדרך א' במעות או במשיכה הוה ספק בכור אפי' בדיעבד כיון דלא ידעינן כמאן קי"ל ובתשובת רמ"א סי' פ"ז כ' היינו דוקא לכתחלה דצריך מעות וגם משיכה אבל דיעבד ודאי קי"ל כר"ת מדפסקו כל הפוסקים דמעות קונות בישראל ממילא בכותי קונה משיכה כו' ועל כן אם לא משך ישראל הפרה פשיטא דהפרה עדיין ברשות כותי עומדת ואין חילוק בין כותי קונה מישראל או ישראל מן כותי עכ"ל ועיין עוד שם ובפסקי מהרא"י סי' ק"ל כתוב בסופו דאף ע"ג דאין מועיל מה שמקנה העובר לעובד כוכבים מחמת שלא בא לעולם מכל מקום יש סברא לומר דמהני אם הפרה מעוברת ועביד דאתי שתלד העובר ודמיא לההיא דריש המפקיד נעשה כאומר פרתי קנויה לך סמוך לגנבתי וכ' שם דאם יש עוד צד להיתר כההיא דראוהו חולבת מקודם מהני בצירוף וכתוב עוד בתשובת מהרא"י הנ"ל דמה שמתנה עם העובד כוכבים שיאכיל הפרה בעד העגל הוי כנותן מעות בעדו:
(ו) להקנות: כתב הש"ך דצ"ע דהא מהתוס' והרא"ש משמע איפכא דאין לעשות כן משום דאתי למטעי דיקנה לו אוזן העובר לחוד עכ"ל.
(ז) דאז: כ' הש"ך משום דיש מחלוקת בין הפוסקים אם משיכה קונה ולא מעות או מעות ולא משיכה הלכך לצאת ידי ספק צריך לעשות קנין דמשיכה ומעות משמע דאפי' דיעבד אם לא עשה אלא קנין א' משיכה או מעות לא נפטר מבכורה וכתב הב"ח דאפי' עביד תרוייהו משיכה ומעות אלא דלא נתן העובד כוכבים המעות מיד בשעת קנין אלא שהבטיחו ליתן לו מעות כך וכך והאמין לו אע"פ שנתן לו העובד כוכבים אח"כ מה שהבטיח לו אין אלו המעות קונות ואצ"ל אם הישראל היה חייב לעובד כוכבים וא"ל העובד כוכבים פרתך קנויה לי במעות שאתה חייב לי והקנה לו הישראל דפשיטא דאין זה קנין מעות ע"כ ומשמע דה"ה בקנה פרה מעובד כוכבים דלר"ת משיכה דוקא קונה ולרש"י מעות וא"כ אם עשה הישראל משיכה או נתן מעות וילדה חייב בבכורה מספיקא וכ"מ בתשובת הרב סי' פ"ז וכתב עוד שם שאם קנה פרה מעובדי כוכבים במעות ונגנבה ונתרצה העובד כוכבים לשלם הפרה להישראל ואח"כ הוכר הגנב וילדה הפרה דפטור מבכורה כיון דנתרצה העובד כוכבים לשלם נקנה לו הפרה בכל מקום שהיא עכ"ל ובפסקי מהרא"י כתב דאע"ג דאין מועיל מה שמקנה העובר לעובד כוכבים מחמת שלא בא לעולם מ"מ יש סברא לומר דמהני אם הפרה מעוברת ודמיא להא דריש המפקיד נעשה כאומר פרתי קנויה לך סמוך לגנבתי ואם יש עוד צד להתיר כההיא דראוה חולבת מקודם מהני בצירוף ומה שמתנה עם העובד כוכבים שיאכיל הפרה בעד העגל הוה כנותן מעות בעדו עכ"ל.