שולחן ערוך יורה דעה קפב ג

אסור לחוך בידו בשער בית השחי ובית הערוה כדי להשירו אבל מותר לחוך בבגדו להשירו:

מפרשים

באר הגולה

(ד) אסור לחוך בידו שער - בעיא דרב מרבי חייא ופשטא לאיסורא שם בנזיר דף נ"ט ע"א:
(ה) אבל מותר לחוך - גם זה שם:

(ו) בבגדו כו'. והב"ח כתב דמפירש"י משמע דוק' בית השחי אבל בית הערוה אסור אפילו על ידי בגד כדאמר רבי טרפון בריש פ' כל היד דכל המכניס ידו למטה מטיבורו תקצץ ועיינתי שם ברש"י פרק שני נזירים (דף נ"ט ע"א) ולא משמע מידי והא דנקט שם רש"י בית השחי ה"ה בית הערוה וכ"כ התוספות שם דאבית השחי ובית הערוה קאי ומההיא דר"פ כל היד אין ראיה דאדרבה הא אמרינן התם דבמטלית עבה מותר שאינה מחממת:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

אסור לחוך בידו כו'. גם בתוספות פרק שני נזירים שם כתוב דין זה בבית השחי ובבית הערוה אלא שברש"י שם כתוב בבעיא זו מהו לחוך דהיינו בבית השחי ולא זכר בית הערוה וכ' מו"ח ז"ל הטעם דבבית הערוה בלא"ה אסור מטעם הרהור כדאשכחן בפ' כל היד רבי טרפון אומר כל המכניס דו למטה מטבורו תקצץ ואין נראה מפירש"י שום ראיה דלעיל מיניה שם בבעי' מהו לגלח פירש"י ג"כ בבית השחי ושם ודאי הוה הבעי' גם אבית הערוה אע"כ דרש"י חדא מנייהו נקט ומההיא דר' טרפון ג"כ לאו ראיה דע"כ ההיא למטה מטבורו לאו ממש קאמר דא"כ תקשה לך מפ' כל כתבי ברבינו הקדוש שהיה נקרא כן משום שלא הכניס ידו למטה מאבנטו ואי דינא בכל אדם כן מאי רבותיה דרבינו הקדוש ודוחק לומר שהיה נזהר למטה מאבנטו שהוא טפי מלמטה מטבורו דזה אינו סברא כלל אלא פשוט לי דההוא דנקט לישנא מעליא וכן משמע שם בתוס' במקום שאמרו שם כריסו נבקעת כתבו הם מילתו נבקעת עכ"ל וכן אין נזהרין מזה רוב העולם רק שרבינו הקדוש היה קדוש ביותר ונזהר גם בזה וז"ש הרמב"ם פ' כ"א מהלכות איסורי ביאה וז"ל ואסור לשלוח יד במבושיו שלא יבא לידי הרהור ואפי' מתחת טבורו לא יכניס ידו שמא יבא לידי הרהור הרי חלק אותם לב' בבות תחילה כתב אסור ובתחת טבורו כתב לא יכניס ולא כתב אסור אלא דבזה אין איסור רק מצד תוספת קדושה ואזהרה יתירה שמא יאחז ג"כ באמה וע"כ כ' תחילה שלא יבא לידי הרהור ואח"כ כתב שמא יבוא לידי הרהור:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}