הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שכ

סימן שכ

(סי' ש"כ סעיף ז') אין הקנין חל. ואם אמר עם יציאת רובא יהיה קנוי לך ע"י קנין חצר נלע"ד דלא מהני כיון דקדושת הבכור והמכירה בהדדי אתי' וחלין כא' ע' בתמורה (דף כ"ה ע"א) ואף באמר עם יציאת מועט קנוי לך ע"ל (סי' שי"ט ס"ב) וע' בתה"ד (סי' ר"ע) ודוק:

(שם) ויקנה לו המקום. ואם מהני תקנתא להפקירה ע' טורי אבן ר"ה (דף י"ג ע"א) ד"ה קצירכם ועי' בת' עבודת הגרשוני (סי' כ"ה) דאין לעשות תקנה ע"י מתנה או הפקר כ"א ע"י מכירה. בפרישה כתב וז"ל יש להסתפק בזה"ז שרוב שמוכרים בכור אינם מקבלים מעובר כוכבים רק מעות ואין מדקדקים להקנות המקום אם י"ל בזה כל המקבל מעות אדעתא דרבנן מקנה ודעתו נ"כ אמקום כדאמרינן באה"ע (סי' כ"ח) גבי משאיל חפץ לקדש בו אשה עכ"ל ולענ"ד יש להביא ראיה מההיא דלעיל (סי' רצ"ד סט"ו) ועמ"ש שם:

(ט"ז סק"ז) אגב המקום הוא עדיף. משמע דס"ל להט"ז בפי' ויקנה לו המקום ל"א דעי"ז יקנה הבהמה בקנין חצר אלא דמקנה לו בקנין אגב עמ"ש בגליון הש"ע חוה"מ (סי' רס"ב):

(ש"ך סק"ח) וכתב עוד שם וע' בת' עבודת הגרשוני (סי ק"ב) ות' נחלת שבעה (סי' ל') ות' חינוך ב"י (סי' פ"ד ופ"ה) ות' צמח צדק (סי' קכ"ט):