ט"ז על יורה דעה שכ
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
ויפרישנו הכהן. כיון דהקדושה חלה עליו ויעכבנו עד שיפול בו מום ויאכלנו והיינו בזמן הזה אבל בזמן הבית היה מקריב אבריו ודמו ואוכל הבשר:
סעיף ב[עריכה]
בהמת השותפין כו'. דכתיב בקרכם וצאנכם אבל שותפות דעובד כוכבים פוטר דכתיב כל פטר רחם בבני ישראל:
סעיף ג[עריכה]
אחד מאלף. בב"י כתוב בשם תוס' ריש בכורות דסגי אפי' באזנה אלא דבתוס' פרק בתרא דעבודת כוכבים כתבו שיש להחמיר להקנות לעובד כוכבים דבר שעושה אותה טריפה כגון הריאה והראש אמנם א"צ שיתן העובד כוכבים מעות שוה הראש או הריאה אלא שיקנם בפרוטה אע"פ ששוה יותר כפלים אפ"ה אין לחוש משום ביטול מקח דאנן סהדי שהישראל גמר ואקני לעובד כוכבים כדי להפטר עכ"ל. והקשה שם בפרישה מאי שנא מסי' ס"א גבי מתנות כהונה שצריך שיהיה לעובד כוכבים חלק א' בכולה אפי' חלק כל שהוא ואם אין שותף עמו אלא בראש אין פטור אלא מן הלחיים וכן בזרוע וקיבה וא"כ קשה לדעת התוס' דבעינן דוקא דבר חשוב כמו ראש ובו סגי ותירץ מה שתירץ ולי נראה דלא קשה מידי דדוקא הכא גבי בכור דכתיב פטר רחם בישראל ילפינן מזה שיהיה הכל בבני ישראל וכן בפרק מרובה לענין מכרו חוץ ממאה שבו דכתיב ומכרו ודרשינן ומכרו כולו דוקא נמצא דהכל תלוי זה בזה ואם ניטל דבר חשוב ממנו בטל הכל משא"כ לענין מתנות דאין לימוד מקרא על זה אלא דבכל שיש לעובד כוכבים חלק בו אותו חלק פטור ממתנות ותו לא דאין אחד תלוי בחבירו כלל:
סעיף ד[עריכה]
ולא יפסל. בב"י הקשה היאך אפשר שיחתוך אבר ולא יהיה מום ותירץ דאפשר ביש לו יתרת אבר ואין צורך לזה דה"ק שאלו יחתוך מאותו אבר עצמו ולא יהיה מום מחמת אותו החיתוך והכי קאמר הרמב"ם אם יש לו חלק אחד באבר א' רואין אם יחתוך אותו חלק כו' ובזה מתורץ גם מה שהקשה הטור על הרמב"ם:
סעיף ו[עריכה]
בזמן הזה. לאפוקי בזמן הבית שאסור להפקיע קדושת הבכור שיכול להקריב אותו למזבח:
והקנין יהיה שיקבל פרוטה כו'. מבואר בטור הטעם דלפי' של רש"י מעות קונות בעובד כוכבים בלא משיכה ולר"ת דוקא משיכה קונה בו וצריך שימשוך הבהמה לרשות הרבים או לסימטא הלכך לצאת ידי שניהם יעשה כן:
או שיקבל מעות כו'. בטור כתוב שהדרך הראשון דהיינו שיקנה לו המקום הוא יותר מובחר ונראה טעמו לפי שקנין אגב המקום הוא עדיף ממשיכה כמ"ש בח"מ סי' קנ"ז בדברי הרמ"ה:
או שיקבל מעות כו'. כתב בתשובת מהרר"י סג"ל סי' קע"ד דאם לא מכר רק בדרך א' במעות או במשיכה הוה ספק בכור אפי' בדיעבד כיון דלא ידעינן כמאן קי"ל ובתשובת רמ"א סי' פ"ז כ' היינו דוקא לכתחלה דצריך מעות וגם משיכה אבל דיעבד ודאי קי"ל כר"ת מדפסקו כל הפוסקים דמעות קונות בישראל ממילא בכותי קונה משיכה כו' ועל כן אם לא משך ישראל הפרה פשיטא דהפרה עדיין ברשות כותי עומדת ואין חילוק בין כותי קונה מישראל או ישראל מן כותי עכ"ל ועיין עוד שם ובפסקי מהרא"י סי' ק"ל כתוב בסופו דאף ע"ג דאין מועיל מה שמקנה העובר לעובד כוכבים מחמת שלא בא לעולם מכל מקום יש סברא לומר דמהני אם הפרה מעוברת ועביד דאתי שתלד העובר ודמיא לההיא דריש המפקיד נעשה כאומר פרתי קנויה לך סמוך לגנבתי וכ' שם דאם יש עוד צד להיתר כההיא דראוהו חולבת מקודם מהני בצירוף וכתוב עוד בתשובת מהרא"י הנ"ל דמה שמתנה עם העובד כוכבים שיאכיל הפרה בעד העגל הוי כנותן מעות בעדו: