שולחן ערוך יורה דעה רנז ה
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רנז · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
כשחסר בכיס של צדקה צריך הגבאי להלוות וכשימצא בכיס לאחר זמן נפרע ממנו ואין צריך ליטול רשות מהנותנים בכיס:
- הגה: מי שמפריש מעשרותיו והלוה לעני משלו מפריש מעשר שלו ומחשב על זה שהלוה לעני ומעכב לעצמו מה שהפריש (ב"י בשם רש"י ס"פ כל הגט) ודוקא שהעני שהלוה לו עדיין חי אבל אם מת או נתעשר אין צריך לשלם שהרי עני היה באותה שעה ואין מפרישין עליו דאין מפרישין על האבוד ואין לחוש שמא נתעשר אלא בידוע (בהגהות מרדכי דב"ב ובסוף כל הגט בשם הירושלמי וסה"ת שער ס"ה):
מפרשים
(י) צריך הגבאי להלוות כו'. ע"ל סימן ר"נ ס"ב:
(יא) מעשרותיו כו'. וה"ה שאר צדקה וכן הוא בסה"ת ושאר פוסקים:
(יב) והלוה לעני משלו כו'. כלומר שהלוה לעני על מתנותיו שעתיד לקבל ממנו שיפרע לו בהם הלכך מפריש המעשר או צדקה שלו עליו ומחשב זה כאלו נתנו לעני והוא משלם לו בהם והלכך מעכבם לעצמו בתשלומין והילכך כיון שמת או נתעשר א"צ לשלם שהרי לא הלוה כדי שישלם לו מממונו ואינו יכול להפרישם עליו דהא עכשיו אינו יכול לזכות בהן שהרי הוא מת או נתעשר ואין להפריש למפרע כשהיה חי ועני דאין מפרישין על האבוד:
(יג) מפריש מעשר שלו. וצריך לזכות בהן העני על ידי אחר ואח"כ יפרע ממנו חובו כדי לקיים מצות נתון תתן ואם רגיל ליתן לזה ה"ז בכלל מכירי כהונה ולויה וא"צ כ"כ בס' התרומות סוף שער פ"ה וברטנורה ספ"ג דגיטין והרמב"ם פ"ו מהל' מעשר דין ו' ולכאורה ק' דהא בש"ס ס"פ כל הגט (דף ל') משני עולא הא מני ר' יוסי היא דאמר עשו שאינו זוכה כזוכה וא"כ לפי זה א"צ לזכות לו כלל ואע"ג דקאמר התם כולהו כעולא לא קאמרי כיחידאה לא מוקמינן היינו כמ"ש התוס' שם דמסתברא ליה לאוקמי מתניתין אפילו כרבנן אבל להלכתא קי"ל כר' יוסי כדפסיק שמואל גופיה בפ' קמא דב"מ (דף י"ב) ואפשר שזה דעת הרב שכתב בסתם שיכול להפריש עליו ולא ביאר שצריך לזכות ע"י אחר ונראה דהסה"ת וברטנורה והרמב"ם סבירא להו כמ"ש בחידושי הרשב"א בשנויא בתרא וז"ל אי נמי י"ל דה"ק כיחידאה לא מוקמינן דס"ל דר' יוסי בכה"ג לא אמר עשו את שאינו זוכה כזוכה כו' וכן מתרצים התוס' פ"ק דב"מ דדוקא בהך דב"מ פסק הלכתא כותיה ולא בהך דגיטין ע"ש:
(יד) או נתעשר כו'. וכתב בסה"ת שם בשם הרמב"ן בשם הירושלמי דאם הלוה לקהל אף שיש בהם עשירים או שמתו מקצתם מ"מ מסתמא יש בהן קצת עניים וסומך על עניים שבהן וכ"מ בהגמ"ר פ"ק דב"ב:
(טו) ואין לחוש שמא נתעשר. וכן אין לחוש שמא מת סה"ת שם מהגמ"ר דגיטין (דף ל'):
(ז) מעשרותיו: וה"ה שאר צדקה. כ"כ סה"ת ושאר פוסקים.
(ח) ומעכב: וצריך לזכות בהן העני ע"י אחר ואח"כ יפרע ממנו חובו כדי לקיים מצות נתן תתן ואם רגיל ליתן לזה ה"ז בכלל מכירי כהונה ולויה כ"כ בס' התרומות והרמב"ם מיהו בש"ס ס"פ כל הגט משמע דא"צ לזכות ואפשר שזה דעת הרב שכתב בסתם שיכול להפריש עליו ולא ביאר שצריך לזכות ע"י אחר עכ"ל הש"ך.
(ט) נתעשר: וכ' בסה"ת בשם הירושלמי דאם הלוה לקהל אף שיש בהם עשירים או שמתו מקצתם מ"מ מסתמא יש בהן קצת עניים וסומך על עניים שבהן.
(י) בידוע: וכן אין לחוש שמא מת. סה"ת שם.